אני אם לשלושה ילדים. בני בן ה־7 הוא מאוד דעתן ותחרותי. בבית הוא מתנהג מקסים ומשתתף בעבודות. התחרותיות שלו באה לידי ביטוי בעיקר בבית הספר ומול חברים. ילדים נוטים להתרחק ממנו ולהעליב אותו על אף שיש לו מספר חברים טובים. מה עלי לעשות כדי לסייע לו להיפגע פחות ולהתמודד עם המצב?
“ילדים עוברים המון אירועים משמעותיים בחייהם ואנחנו, כהורים, צריכים להיות שם עבורם כרשת ביטחון. אני יודעת שהלב יכול להישבר כשילד חוזר מבית הספר ומספר שהעליבו אותו או פגעו בו, אבל עלינו לזכור שזה חלק מהחיים של כולם. למרות הקשיים שתיארת, אני רוצה שתסתכלי על חצי הכוס המלאה. אף על פי החסרונות שתיארת, עדיין יש לו חברים והוא מוזמן אליהם הביתה ומזמין אותם אליו. הוא ילד נהדר שעוזר בבית והמצב פחות גרוע ממה שאת חושבת. הקפידי לתת לו לדבר על רגשותיו וחזקי אותו כשצריך. כשהוא מגיע הביתה, תני לו את המקום לדבר ולשתף. שאלי אותו איך הוא הרגיש בבית הספר. אם יספר שנפגע ממשהו, שאלי אותו איך הוא הגיב. במידת הצורך החמיאי לו על התנהגותו. התפקיד שלך כאם הוא לא לתת לו פתרונות אלא לשמש עבורו אוזן קשבת. מעבר לזה, חפשי ספרים המפתחים כישורים חברתיים. קראי אותם יחד עם בנך. פתחי איתו דיונים על הספרים. בכל מקרה, חשוב לזכור שהבן שלך צריך לדעת לשמור על כבודו”.
אנחנו עומדים לפני נסיעה ארוכה לחו”ל ואני מעט חוששת. נסיעה כזו מלווה בשינויים בשגרה. כיצד ניתן להרגיל את בני בן ה־3 לשינויים הבאים עם הנסיעה?
“חופשה משפחתית חשובה מאוד ותורמת רבות ליחסי המשפחה. יש להסתכל על כל הדברים החיוביים שנובעים מהנסיעה ולהיכנס לפרופורציות. נוסעים בשביל ליהנות ואין לקחת קשה את השינויים בשגרה. אין לך ממה לחשוש. החליפי את הפחד במילה אחרת וזכרי שמחשבה מייצרת מציאות. אם לבנך יהיה קשה בטיסה, חבקי אותו, הרגיעי אותו, פנקי אותו. ייתכן מצב שהוא לא יישן בצהריים ובעקבות כך יהיה עצבני יותר ויירדם מוקדם. הנסיעה היא חוויה עבור הילד ועבור המשפחה. התמקדו בחוויה ובהרפתקה. הכיני אותו לזה. ספרי לו את כל הכיף והטוב שיהיו בטיול. הראי לו שלכל שינוי יש פתרון וזה יהיה שווה את זה”.
נכדי בן שנה וחצי ואוכל הרבה ובכל הזדמנות. כשהוריו מסרבים לתת לו לאכול הוא בוכה וצורח. מה עלינו לעשות כדי לסייע להם להתמודד עם המצב?
"במקרה כזה דרך הפעולה הנכונה היא לא להיכנע. ההורים חייבים להגיד לו 'לא', תוך כדי שהם לא שוכחים שמדובר בילד קטן. השפה צריכה להיות בהתאם לרמתו. כשהוא בוכה כדאי שההורים יגידו לו שהם מבינים שהוא עצוב, אבל אין יותר אוכל והוא יקבל יותר מאוחר. חשוב שהם ימשיכו לתת לגיטימציה לרגשות שלו, תוך כדי שהם עומדים על שלהם".
אני אם לשתי בנות מתוקות, אחת בת שנתיים והשנייה בת חודשיים. הילדה הגדולה קיבלה את אחותה הקטנה באופן מופתי. היא מכבדת ואוהבת אותה, רוצה לעזור לנו בכל הזדמנות ומתנהגת מאוד יפה. אך בניגוד להתנהגותה הטובה, הילדה מתקשה לישון לבד וכל ערב מחדש מתנהל מאבק. מה עלי לעשות?
"רוב הילדים צריכים את הנוכחות של אמא ואבא שלהם לפני השינה, אבל הורים צריכים לדעת להציב גבול, לדעת להגיד 'לא'. הרי אין כיף בזה שהילדה הקטנה הולכת לישון עצובה, ואתם בטח לא רוצים לתת לה ללכת לישון כשהיא בוכה ונאבקת בכם. לתפיסתי, אם יש צורך - תשבו איתה ותרדימו אותה גם עד שתהיה בת 6. אין בזה כל נזק. עלייך להקנות לה הרגלים. כדאי שתבואי אליה ותגידי לה שאת מבינה שהיא לא רוצה לישון לבד ולכן מהיום את ואבא תשבו איתה ותעזרו לה להירדם. תדגישי בפניה שבשביל שזה יקרה היא צריכה לקחת בחשבון שיש חוקים: אתם לא יושבים איתה במיטה אלא בחדר על כיסא ובכל יום תזיזו קצת את הכיסא לכיוון הדלת. בנוסף, אל תדברו איתה. אם היא מדברת, תשמיעו קול שקט עד שתפסיק. בהצלחה רבה".