ממשלת ישראל טרם קמה וכבר התפרסמה התחייבות חתומה לגבי מה שלא יקרה בנושא של מניעת אלימות כלפי נשים: הממשלה הנכנסת מתחייבת לא לחתום על "אמנת איסטנבול". כשקראתי את זה, הלב התהפך. אמנת איסטנבול היא תקן זהב בינלאומי למניעת רצח נשים ואלימות בבית.
החתימה הזו מקפיצה את השאלות: איך יתכן שיש נבחרי ציבור שמתנגדים למניעת רצח נשים? מה כן ישתנה כדי שנציל את הנרצחת הבאה ששמה על הקיר? היכן הביטחון שלנו? היכן התחייבות לחקיקה חליפית שתבטיח הצלת חיים ובטחון נשים מאוימות וילדים בתוך הבית? היכן יש גורם אחד בממשלה שישמיע את קול דמי אחותי מתוך האדמה?
מתנגדי אמנת איסטנבול למניעת אלימות כלפי נשים למעשה שייכים למחנה ארדואן. גם נשיא טורקיה מודאג מכך שצמיד אלקטרוני על רגלו של אדם שהיה אלים כלפי אשתו, זה התערבות בערכי המשפחה. לכן גם הוא דאג שאיסטנבול לא תחתום על אמנת איסטנבול.
לפני חצי שנה התאחדנו לראשונה 15 משפחות של נרצחות בביתן - יחד עמדנו מחוץ לבית ראש הממשלה ב"הפגנת הנרצחות", בכינו וקראנו יחד "יהי זכרה מהפכה". קראנו לממשלת ישראל לאמץ את אמנת איסטנבול, הכנו סרטון שבו ביקשנו "תסתכלו לנו בעיניים", הגענו לכנסת והשתתפנו בדיוני קבינט שרים ולראשונה הוזמנו גם לשיחה עם ראש הממשלה בלשכתו.
בדיונים האלה נוכחתי לדעת שיש קונצנזוס בקרב כל גורמי השטח שהאמנה טובה לישראל - החל ממרכזים למניעת אלימות במשפחה, דרך מקלטים, המשטרה, הוועדה הבין-משרדית למניעת אלימות במשפחה, משרד הרווחה וכל הארגונים והעמותות שנותנות שירות ישיר לנפגעות האלימות ומחזיקות בידיים את הגופות המדממות. לעומת זאת, כל הגורמים המתנגדים לאמנה מעולם לא היו פעילים למניעת אלימות כלפי נשים.
בכנסת ח"כ שמחה רוטמן הסביר לי שהוא מתנגד לאמנה כי אז ישראל תאלץ לתת מחסה לנשים זרות שנמלטות על נפשן מפני אלימות. בתגובה עו"ד הילה טנא גלעד ממשרד המשפטים הסבירה שהמדינה הכניסה הסתייגויות לגבי הסעיפים הללו כך שישראל תהיה פטורה מהם.
יתרה מכך, ישראל כבר חתומה על אמנת הפליטים הבין-לאומית ועל האמנה הבין-לאומית למניעת סחר בבני אדם, ובשתיהן ישראל כבר מחויבת למתן מחסה לפליטים. למעשה, אמנת איסטנבול איננה מוסיפה דבר חדש על הקיים בתחום הזה של פליטים. יתרה מכך, כבר כמה שנים שגורמים ממלכתיים מקיימים בחשאי ובזהירות שיתופי פעולה עם מדינות זרות ומבריחים אליהן נשים ישראליות מאוימות, בודדות וההיפך.
במקביל לניסיונות להצליח לצרף את מדינת ישראל לאמנה, ניסינו דרך נוספת: הצענו לממשלה אלטרנטיבה לאמנה: סל חקיקה חליפי אופרטיבי לאמנת איסטנבול. ניסחנו מסמך בו 20 סעיפים אופרטיבים למניעת רצח נשים ואלימות במשפחה, עליו חתומים 22 ארגונים שעוסקים במניעת אלימות במשפחה. את המסמך מסרנו לראש הממשלה המכהן.
הפעילות הזו הצליחה להעביר ב-4 ביולי 2022 בקריאה ראשונה בכנסת את חוק הפיקוח האלקטרוני לעברייני אלימות במשפחה, שיאפשר להגן על הקורבנות. כעת ניתן להחיל דין רציפות על החוק והממשלה הנכנסת יכולה היום להתחייב להעביר אותו ולהציל חיים.
כמה דם עוד צריך להישפך עד שישראל תצטרף לאמנה הבינלאומית למניעת רצח נשים? אמנת איסטנבול היא מפת הדרכים הכי מתקדמת בתחום. כל מי ששם לה רגל - רוצח את אחותי פעם נוספת. מלבד אמנת איסטנבול, על שולחן הממשלה מונחים חוקים להצלת חייה של הנרצחת הבאה. אני פונה לראש הממשלה הנכנס ומבקשת ממנו: במקום לחתום על מה שלא יקרה, הגיע הזמן לשמוע מה כן יקרה למניעת הרצח של מיכל הבאה!
הכותבת היא לילי בן עמי, מנכ"לית פורום מיכל סלה ואחותה של מיכל סלה ז"ל שנרצחה בביתה