איך נשיאה בנטל קשורה לרפורמה המשפטית? טוב ששאלתם. נשיאה בנטל צריכה להיות לכל חלקי החברה, במיוחד כאשר הביקורת מוטלת תמיד רק על הצד היהודי של המשוואה. ואם אנו מדינה שוויונית ודמוקרטית, הנושאת את דגל השוויון וההגינות, עלינו לדרוש כי גם אזרחי ישראל הערבים יישאו בנטל.
אומנם לא בשירות צבאי או מסווג, אך יש מגון עצום של מקצועות ודרכים כמו סניטרים, חקלאות, תשתיות ובנייה, שבהם הם יכולים לשאת בנטל ולעזור בצורה מדהימה, מכבדת ושוויונית. בוא נתמקד לרגע בתשתיות. אם חלק מערביי ישראל יתגייסו לשירות לאומי שבו ייקחו משך שנה וחצי חלק בבנייה מסיבית של גני ילדים למשל, תוך שנה וחצי יסיימו לבנות כמות נכבדת של גנים. משם ממשיכים לפרויקט הבא, וכן הלאה.
בשירות לאומי זה, שבו מחייבים את הערבים בנשיאה בנטל, תתבצע התפתחות משמעותית בתשתיות מדינת ישראל מחד, אך בד בבד, אם יינתן מענק שחרור בתום פרויקט השירות הלאומי, תתגבר תחושת השייכות שלהם לחברה הישראלית ואיתה יפחת הטרור מקרב ערביי ישראל.
קדימה. מי מרים את הכפפה? כולם נושאים בנטל.
בואו נדבר רגע איפה פרויקטים כאלה פוגשים אותנו, האזרחים. אם יבנו, לצורך ההמחשה, כ־3,000 גנים ציבוריים במשך 3 שנים, עם הכוח שיתווסף מגיוס לאומי של ערביי ישראל, המשמעות היא חיסכון של עשרות אלפי שקלים בשנה למשפחה ששולחת את ילדיה לגנים ציבוריים במקום פרטיים, תחושת שייכות של ערביי ישראל והפחתת הטרור עם קבלת מענק בתום השירות.
תוצאה נוספת ממהלך פשוט זה תהיה קליטת צוותי חינוך שבעבר היו שייכים לסקטור הפרטי. פתיחת מאסה של 3,000 גנים ציבוריים תוך שלוש שנים תגרום לזליגת צוותי חינוך מהמגזר הפרטי, שייעלם, למגזר הציבורי. מדברים על דמוקרטיה ושוויון?! נתחיל בשוויון בנטל בין יהודים לערבים.
הכותבת היא עו"ד ומנהלת קמפיינים ומשברים