קולות “הקוזק הנגזל” שמשמיעים “בכירים” במגזרים השונים לא ישנו את תוצאות הבחירות

אני קורא שגם עורכי דין “בכירים” – כמו “בכירים” ממגזרים אחרים שהביעו הסתייגויות כאלה ואחרות - חוששים שהממשלה המתגבשת “תוביל לחוסר איזון קיצוני”. נער הייתי וגם זקנתי ורק לעתים רחוקות פגשתי באותם “בכירים” בבתי המשפט; נאבקים, למשל, על חפותו של אדם שהואשם לשווא בידי מערכת דורסנית או מבקשים לפסול ראיות שהושגו בדרכים המעוררות שאט נפש. אני גם לא בטוח שכל אותם “בכירים” יכולים לזקוף לזכותם יצירת הלכות משפטיות חשובות בבית המשפט; מה שקרה, לא אחת, לעורכי דין “לא בכירים” כמוני.

מכאן שניתן להניח ש”הבכירות” של עורכי דין שכה חרדים עתה מפני מהלכי הממשלה המתהווה נובעת, אולי, מהחיבורים שלהם למקורות הכסף הגדול; מה שמשנה, לטעמי, את אופיים של פרצי הדאגה שהם משמיעים. רבים מהם עומדים, כידוע, בראש משרדים שמעסיקים עשרות – ולעתים מאות – עורכי דין שחלקם, למצער, לא דרכו מעולם באולמות בית המשפט.

גלימותיהם נשארות תמיד מגוהצות למשעי. לבתי המעצר הם לא אוהבים להגיע כדי לשמוע מצוקה אמיתית מהי; שלא לדבר על ישיבה מול אישה דואבת או בת בוכייה שאביה כלוא מאחורי סורג ובריח. החשש מפני השינוי המסתמן בשיטת המשפט העקומה הנוהגת עתה במקומותינו, לטעמי, אין בו כל ממש. השיטה פרצה לחיינו לא מכוח חוק שהתקינה הכנסת, אלא בעקבות המהפכה החוקתית שהנהיג כאן אהרן ברק.

יש בה לא מעט עיוותים לטובת חונטה שכמה מ“הבכירים” הם, אולי, חלק ממנה. האפשרות שלא יהיה עוד בכוחם של אותם “הבכירים” להשפיע על הרכבו של בית המשפט העליון, או על בחירתם של שופטים לערכאות נמוכות יותר, בוודאי לא נוחה לחלק מ“הבכירים” הללו. בעיקר אם הרכב הוועדה לבחירת שופטים ישונה, וידולל בה כוחם של השופטים ושל עורכי הדין.

אבל “הבכירים” האלה הם לא מרי הנפש היחידים “המודאגים” כעת. יש גם “בכירים” במערכת הביטחונית, וגם להם יש סיבות טובות לחששותיהם. חלק מהם הפכו לאחר פרישתם מהמערכות הביטחוניות לסוחרים במוצרים שהשתיקה יפה להם תמורת כסף; מה שמגביר אצלי את החשש שדאגתם איננה לגמרי נטולת אינטרסים אישיים. חילופי שלטון גורמים, מטבע הדברים, למהפכים גם בעולם הכספים; וזה קורה בכל מקום שבו מתקיימות בחירות דמוקרטיות. אין, אפוא, להתפעל מקולות “הקוזק הנגזל” שמשמיעים “בכירים” במגזרים השונים.

קולות השבר האלה של ”הבכירים” ממילא לא ישנו את תוצאות הבחירות. חילופי מקומות הם דבר מבורך. הם נותנים הזדמנות לרענון נורמות שהשתבשו וגם לניקוי אורוות. אין ספק שיש מקום להחזיר מעט מהשפיות למקומות שבהם היא אבדה. מערכת המשפט בוודאי שצריכה כמה וכמה תיקונים. אכיפה בררנית, לדוגמה, בוודאי שאין לה מקום. גם ריסון כוחו של בית המשפט העליון מחויב המציאות; כמו גם זה של אגפים אחרים במערכת אכיפת החוק. קולות “הבכירים”, כבודם במקומו מונח; אבל צריך לזכור שיש גם קולות אחרים - ואלה נשמעו, צלולים וברורים, ביום הבחירות.