דייטים ראשונים עם אנשים זרים הם לרוב סיטואציה מורכבת ומוזרה. בפעמים רבות זה אף מביך ומלחיץ, כשיושב מולנו אדם שכנראה נרצה להכיר ולמקסם עליו את הרושם החיובי ולקוות שזה הדדי. כך לפעמים, אובר מאמץ של הצדדים להרשים עלול להתהפך עליהם ולהוביל לטעויות שימצבו את הערב ככישלון מהדהד. לעתים יקרה בדיוק ההפך - הדייט ייכשל מכיוון שלא טרחנו מספיק, וניתפס באופן לא רציני כמזלזלים. אז איך נדע מראש לזהות את טעויותינו? ולהבדיל, כיצד נבין האם הדייט שמולנו פחות רציני? במיוחד לשבוע ט"ו באב - אלו 10 הטעויות הקלאסיות של גברים ונשים, שיבאסו ויחריבו לנו את הדייט:
איחורים
הדייט עדיין לא החל, למעשה אפילו לא הגיע, וכבר מסתמן כטעות גדולה. ספק אם מישהו יהרוג אותנו על "איחור אופנתי" של דקות ספורות (כמובן שגם על זה יש להודיע), אחרי הכל כולנו בני אדם. אבל יותר מכך כבר עלול להיות ביג נו נו. אם לא מספיק שהסיטואציה כשלעצמה עשויה כאמור להיות מביכה ומלחיצה - עכשיו תחשבו איך זה מרגיש להמתין בודדים למשך זמן ארוך באתר בילוי הומה, כשכולם שם מלבדנו מוקפים באנשים. אין ספק שהדבר משקף על רצינות הצד השני והכבוד שהוא רוכש לנו ולזמננו, או שמא חוסרם של אלו. ואם כך פתחנו בשלב שבו חשוב מכל הרושם הראשוני שנותיר, זה כמובן מעורר תהיות על הצפוי בהמשך. לכן, חשוב לעשות הכל כדי לא להיקלע לאותו חוסר נעימות: לתכנן מראש את זמן ההגעה והמכשולים שבדרך, להשתדל לצאת כמה דקות לפני כן ולא נורא אם הצלחנו להקדים במעט.
הופעה מוזנחת
ועוד לגבי הרושם הראשוני שנותיר בפתיחה, חשובה מאוד גם הנראות שתשפיע רבות על התדמית שנשדר החוצה. נכון, אף אחד לא מצפה שנגיע לדייט הראשון כמו לנשף בארמון וורסאי, וברור שיש פה עניין של קונטקסט: אם קבענו דייט מאולתר בשעת אחר הצהריים בספסל שמתחת לדירה בפלורנטין, אז מן הסתם שהדרס קול יהיה שונה לחלוטין מדייט ערב במסעדת "מסה". ועדיין, קריטי שהופעתנו לא תיתפס כמזלזלת, ולא רק באחר אלא במיוחד בעצמנו, כשמיותר לציין שמראה הוא פרמטר מרכזי במשיכה זוגית. לכן, חשוב מאוד שנקפיד להשאיר בבית את הקרוקס הקרועות, הטריקו המוכתמת וריחות הגוף השונים, או שנחליף את מדי השירות עם לוגו החברה שהגענו איתם מהעבודה. וגם לא יזיק לעבור דרך המקלחת ולהתעכב על המראה, הדאודורנט ומברשת השיניים.
התנהגות בלתי מותאמת
אמרנו כבר שדייט זה מאורע מביך? המפתח לצלוח אותו הוא כנראה באמצעות קומון סנס, בהתאם לסיטואציה והדינמיקה מול מי שמולנו. לבלוס לבד בקולי קולות ארוחת ענק מול עיניו המשתאות של הדייט שמסתפק בקפה; לצאת לבר ולהשתכר שם ללא הבחנה, כשמיטיבי לכת יקנחו בהקאה; לעשן סיגריות או דברים אחרים מבלי לוודא מול הפרטנרים שמקובל, או יותר מכך להגיע מראש מסטולים; לעבור על חוקי הפוליטיקלי קורקט בהתנסחות פוגענית; להתבטא בבוטות ולעקוץ בציניות את הדייט, בעוד שנתפוס זאת כחוש הומור בלתי מזיק; לנסות אאוט דה בלו לייצר שיח מיני באופן כפוי ולהתעקש שוב ושוב על סף ההטרדה לדלות פרטים אינטימיים או רגישים מצד הדייט; או אפילו חדירה למרחב האישי בנגיעות ומגע פיזי ללא שום סימן מקדים, שלא נדבר על צפונה מכך. כל אלו לא מאופיינים כנראה בקומון סאנס, אלא נהפוך הוא - בחוסר טאקט בלתי הולם. הרוב יכול להיות בהחלט לגיטימי בהמשך הקשר ואפילו עוד בראשיתו, בהתאם לדינמיקה ההדדית שנוצרה וקריאת הסיטואציה. אבל בדרך כלל רובם אינם מותאמים לדינמיקה בערב הראשון, ולעתים גם לא לאלו שאחריו.
לפלרטט עם הסובבים
אפרופו חוסר טאקט, עוד רעה חולה היא ניסיונות פלירטוט בוטים במהלך הדייט עם הסובבים - המלצרית, הברמן או לקוחות אחרים לידנו. ופה חשוב להבין שלפעמים לא מדובר רק בפלירטוט הצידה לשם הפלירטוט, אלא מכוון כמסר ישיר למי שמולנו - מעין הפגנת כוח טיזרית וילדותית מול הדייט, להצגת האטרקטיביות והביקוש שלנו. ולזה מתווסף אחיו הקטן: בהייה ופזילה באחרים, במקום להתמקד בדייט.
דייט רומנטי עם המסך
ואם כבר בהייה הצידה, עוד רעה חולה היא להתעסק רוב הערב עם הנייד. כשרוב הזמן הפרצוף תקוע בתוך המסך, נדמה שיצאנו איתו לדייט במקום עם הפרטנר. לא קשה לפרש זאת כזלזול משווע והפגנה בוטה של חוסר עניין במי שהשקיעו בפינוי הזמן ובהגעתם במיוחד לפגוש אותנו. וגם אם אנחנו לא בקטע, ישנם כמובן דרכים הרבה יותר נימוסיות ומכובדות להתמודד עם זה מאשר לשדר בבוטות שאנחנו "לא פה". הדבר תקף אגב גם לחסרי חשק שונים בדייט, כולל מהזן שפחות מכור למסך.
פרימיום: להתכתב במהלך הערב עם אחרים ואחרות, ואף לרכל על מי שמולנו.
חוסר אמת בפרסום
כבר קרה שרק במעמד הפגישה יתגלה שחלק מהפרטים שהדייט סיפק טרום המפגש אינם נאמנים למציאות, בלשון המעטה. זה עלול להתבטא בתמונה משנים עברו, שאינה משקפת את המראה הנוכחי שמתגלה רק כשניפגש; וזה יכול להתבטא בחוסר דיוק משווע בגיל, גובה, תעסוקה, מצב בחיים או אפילו סטטוס משפחתי, כשחשבנו שמדובר ברווק וגילינו גרוש פלוס ילדים (בתרחיש האופטימי). במקרים רבים המפגש נוצר כי מלכתחילה הדייט זייף את הגדרותיו באפליקציה, אחרת הוא לא היה קופץ לנו בחיפוש. בדרך כלל הדבר נובע מתוך ההנחה שכשלאחר שניפגש, ניקשר אליו וכך נחליק את נתוניו העדכניים. אבל לא. בפועל מדובר בטעות איומה, כשקשה לחשוב על דרך חזרה לאחר שהדייט שלנו מתגלה בפועל גם כמי שלא חיפשנו, גם כשקרן המסתיר מאיתנו פרטים מהותיים במרמה וגם כמי שמבזבז את זמננו היקר.
ראיונות עבודה
ואם בפרטים מעודכנים עסקינן, כבר עברו דייטים שתהינו האם היינו צריכים להגיע עם טופס קורות חיים. מדובר בפגישות עבודה לכל דבר ועניין מצד מי שמולנו, שלרגע לא מבזבזים זמן ומתמידים בתחקור טכנוקרטי מתיש סעיף אחר סעיף, כדי להחליט האם יעבירו אותנו לשלב הבא בתהליך קליטת העובד. ואילו אנחנו בדעה שלדייטים בראש ובראשונה באים ליהנות, ואם זה אכן יעבוד אז ממילא כל הפרטים שנרצה לדעת בסופו של דבר יצופו בזמנם על מי מנוחות.
אני ואני ואני ואני
ומהצד השני, דייטים מסוימים מתגלים כתירוץ מזדמן עבורם למניפסט ארוך ומייגע מצידם לאורך כל הערב. אם הם מרוכזים, ממוקדים ומדברים אך ורק על עצמם ואנוכם ולא ממש רואים אותנו בסיטואציה, ניחוש פרוע שכך גם ייראה המשך הקשר.
אובר שליטה
עוד מההתחלה לא קשה לפספס ברמזים את הרכושנים למיניהם. בתחילת הערב הם ידאגו לספר למלצר "מה אנחנו נזמין" בכלל מבלי לטרוח לשאול אותנו. וכך גם בסופו, כשהם מחליטים להזמין חשבון על דעת עצמם ודעתנו אינה נספרת. ובין לבין נוכל לזהות עוד מחוות דומות מצידם שמתכתבות עם זה ומאופיינות בוויב תוקפני משהו. וגם כאן לא קשה לנחש על הצפוי בהמשך.
פמיניסטיות עד לשלב החשבון מול הקמצנים
ואם כבר הגענו לסוף הערב, סביר שהסוגיה הנצחית של מי אמור לשלם בדייט תישאר איתנו גם כשהיקום כולו יכחד ויישארו בעולם רק דייטים בין תיקנים. אז כנראה שגם אנחנו לא נצליח לפתור את שאלת השאלות. אבל לא נוכל להתעלם מהקמצנים הכרוניים שמשאירים שמונה שקלים ללא טיפ עבור האספרסו שהזמינו - ומורים לדייט שתשלם את חלקה. ומנגד, אותן הבחורות שמדבררות לאורך הערב על פמיניזם, שוויוניות ומעמד האישה בעולם החדש, וברגע קבלת החשבון וגם בפעמים הבאות נאלמות דום שתיקה. לאלו ולאלו נאמר: תשחררו. זה כולה כמה עשרות שקלים שממילא לא ישנו פה כלום, מלבד את הרושם מצד מי שמולכם.
הכותבות הן בעלות מיזם ההיכרויות "בילי ורוית - כמו חברה שמכירה לך"