אנחנו נוהגים כל העת לדבר על היתושים המטרידים העוקצים אותנו בלי הפסקה, אך בפועל רק יתושות עושות זאת, ומסיבה ברורה: הן זקוקות לחלבונים כדי לייצר ביצים. מאחר שהביצים זקוקות לחום כדי להתפתח ולבקוע, עיקר הפעילות העוקצנית של היתושות מתרחשת באביב ובקיץ – סביב מאגרי מים עומדים, שם הן מטילות את ביציהן.

אם כן, הסיבה העיקרית לעקיצה הטורדנית היא צורך בחלבונים, אשר נמצאים בדם שלנו בכמויות גדולות. יתושה יכולה למצוץ עד שישה מיליגרם דם בכל עקיצה – כמות גדולה ממשקל גופה – ומאחר שדמם של היונקים עשיר מאוד, הן נמשכות גם אלינו. אגב, מחקרים אחרונים הראו שיתושות עשויות למצוץ דם גם בזכות הנוזלים שבו: בעת העקיצה הן מסננות את החלבונים מהדם, ומדענים סבורים שבתנאים יבשים מאוד הן גם מרוות את צימאונן מהנוזלים שבדם.

עקיצת יתוש  (צילום: אינגאימג')
עקיצת יתוש (צילום: אינגאימג')

האם כל היתושים עוקצים אותנו? ממש לא. ראשית, כאמור, רק היתושות עוקצות ומוצצות את דמנו, בעוד היתושים ניזונים מצוף פרחים (כן כן, ממש כמו פרפרים או דבורים). שנית, יתושות ניזונות גם מדמם של בעלי חיים אחרים. לכן, על פי ההערכות רק 6% ממיני היתושות צורכות את דמנו, אבל זה די והותר: משפחת היתושים מוצצי הדם כוללת 2,000 מינים פחות או יותר, 45 מהם חיים בישראל – וחלק לא מבוטל מהם מחפש דווקא את הדם שלנו.

מה תדירות העקיצות של יתושות?

נתחיל מזה שיתושות חיות בדרך כלל שבועות ספורים, עד כחודש ימים. בתקופה הזאת הן יצאו לגיחות אחרי כל הטלה, כך שהן עשויות לעקוץ עשר פעמים שונות במהלך חייהן הקצרים.

האם ליתושות יש העדפות?

זה נשמע אולי מעט מוזר, אבל התשובה היא כן מוחלט: ליתושות יש העדפות, והן יימשכו יותר לאנשים מסוגים מסוימים, על סמך תכונות אישיות.

מה מושך יתושות יותר?

פליטות פחמן דו־חמצני, CO2: היתושות 'מריחות' את ה־CO2 למרחוק, ונמשכות למי שפולט יותר ממנו. לכן אנשים הסובלים מעודף משקל, וכן נשים בהיריון, נחשבות 'מטרה מועדפת'.

סוג דם O: מסיבות כאלו ואחרות, יתושות מעדיפות יותר אנשים בעלי סוג דם O.

חום גוף: ככל שהנעקץ הפוטנציאלי חם יותר, כך היתושה תימשך אליו יותר.

גורמים אפשריים נוספים: אלכוהול, הרכב החיידקים על העור, גנטיקה ועוד.

יתוש (צילום: אינגאימג)
יתוש (צילום: אינגאימג)

איך בכל זאת ניתן להימנע מעקיצת יתוש?

הימנעות מעקיצת יתושים יכולה להתבצע בשתי דרכים: האחת – הבטחה כי אין ליתושים סביבה מתאימה מספיק להתפתחותם ולבקיעת הביצים. דרך זו כוללת בעיקר טיפול במאגרי מים עומדים ובייבושם. חשוב לדעת שיתוש לא מתעופף למרחקים גדולים, ולכן אם ישנם כאלו בסביבתכם, כנראה ישנו מאגר של מים עומדים בקרבת מקום. זה יכול להיות שלולית שהצטברה אחרי גשם אביבי, ואפילו תחתית של עציץ שהתמלאה במים ונותרה כך למשך כמה ימים.

הדרך השנייה להימנעות מעקיצות היא שימוש בחומרים דוחי יתושים. תכשירים אלו מכילים לרוב אן־אן דיאתיל טולואמיד (DEET בקיצור), אך ישנם תכשירים נוספים אשר מבוססים על שמנים מסוימים, כדוגמת שמן הציטרונלה, שמן גרניום ושמן עשב הלימון. תכשירים אלו מגיעים כמשחות, כ'רולים' (הנמרחים על העור בעזרת כדורית מתגלגלת) ועוד. למותג טפטפים ישנה סדרה המכילה ארבעה מוצרים אשר מכילים את אותם השמנים שהזכרנו, ולמעשה מכיוון שהמוצרים אינם מכילים חומרי הדברה, הם מותרים לשימוש כבר מגיל שלושה חודשים.

מי שבכל זאת נעקץ יוכל לנסות ולהרגיע את העור המגורה, אם בעזרת קירור של המקום ואם בעזרת חומרים מרגיעים מן הטבע, כדוגמת אלוורה, טפטפים בייבי באזז אפטר ג'ל, תמצית צמח הקמומיל או אלנטואין. אלו אומנם לא יגרשו את היתושות העוקצניות, אך ימנעו גירודים אשר יגדילו את הנפיחות ויעצימו את הגירוד עוד יותר.