השמחה שהורגשה בקרב הנוכחים בחנוכת מרכז רוחני ליהדות אתיופיה בקריית משה ברחובות ביום חמישי האחרון הייתה גדולה. קהילת יוצאי אתיופיה חווה לא מעט קשיים במהלך ההסתגלות למדינה, והעובדה כי מפעם לפעם, הודות לעזרה של ארגונים נדיבים כגון הקרן לידידות, מוקמים בארץ מרכזים שעוזרים לשמר את המורשת ואת המנהגים הייחודים והעתיקים של בני העדה בהחלט מהווה סיפוק לכל המעורבים במלאכה.
אחד הקשיים הגדולים שאיתם מתמודדת הקהילה הוא הניתוק מהתרבות ומהמורשת – אלו שהשתמרו אלפי שנים וכעת יש צורך להנחילם לדורות הבאים.
בהתחשב בנתוני הלמ"ס, אין זה מפתיע שהמרכז הרוחני החדש נחנך ברחובות. על פי הנתונים, מרבית האוכלוסייה ממוצא אתיופי מתגוררת בשני מחוזות עיקריים: מחוז המרכז (כ־38%) ומחוז הדרום (כ־24%). בסוף שנת 2014, הריכוז הגדול של בני העדה היה בנתניה (למעלה מ־11 אלף בני אדם), ואחריה בראשון לציון, בבאר שבע ובאשדוד (7,700, 7,100 ו־7,000 בני אדם בהתאמה). מספר בני העדה הנמוך ביותר אגב נרשם בת"א־יפו ובבת ים, עם 0.6% בלבד מסך כל האוכלוסייה. קריית מלאכי מובילה עם 16.6% מבני העדה המתגוררים בעיר.
הרצון לשמור על המסורת אצל הדורות הצעירים התחזק באופן ניכר בקרב מנהיגיה לאחר שהתברר כי ההבדל בין מספר יוצאי העדה שלומדים במוסדות חינוכיים בפיקוח ממלכתי־דתי לעומת מספר התלמידים שנולדו בארץ, הוא אדיר. ב־2014, מתוך סך התלמידים ילידי אתיופיה, 69.9% למדו בפיקוח הממלכתי־דתי, לעומת 43.1% סך הכל מקרב התלמידים, ילידי ישראל, שאביהם יליד אתיופיה (בחינוך יסודי).
"מחזירים עטרה ליושנה"
בין המוזמנים שהשתתפו בחנוכת המרכז הרוחני ברחובות נכח גם נשיא הקרן לידידות, הרב יחיאל אקשטיין. הרב הסביר: "בשבילי העלייה מאתיופיה היא נס יציאת מצרים המודרני וחלק בלתי נפרד מהסיפור הציוני כולו. ליהודי אתיופיה יש מורשת מפוארת שהשתמרה מימי עזרא ונחמיה, וחשוב שלבני העדה יהיה מקום לקיים את מנהגיהם הייחודיים. חשוב שהמורשת המופלאה הזו תעבור גם לצעירים שכבר נולדו כאן בישראל וגם לכל אזרחי ישראל. זו חשיבותו של המרכז שאנו חונכים היום ושל המרכזים הפרוסים כיום מצפון הארץ ועד דרומה".
מאז הקמתה ועד היום תרמה הקרן לידידות, הארגון הפילנתרופי הגדול בישראל העוסק בנושאי רווחה וסיוע לאוכלוסיות מוחלשות, מיליוני דולרים להקמת מרכזים ברשויות מקומיות שבהן יש ריכוז גבוה של עולים. חלק נכבד מפעילות הקרן מוקדש לקליטת עלייה של יהודים מארצות מצוקה, ובראשן קהילת יוצאי אתיופיה. רוב הפעילות היא באספקת צרכים בסיסיים למשפחות ובהכשרה מקצועית שמטרתה שילוב העולים בחברה ובמשק. לצורך מטרה זו החליטה הקרן לתמוך בהקמת בתי כנסת ומרכזים רוחניים לבני הקהילה. במרכזים אלה יכולים העולים להתכנס בחגים, לקיים שמחות משפחתיות ומנהגי אבלות. משנת 2001 התגייסה הקרן לבניית 22 מרכזים רוחניים ובתי כנסת מהצפון ועד הדרום: עפולה, מגדל העמק, בית שאן, ראש העין, ירושלים, קריית עקרון, נתניה ועוד.
קייס אביהו עזריה, יו"ר המועצה הארצית של כוהני יהדות אתיופיה, בנו של מנהיגה הדתי של הקהילה באתיופיה, קייס מלכיי עזריה ז"ל, ובן לשושלת ארוכה של כוהנים, הסביר כי הקהילה האתיופית ערכה גיוס כספים פנימי להקמת שלד המרכז הרוחני, והקרן לידידות התערבה לצורך השלמת הבנייה.
"המבנה החדש ישמש את הקהילה כבית תפילה וכבית לימודי תורה, ויהיה מקום מפגש לכל האנשים מהקהילה", סיפר עזריה והוסיף, "בגלל כל מיני תופעות כמו גזענות, הצעירים חוזרים להבין את תרבות הקייסים וחוזרים בעצם בתשובה כדי לחפש את השורש ואת התרבות העתיקה. הרבה צעירים מגיעים כדי להכיר ולהתחבר שוב למורשת ולתרבות שלהם. 20 שנה הם התנתקו מהשורש, עכשיו הם חוזרים. עכשיו אנחנו מחזירים עטרה ליושנה. הישראליות שלהם מתחזקת בזכות זה שהם מתחברים למקורות שלהם. אנחנו מברכים את נשיא הקרן לידידות, שעוזר לנו ולזקני הקהילה. אנחנו מודים לו ולקרן מכל הלב".