הטור הזה מוקדש לילדיי. אהוביי. משוש חיי. אוויר נשימתי. חדרי ליבי ונשמתי. הילדים שלי שחייהם השתנו בשלושה שבועות האחרונים. לא רק כי המדינה השתנתה וקמנו לימים חשוכים ועצובים, לא רק כי סדרי העדיפויות השתנו וקיבלנו חתיכת כאפה מצלצלת לפרופורציות, לא רק כי אין מסגרות ויש תחושת אבל באוויר,  אלא כי גם אמא שלהם השתנתה להן מול העיניים. אני השתניתי. וזאת עובדה.

אני שאמורה להגן עליהם ולשדר חוסן ומשענת, מוצאת את עצמי מתפרקת מולם, לפניהם, בפניהם. ללא יכולת לשלוט בדמעות, כמה שאני מנסה. כמה שאני משתדלת.

אני מרגישה לעתים שזה חזק ממני, ואני מאבדת את זה לרגעים. אני חשה שהצעקות עולות במעלה הגרון העצב חונק, אני מנסה לשים שיר שמח ולרקוד כדי לשנות אווירה, כמעט ולא מדליקה טלוויזיה לידם.

אבל המציאות פשוט צצה מכל מקום. ברשתות, בפושים, בהודעות וואטס אפ. מנסים לשים פרק של מני ממטרה או קופה ראשית. אסקפיזם מתבקש בתקופה כזאת. מוצאת את עצמי עצובה, ויודעת שחייבת להסביר לילדים מה קורה כאן.

אז ילדים שלי הקשיבו, מותר לאמא לבכות. זה טוב לשחרר החוצה חולשות. זו גדולה. ממנה נבנים. אנו חיים בתקופה שיש גיבורים במציאות, לא רק באגדות. בכלל האגדות היום נראות לא רלוונטיות, פנטזיות שאי אפשר לברוח אליהן, אפילו מעלות גיחוך.

חיים ילין, ישראל זיו, נועם תיבון, יאיר גולן, הם גיבורים שחיים בקרבנו. אנשים שפשוט עושים, לא רק מדברים. הם האנשים שאני רוצה שתלמדו מהם. שתורמים. שרואים את האחר. אני רוצה שתמיד תהיה בכם את הרגישות והיכולת לראות את הזולת. לדעת שאתם נמצאים שם למענו בשעתו הקשה. הלא נוחה.

כי החיים האלה לרוב לא נוחים אהוביי. הם רצופים התמודדויות בלתי פוסקות. והיופי הוא לזרוע קרני אור כשהחשיכה מתחילה לרדת. כשהעלטה עולה על דפנות הלב.

זאת תקופה משוגעת, אבא ואני לא העלנו בדעתנו שנגדל אתכם לחיים כאלה. קיווינו שנגדל אתכם לחיים של רוגע ושלווה, לחיים שבה אפשר לסמוך על השלטון והממשלה ולא רק על העם הנפלא שלנו. אבל יש פה הרבה אופטימיות.

אנו מגדלים אתכם להיות אנשים טובים בחברה טובה. כי חברה טובה מנצחת מלחמות. פנימיות. חיצוניות. חברה טובה היא חברה מלוכדת. היא חברה תורמת. נתרמת בעשייה. ואני גאה בכם ילדים שלי שאתם שמחים ועושים ועליזים ובטוב ורוצים לעשות טוב אחד לשני ולסביבה.

אתם, ילדים שלנו, התקווה של מחר בחיוכים שלכם היום. ואני בטוחה שעם דור כמוכם יש תקומה. אנחנו ניתן לכם את הכלים לעשות ולצמוח. אתם תהיו הגאווה של הסבים והסבתות שלכם. אתם שיעור ההיסטוריה הטוב ביותר שלנו. למענכם אנו עושים הכל כדי שהעתיד שלכם כאן יהיה שפוי. איכשהו. 

מבטיחים.