כ־300 אלף בדואים חיים במדינת ישראל. מהם כ־100 אלף בצפון הארץ וכ־200 אלף בשבעה יישובי קבע בדרום ובהם רהט, המאכלסת 60 אלף תושבים. השאר חיים בפזורה - אותם אוהלים ופחונים שלאורך כביש באר שבע, ערד ודימונה, כפרים שהמדינה לא מכירה בהם. "לא מוכרים אך קיימים מאוד", אומר הממונה על המגזר הבדואי בקרן לידידות, ספואן מריח, "הם בתחתית של הסולם הסוציו־אקונומי בישראל".



הסדרת ההתיישבות של הבדואים בנגב ובדרום מופקדת בידי משרד החקלאות, והמשרד לשוויון חברתי אחראי על הבדואים בצפון. לאורך השנים נוצר מתח בין המגזר למוסדות המדינה בשל הצורך של הבדואים לשמור על צביון חייהם. זאת, בשעה שהמדינה מנסה לכלול אותם בתבניות ובתוכניות המקובלות עליה. המתח בא לידי ביטוי בין היתר בסוגיית הקרקעות, התיישבות ועיור, הקצאות משאבי מים ומרעה.



"אנחנו סבורים שהקהילה הבדואית היא חלק בלתי נפרד מהחברה הישראלית, וחובתנו לסייע לה להשתלב בחברה כמיטב יכולתנו", אומר הרב יחיאל אקשטיין, שעומד בראש הקרן לידידות, שהשיקה בימים האחרונים תוכנית עבור המגזר הבדואי בדרום.



התוכנית, שגובשה בהמשך לפגישתם של שר החקלאות אורי אריאל והרב אקשטיין, מתמקדת בכמה תחומים: הצלת חיים, צמצום פערים וקידום שוויון הזדמנויות. כך מקבלים כמאה קשישים ברהט החיים בעוני סלי מזון חודשיים בשווי 330 שקל, ו־535 משפחות מקבלות לקראת חג הרמדאן סכום כולל של כ־190 אלף שקל. ילדי מועדוניות הרווחה מקבלים תמיכה במסגרת פעילות שוטפת של “קופות הידידות", הפועלת בקרב רשויות ומעניקה תקציב גמיש מהקרן לטובת פונים החיים בעוני. ויש גם פעילות לעידוד תרבות פנאי לנוער.




"מרגישים ששכחו אותם"


אל הפעולות המתמשכות הללו הצטרפו בימים האחרונים מימון להפעלת שני אמבולנסים, ערכות עזרה ראשונה לצעירים בדואים המסיימים קורס חובשים במד”א, שי לחיילים מהמגזר המתגייסים לצה"ל, מלגות לסטודנטים ועוד.



איך מתקבלת הפעילות של הקרן לידידות בקרב המגזר?


מריח: "גם המקומיים וגם ראשי הרשויות מרגישים שהמדינה שכחה אותם. הפער הזה במקום שאין בו עבודה ותקווה ויש תסכול גדול מאוד הוא קרקע פורייה ליצירת אנטי כלפי המדינה ולכניסת תנועות קיצוניות שמתלבשות על מרחב עוני אחד גדול. יש סטיגמה בציבור הישראלי שהבדואים בדרום גנבו את הקרקעות והשתלטו על הנגב. אלה משפטים של אינטרסנטים שרוצים לצייר בציבור הישראלי תמונה מסוימת".



ואיזו תמונה אתה רואה לנגד עיניך?


"תמונה אחרת לגמרי. האנשים האלה רוצים להיות חלק מהמדינה. עם כל התנאים הבלתי הגיוניים במדינת ישראל 2016 אנשים שם עדיין מתגייסים לצבא. נכון, לא כולם, והם לא חייבים על פי חוק. כל שנה מסיימים שם כ־7,000 תלמידים את כיתה י"ב והם יוצאים לעולם שבו אין להם עבודה ואין להם פרנסה או כסף ללמוד. אנחנו באים אליהם בטענות שהם עובדים בפרוטקשן ומייצרים אלימות ופשע. אני לא מכיר מישהו שהציעו לו להיות בגוגל או לגנוב והוא בחר לגנוב. מי שיכול לעשות שינוי זו המדינה, החזק, הריבון, ולא האנשים הרעבים".



"קבלת פנים מדהימה" "קבלת הפנים שהייתה לקרן, שעומד בראשה רב יהודי, מדהימה", מציין מריח, "העובדה שאנחנו יכולים להגיד להם 'אנחנו לצדכם' שווה אסטרטגית הרבה יותר מסך כל הכסף שאנחנו נותנים. מגיע ארגון פילנטרופי שאומר: 'בואו נשים את האצבע בסכר לפני שהעסק הזה יתפרץ'. אנחנו שמים את האצבע גם בהיבט הכספי וגם מבחינת התחושה, וזו בעיני האמירה הגדולה והמשמעותית".



"זו לא הפעם הראשונה שפגשתי את הרב עם העזרה שהקרן הגישה למשפחות רווחה", אומר ראש מועצת חורה, ד"ר מוחמד אל נבארי, "הפעם רצינו שתמיכתו תהיה בתחומים חדשים והוא הביע נכונות. אנשים - מרוב הצהרות מהמגזר הראשון, השני והשלישי - כבר מחכים לתוצאות. כפי שאני מכיר את הרב ועשייתו, הוא לא האיש שמצהיר ונעלם, ולכן החיבור בין ההצהרה והמעשה יהיה מהיר וטוב".