רוחות של תקווה: העמותה שעוזרת לנשים שסבלו מאלימות להמשיך בחייהן
כמעט מחצית מהנשים שסבלו מאלימות חוזרות לבעליהן ברגע שסיימו את שהותן במקלט לנשים מוכות. עמותת רוח נשית, בעזרתה של הקרן לידידות, מלמדת את הנשים כיצד לזכות לראשונה בחייהן בעצמאות ובהעצמה כלכלית
הנתונים מפחידים: מאות אלפי נשים בישראל הן נפגעות אלימות פיזית, נפשית וכלכלית. על פי דוח "מדד האלימות" של ויצו, נפתחים בישראל מדי יום כ־60 תיקים בממוצע בשל אלימות במשפחה. חלק מהנשים זוכות להגנה ולהדרכה במקלטים לנשים מוכות, לשם הן מגיעות על ילדיהם, אבל מה עולה בגורלן לאחר שתמה תקופת שהייתן במקלט?
עמותת רוח נשית מנסה לספק את העזרה הנחוצה כל כך עבור אותן נשים ביום שאחרי. העמותה, שעוסקת בהעצמה כלכלית של נשים נפגעות אלימות, שמה לה למטרה לאפשר לאותן נשים לצאת ממעגל האלימות, ללמוד כיצד לעמוד על רגליהן ולזכות, לראשונה בחייהן, בעצמאות. "כל אלה מיומנויות חיים בסיסיות, ולצערנו נשים נפגעות אלימות פעמים רבות נעדרות מיומנויות אלה בשל החלשה חברתית ואישית רבת שנים", מספרת מנכ"לית העמותה תמר שוורץ.
הנתונים בידי העמותה לא פחות ממדהימים: כ־%48 מהנשים יוצאות ממעגל האלימות עם חובות בחשבון הבנק הפרטי שלהן שנוצרו על ידי הבעל. כמעט מחציתן אינן עובדות כלל, ומחצית מאלה שכן עובדות מסתייעות בעמותה ועובדות בתת־תעסוקה. 60% מהן מרוויחות שכר מינימום ואף פחות מכך. והנתון שאולי מטריד יותר מאחרים: כמעט חצי מהנשים חוזרות אל הבעל האלים בצאתן מהמקלט.
תוכנית הדגל של רוח נשית בשם תוכנית המנטורינג גובשה כדי לסייע לאותן נשים במצוקה. במסגרת התוכנית כל משתתפת נפגשת עם המנטורית האישית שהוצמדה לה במשך שנה עד שנתיים.
מנכ"לית עמותת "רוח נשית", תמר שוורץ. צילום: יח"צ
"תקציבי הרווחה מאפשרים למדינה לטפל בדחוף, בקריטי ובהגנה, ופחות מדי במניעה ובמניעת חזרתיות", מסבירה שוורץ. "אנחנו נאבקות על כך שאלימות כלכלית תהיה עבירה שניתן להעניש עליה. אישה נפגעת אלימות היא אישה שהבעל בודד אותה מכל רשתות התמיכה, כולל מקומות העבודה, השית עליה חובות ולא משלם מזונות אם הם נפרדים. ברגע שהיא יוצאת ממעגל האלימות היא עירומה. אין לה מיומנויות, כי הוא לא נתן לה להתפתח. אחרי שכל השנים אומרים לה שהיא טיפשה וקטנה היא פתאום יוצאת אל העולם. בראיון העבודה הראשון שלא הולך, היא מתייאשת וחוזרת לחטוף מכות כי היא לא מצליחה לפרנס את עצמה".
לדברי המנכ"לית, הסיבות לתמונת המצב הקודרת הן רבות, אישיות, וחלקן כוללות חסמים מבניים וכשלים בנהלים של משרדי הממשלה: "אני חייבת לציין שאנו העמותה היחידה העוסקת בתחום זה. אמנם ישנן עמותות נוספות המסייעות לנשים נפגעות אלימות, אך הן עסוקות בהגנה וביציאה ממצב החירום האלים. אנו מסייעות בדיוק ביום שאחרי היציאה ממעגל האלימות, אז נותרת האישה לבדה, חסרת מנגנוני תמיכה. אף אחד לא עושה את זה עם נשים נפגעות אלימות. זו אוכלוסייה מיוחדת, אוכלוסייה פוסט טראומטית שיצאה משבי. הבנו שהמשתתפות צריכות 'אחות בוגרת'. זה המוטו שלנו. יש לנו מאות מנטוריות, מודלים נשיים חיוביים, נשים חזקות וטובות שרוצות להעביר את זה הלאה".
"יש פה משימה קדושה ואנחנו ביחד"
התוצאות של העבודה הקשה לא מותירות ספק: לאחר כשנה וחצי של ליווי צמוד, כ־50% מהמשתתפות שלא עבדו עד כה משתלבות בהצלחה בשוק העבודה, בין כשכירות או כעצמאיות. כ־40% מהנשים שעבדו משפרות את תנאי העסקתן או לחלופין את סוג המשרה שבה הועסקו ומשפרות הרגלי צריכה וחיסכון. הפעילות האינטנסיבית הזו דורשת השקעה ומשאבים כלכליים רבים והקרן לידידות בראשותו של הרב יחיאל אקשטיין מסייעת ככל הניתן לעמותה, שאיתה היא נמצאת בשותפות ארוכת שנים.
"הקרן לידידות כשמה כן היא. ידידה ותיקה. היא תומכת בנו בשלל הפעילויות", מדגישה שוורץ. "זו לא פילנתרופיה שמבקשת דוח פעם בשנה. יש ועדות היגוי משותפות ומפגשים, הם שומעים את הנשים המשתתפות ואת המנטוריות. הם ממש קרובים לשטח, לא מלמעלה. הידיים בפנים והשרוולים מופשלים. הם יחד איתנו בחשיבה. הם ממש שותפים אמיתיים. יש פה משימה קדושה ואנחנו ביחד, כולנו. השותפות היא אינטגרטיבית".
מלבד לעבודה הפרטנית פועלות נשות העמותה לשינוי מדיניות וחקיקה. הצעת חוק למניעת אלימות כלכלית וקידום גמלת המזונות הם רק שניים מהמהלכים שיצאו לדרך ביוזמת העמותה ובשיתוף רשויות החוק. עוד יוזמות כוללות קיצור דיון בהוצאה לפועל במקרה שהבעל אינו משלם את המזונות, נוהל הצמדת קב"ט בדיונים בהוצאה לפועל ונוהל זמינות בנקאית.
"העבודה שלנו לא רק נכונה מוסרית אלא גם כלכלית", אומרת שוורץ. "היא חוסכת למדינה. הצוות המדהים שלי גורם לזה שהנשים האלה לא יהיו תלויות בגורמי רווחה. אני חושבת שמשרד הרווחה צריך להכיר בפרויקטים שלנו. לצערי טרם מצאנו את הדרך". ועד אז בעמותה נסמכים על תרומות וקרנות של אנשים פרטיים ויוזמות כמו בוטיק לשמלות כלה בדרך במנחם בגין 55 בתל אביב, קומה מעל בית רוח נשית.
"אנחנו עושים סוג של מחזור חברתי. הבוטיק מופעל על ידי מתנדבות, ההכנסות שלו הולכות לנשים נפגעות אלימות, ואנחנו רוצים ליצור שם מצב שבו המשתתפות בעצמן יעבדו שם כצעד לקריירה בשיווק ובמכירות, בעיצוב, בספרות, בקוסמטיקה ובעוד עסקים משיקים לנושא של הכלות. מעצבי שמלות כלה תורמים את השמלות שנמכרות בסכומים של בין 1,000 ל־3,000 שקל, רובן חדשות, מיעוטן נלבשו פעם אחת ונתרמו. אנחנו מאפשרים לכלה לקנות במחיר שפוי, פתוחים כל השנה אבל רק בתיאום ועם יחס אישי לכל כלה".
שוורץ מוסיפה כי בין 21 ל־23 בחודש "אנו נקיים יריד גדול של מכירת שמלות כלה". היא מדגישה כי כל שקל שיינתן "ילך לשיקום הכלכלי של אישה נפגעת אלימות".
