פעם, לפני שנים רבות, ראיינתי את שר החוץ דאז, אבא אבן, ושאלתיו מדוע הוא, היונה הצחורה, תומך בשמעון פרס, הנץ של אותם ימים, בהתמודדות ב־1977 נגד יצחק רבין, היונה המדינית אז. אבן נעץ בי מבטו ובקול אבהי אמר לי: "בפוליטיקה בוחרים בין הבלתי רצוי לבלתי נסבל".
נזכרתי באמירתו החכמה של אבן בימים האחרונים, כאשר נחשפתי לאמירות קשות של רבים מתומכי ממשלת השינוי, המתארות כאפוקליפסה את ממשלת נתניהו עם סמוטריץ' כשר ביטחון, עם בן גביר כשר ביטחון פנים ודרעי כשר האוצר. רבים מחבריי מתארים הרכב ממשלה כזה כשפיכת ג'ריקן בנזין למדורה. בתשובה להערה שלי: "אם זה המצב, אולי רצוי שהמחנה הממלכתי ויש עתיד יצטרפו לממשלה", אני זוכה למענה: "השתגעת, ביבי שקרן. הגיע הזמן שאזרחי ישראל ילמדו מה זו ממשלת ימין מלא־מלא, ובגלל ההרס שייגרם, הימין יפסיד את הבחירות הבאות".
הבחירה העומדת בפנינו ברורה: ממשלה בראשות נתניהו עם לפיד כשר אוצר או חוץ, גנץ כשר ביטחון ואיזנקוט כשר לביטחון פנים, או ממשלה בראשות נתניהו עם בצלאל סמוטריץ' כשר ביטחון, אריה דרעי כשר האוצר ואיתמר בן גביר כשר לביטחון פנים. גם אני איני מאוהב בממשלה שבראשה עומד מנהיג שעומד לדין על קבלת שוחד, מרמה והפרת אמונים, אך לצערי 11 שופטי בג"ץ קבעו שאין פסול חוקי במהלך כזה, ומשכך ברור שראש הממשלה הבא יהיה בנימין נתניהו, והשאלה היא מי יהיו שריו.
למנבאי האפוקליפסה אציין רק עובדה אחת: גם אני וגם ילדיי ונכדיי חיים כאן, ואם פנינו לאסון נורא יש לעשות הכל, כן הכל, כדי למנוע אותו. השאלה "כן או לא נתניהו" אינה רלוונטית לעניין זה (גם כך היא הוכרעה בבירור). אז למאמיני "אפוקליפסה עכשיו" (אני רחוק מלהיות בטוח שזה אומנם מה שצופה לנו העתיד) אחזור על דברי אבא אבן: עליכם לבחור בין הבלתי רצוי לבלתי נסבל.
ייתכן שטור זה כולו עורבא פרח ואין בכוונת נתניהו לבחון אפשרות להקים ממשלת אחדות לאומית אמיתית שתאחה את הקרעים בעם, אך ברור שכל דיון על הרכב ממשלה חייב להתמקד בשאלה אחת ויחידה: מה טוב לעמנו? או כפי שאמר דוד בן־גוריון: "איני יודע מה העם רוצה, אני יודע מה רצוי לעם".