חופשת הקיץ כבר כאן ומשפחות רבות יוצאות ומתכננות לצאת לחופשות בארץ ובעולם. למרות העיסוק החשוב ללא ספק בחופשות משפחתיות, חשוב לשים לב לנושא מעט פחות מדובר ביחס לחופשת הקיץ – הסיכון המוגבר לדיכאון ולחרדה במהלך החופש. עבור ילדים ומתבגרים רבים, חופשת הקיץ היא שם נרדף לימים חסרי דאגות מלאים בכיף והתרגשות. עם זאת, מחקרים מצביעים על כך שמספר לא מבוטל של בני נוער חווים אתגרים נפשיים במהלך חופשות, וחשוב לשים לב לכך ולטפל בהם בהקדם.
"זולל" ומרחרח ילדה קטנה: התיעוד של ביידן שמסעיר את העולם | צפו
אחרי 25 שנות נישואין: מיכל הקטנה ובעלה ניר ויצמן נפרדו
כמה זה נפוץ?
דכאון וחרדה הם תופעות שכיחות ללא שום קשר בקרב בני נוער. לפי מחקר שנערך ב-2012, מוערך כי במדינות המערב 8-4% מכלל בני הנוער סובלים מתופעות אלו, כשבישראל הודגם שיעור גבוה במיוחד – 19.4% מכלל בני הנוער במחקר הודגמו כסובלים מהפרעות אלו. כשמדברים על היציאה לחופשת הקיץ, הדיכאון והחרדה עשויים להתגבר, במצב הידוע גם בשם "דיכאון עונתי" – דיכאון הקשור לעונות השנה. מוערך כי 6-4% מאוכלוסיית ארצות הברית סובלת ממצב זה של "דיכאון עונתי", ואמנם דיכאון עונתי נפוץ יותר הוא "דיכאון חורף", אך גם "דיכאון קיץ" היא תופעה לא נדירה בכלל.
נתונים אלו מדאיגים במיוחד כשמדברים על הילדים שלנו. במקום ליהנות ולשמוח בחופשת הקיץ, הם עלולים לחוות עצב, בדידות ומתח נפשי, וחשוב להיות ערים ומודעים למצב זה.
מה הם הביטויים של דיכאון וחרדה בבני נוער?
להורה יכול להיות קשה להבדיל בין התנהגות שהיא חלק נורמלי מההתבגרות של הילד לבין התנהגות שעלולה להעיד על מצב בריאותי נפשי. אם שינויים התנהגותיים נמשכים שבועות או חודשים, ואם הם מפריעים לחיי היומיום של נער, הם עשויים להיות סימפטומים של דיכאון, חרדה או שניהם. התסמינים הבאים עשויים להעיד בין היתר על דיכאון או חרדה, ומומלץ להתייעץ עם גורם מקצוע כששמים לב אליהם:
אובדן עניין בדברים מהם הוא נהנה בעבר.
אנרגיה נמוכה, עצב עמוק או חוסר תקווה.
עודף שינה או חוסר שינה ועייפות.
קושי בריכוז.
התבודדות.
שינוי תזונתי משמעותי.
שתיית אלכוהול, שימוש בסמים או עישון.
לחץ, תחושת חרדה קבועה או עצבנות.
פגיעה עצמית, התנהגויות מסוכנות, וניסיונות ומחשבות אובדניים.
מה הן הסיבות לדיכאון וחרדה בחופשות?
מספר גורמים תורמים להופעת דיכאון וחרדה בקרב בני נוער במהלך חופשות. בין השאר, חופשות כוללות לעתים תקופה של מחסור בשגרה קבועה, ועלולות לכלול שינה לא סדירה, תזונה לא בריאה, ובדידות. בנוסף, הרשתות החברתיות לעתים מגבירות את תחושת הבדידות, ועלולות לגרום לבני הנוער להשוות את היומיום שלהם בחופש ואת החופשות המשפחתיות שלהם אחד לשני, מה שעלול לגורם לתחושות של אכזבה ותסכול שכן חופשת הקיץ שלהם לא מספיק מלהיבה או מרגשת. חופשות משפחתיות יכולות להיות גם מקור ללחץ, במיוחד אם יש קונפליקטים או מתחים משפחתיים. הימצאות המשפחה באינטנסיביות כזאת משמעותית לתקופה ממושכת עלולה להחמיר את הבעיות הללו.
בעיות אלו עלולות להיות משמעותיות יותר בגילאים הבוגרים יותר, כשכבר פחות הולכים לקייטנות, ויש פחות מעש, ויותר בדידות בחופשה. בגילאים אלו קיימת גם צריכה מוגברת של רשתות חברתיות, וההשוואה לשאר החברים ניכרת יותר.
מה הן דרכי הטיפול בחרדה ודיכאון?
בחרדה ובדיכאון, ובמיוחד בגילאים אלו, חשוב לתפוס את המצב בשלב כמה שיותר מוקדם על מנת למנוע הידרדרות. מומלץ להקפיד גם בחודשי הקיץ על שגרה, לוח זמנים מסודר לצד ארוחות מסודרות, שינה קבועה ואיכותית, ולעודד את הילד לצאת ולפגוש חברים.
מעבר לכך, חשוב לפנות לעזרה של איש מקצוע שמומחה בבריאות הנפש של ילדים ומתבגרים. טיפול פסיכולוגי מומלץ ומסייע בהפחתת תסמיני הדיכאון והחרדה. טיפול תרופתי חשוב לא פחות במצבים אלו, כשהטיפול התרופתי לצד הטיפול הפסיכותרפי הוכחו במחקרים רבים כשילוב המסייע משמעותית בתסמינים. עם זאת, התאמת התרופה הנכונה עשויה להיות תהליך מייגע, ובמיוחד בקרב ילדים ובני נוער, להם גם ככה יש יכולת שיתוף פעולה שעלולה להיות מוגבלת.
ממש לשם כך, על מנת לחסוך את עוגמת הנפש הנגרמת מהחלפה תכופה של תרופות במטרה למצוא את התרופה היעילה ביותר עם כמה שפחות תופעות לוואי, פותחה בדיקת נוירופרמג'ן. הבדיקה היא בדיקה גנטית חדשנית המסייעת על בסיס המידע הגנטי של הילד להעריך בצורה הטובה ביותר איזו תרופה תהיה יעילה יותר, ועם כמה שפחות תופעות לוואי. מחקרים קליניים הראו כי הבדיקה מעלה פי 2 את סיכויי התגובה לטיפול תרופתי אצל מטופלים הסובלים מדיכאון קליני ומפחיתה משמעותית את עומס תופעות הלוואי.