ראש המטה לביטחון לאומי, צחי הנגבי, חייב להיות בימים אלה בדילמה לא פשוטה. הפוליטיקאי שבו ודאי דוחף להגן על הרפורמה המשפטית. לעומת זאת, השיקול המקצועי שמתחייב מתפקידו דורש לנתח באזמל חד את המשמעויות האסטרטגיות של הרפורמה המוצעת. אם יחליט כך, הנה לשיקולו מזכר הנחיות אל מומחי המטה הכפופים לו:
עובדי המטה, על פי לשון חוק המטה לביטחון לאומי, אנו מופקדים על עבודת המטה הבין־משרדית בענייני החוץ והביטחון. החוק, שכחבר כנסת פעלתי לחזק את שיניו, דורש כי “נציע לראש הממשלה סדר יום ונושאים לדיון לוועדת השרים לענייני ביטחון לאומי”. ברוח זו ועל רקע המידע המצטבר ממקורות גלויים וחשאיים, בכוונתי להציע לראש הממשלה לקיים דיון קבינט שנושאו: “המחירים האסטרטגיים שעלולים להיגרם עקב יישומה של הרפורמה המשפטית”.
אבקשכם אפוא לזמן לדיונים דחופים את נציגי המשרדים והארגונים הנוגעים לנושא (הם חייבים להתייצב בפניכם על פי לשון החוק), ולהגיש לי בהקדם נייר מטה אינטגרטיבי הסוקר את מלוא מרחב האינטרסים שעלולים להיפגע:
ביטחון: על רקע אי־הנחת בארצות הברית מהרפורמה המשפטית, ומאחר שארצות הברית היא המשענת הביטחונית הבלעדית שלנו, מה ההסתברות למשבר בקשרינו עם וושינגטון ולפגיעה “ביחסים המיוחדים”? האם הכרסום באהדה לישראל יחלחל לקונגרס ולמערכות רלוונטיות אחרות? האם עלולה להיפגע נכונותה של ארצות הברית להגיש את העזרה שהיא מספקת כיום: סיוע ביטחוני שנתי, אמצעי לחימה השומרים על היתרון האיכותי של צה”ל, מודיעין, הפעלת וטו במועצת הביטחון, הגנה על ישראל במוסדות בינלאומיים עוינים, קידום האינטרס הישראלי מול מדינות ערב וכדומה? האם ייתכן שנתקשה לזכות בשיתוף פעולה של ארצות הברית במאבקנו בתוקפנותה האזורית של איראן ובמאמציה לאחוז בנשק גרעיני? האם התקררות יחסינו עם וושינגטון עלולה לעודד את רוסיה להגביל את פעילות חיל האוויר מעל שמי סוריה? מהי ההשפעה הצפויה של התערערות יחסינו עם ארצות הברית על רמת ההרתעה הישראלית? האם דימוי של היחלשות ישראלית, יחד עם מגמות נוספות, עלול לפתות את חיזבאללה, חמאס וגורמי טרור אחרים ליזום עימותים אלימים, ובמקביל לדחוף את הפלסטינים להחריף את המהלכים המדיניים שהם נוקטים נגד ישראל (הכרזתה כמדינת אפרטהייד למשל)? האם אנו עלולים לחוות הידרדרות ביחסים בין יהודים וערבים בתחומי הקו הירוק?
כלכלה: מה ההסתברות להורדת דירוג האשראי של ישראל וההשלכות לכך? האם יש ממש באזהרות על “בריחה” של משקיעים זרים מישראל עקב חשש מהיעדר איתנות של מערכת המשפט הישראלית, או “מסיבות ערכיות” נוכח מה שהם רואים כ”קריסת הנורמות הדמוקרטיות של ישראל”? האם נשקפת סכנה ליציבות הפיננסית של ישראל ולסחר הבינלאומי שלה? האם עסקים ויזמים ישראלים, בייחוד בתחום ההייטק, עשויים להעביר פעילותם לחו”ל? האם התיירות לישראל צפויה להיפגע? האם אירופה עלולה להפעיל נגדנו נשק כלכלי ותרבותי - סנקציות, הקפאת שיתופי פעולה וכדומה? האם פעילויות החרם כנגד ישראל כדוגמת BDS יתגברו?
מעמד בינלאומי: האם צפויה פגיעה משמעותית בתדמיתה של ישראל, ומה הנזקים לטווח הקצר והארוך של מגמה כזו? האם גובר הסיכון למהלכים אנטי־ישראליים בבית הדין הבינלאומי בהאג ובמוסדות בינלאומיים אחרים?
העולם היהודי: על רקע התנגדות רבים בעולם היהודי לרפורמה המשפטית ופרשנותם כי מדובר ב”שינוי משטרי לכיוון שאינו דמוקרטי”, האם צפוי שבר בתחושת הסולידריות של העם היהודי ובאובדן מעמדה של ישראל כמוקד גאווה והזדהות עבור יהודי התפוצות? האם על רקע זה נתקשה להיעזר ביהודי העולם בשעת חירום כאשר נזדקק לסיועם הפוליטי והכלכלי? האם העמקת הביקורת כלפי ישראל עלולה לעודד הגברה של תופעות אנטישמיות?
עובדים יקרים, אני ער לרגישויות הפוליטיות של הנחייתי, אך חובתנו המקצועית אינה מתירה לנו להתעלם מהאיומים המסתמנים מולנו. עניינכם אינו בהערכת תוכניה של הרפורמה המשפטית, אלא בהערכת נזקיה האפשריים לחוסנה של ישראל. אל נא נשכח כי המטה הוקם כחלק מתהליך הפקת הלקחים של מחדלי מלחמת יום הכיפורים, ולכן אנו מצווים להתריע בפני הממשלה מבעוד מועד על כל פגיעה אפשרית באינטרס הלאומי של ישראל.
באתר המל"ל אנו מצהירים בגאווה על ערכינו: “עובדי המל”ל יפעלו באופן ממלכתי, מקצועי ושיטתי, יגלו יושרה, יוזמה ואחריות”. זו שעת אמת שבה תיבחן נאמנותנו לערכים אלה.
הכותב הוא עמית מחקר בכיר במכון למדיניות העם היהודי ומנכ"ל משרד החוץ לשעבר