הנכד שלי בן ה־6 חזר הביתה יום אחד וסיפר שיש לו חברה שהוא התחתן איתה. הוא אמר שהם התנשקו, ואז כל שאר הילדים אמרו שהם נשואים. מעולם לא נתקלתי בדברים האלה. האם עליי לדאוג?
"ממש לא. זה סיפור חמוד והילד לא מבין מה הוא אומר, מכיוון שהוא עדיין קטן. הוא מחבב את הילדה והיא נעימה לו, בדיוק כמו שהחבר הכי טוב שלו נעים לו. אם הייתי אמא שלו, הייתי מבקשת ממנו לספר לי עוד קצת על החברה שלו ושואלת: 'למה התחברת דווקא אליה? איך התנשקתם?'. הרי גם כך זו נשיקה מאוד תמימה, כי ילדים לא יודעים מהי נשיקה צרפתית. הילדים בסך הכל מודים שטוב להם יחד. כשהנכדה שלי הייתה בת 9 היא סיפרה לי שיש לה חבר. לאחר בירור קצר הבנתי שהם לא עושים כלום יחד: לא משחקים יחד בהפסקות, לא מכינים יחד שיעורי בית ואפילו לא חוזרים יחד הביתה. למרות זאת, הם היו חברים בעיני עצמם, כלומר הייתה פה הצהרה של ידידות ואהבה. חברתם נעימה אחד לשנייה. ובכלל, כנראה שהזוגיות הזאת לא תשרוד לאורך זמן. עוד שבועיים, חודש או חודשיים זה ייגמר בקול ענות חלושה. אף אחד לא ידבר על זה והזוגיות תגיע לשום מקום. היא לא צריכה לעורר בנו מחשבות. זה חמוד, ילדותי ותינוקי. זה לא מגיע ממקום של מיניות".
נכדתי בת העשרה חודשים עתידה להיכנס לגן בחודש ספטמבר הקרוב. הבעיה היא שבעקבות מצוקת גנים בסביבתה, לא נותרו מקומות אלא בגן חב"ד – ואנחנו לא אנשים דתיים. אביה אפילו לא יהודי. הגננות נראות מקסימות וגם האווירה טובה, אבל בגן יש קיר מלא בתמונות של הרבי מלובביץ', וביום הולדתו חוגגים לו ואף מנשקים את התמונה שלו. האם נכון לרשום אותה לגן הזה?
"כשמכניסים ילדה בת עשרה חודשים למסגרת, כל מה שאנחנו צריכים לדאוג לגביו הוא שהיא תהיה חמה, אוהבת ובטוחה. בעוד שנתיים אתם ודאי תעבירו אותה לגן חילוני, אבל עד שזה יקרה הילדה תספוג קצת הרגלים: היא תדע להגיד את תפילת הבוקר, תזהה את הרבי מלובביץ' ותשטוף ידיים לפני כל ארוחה. אני לא רואה בזה שום נזק. בגן יכניסו את הילדה לאווירה היהודית וילמדו אותה על צדקה ועל ערכים – שזה לדעתי רק טוב. הילדים החילונים לא יודעים היום מספיק על יהדות וזה חבל. אם לא תשמרו את זה – ואתם לא כי הרי תעבירו אותה לגן חילוני - בסוף זה יישכח. חב"ד זו לא קהילה מתבדלת ואנרכיסטית. אני חושבת שבגן חב"ד יש יותר טוב מאשר רע. בגילה הקטן יכולים לקרות לה רק דברים טובים אם היא תלך לשם. זו יופי של מסגרת לשלוח את הילדים. חוץ מזה, גן הוא יקום אחר מאשר הבית, כך שאני לא הייתי חוששת להכניס ילדה בת עשרה חודשים לגן דתי".
אני אם לשלושה בנים בגילי 7, 5 ושנה וחצי. בני האמצעי ממש שונא את אחיו הקטן. מתעוררים בו שדים ברמה שאני לא יודעת איך להתמודד איתם. הילד בעצמו אומר לי כל הזמן שהוא שונא את התינוק ומציע שנזרוק אותו לפח. לעתים הוא אף מכה אותו. ההתנהגות הזאת לא מקובלת עליי בעיקר כי אני משתדלת לא להחסיר מהילדים דבר. הזמן שלי נחלק בין כולם, שווה בשווה. מה אוכל לעשות?
"לבן שלך קשה באמת. השדים שמתעוררים בו הם נורמליים. ילדים תמיד נמצאים בתחרות עם האחים שלהם ואפילו מקנאים בהם. לילדי סנדוויץ' מאוד קשה. הבן הבכור הוא מאוד מיוחד כי הוא הילד הראשון, שעשה ויעשה הכל בפעם הראשונה, ואילו הקטן תמיד יהיה הקטן. לעומתם, הילד האמצעי מסתכל על הגדול ויודע שבחיים לא יהיה גדול. מסתכל על הקטן ורואה מול עיניו את מי שלקח לו את הקטנות. יש לו את כל הסיבות שבעולם לא לסבול את הקטן וזה בסדר. החל מהיום, בכל פעם שתראי את האמצעי מציק לקטן, בקשי שיניח לו, שמרי על ערנות ואל תדברי יותר על המקרה הזה. הוא בסך הכל רוצה תשומת לב. הילד מראה לך כמה שרע לו. כשאת כועסת עליו הוא מוכיח לך ולעצמו שאת לא הוגנת כי הקטן גוזל את זמנך. האמצעי מייצר מציאות שבה הוא לא אהוב. דברי עם בנך ותאמרי לו שאת נלחצת מזה שלפעמים הוא מתנהג באלימות עם הקטן, וכאמא תפקידך לשמור על ילדייך מכל רע. ולכן אם יכה את אחיו – ילד בן שנה וחצי שלא יודע להתגונן - את זו שתגן עליו. הבהירי לו שהכוח בידיים שלו, והוא זה שיחליט איך להפעיל אותו".