מפולטרת: ירדן הראל מדלגת בין בירות העולם לקמפיינים נחשקים ולא מפסיקה לחייך

“אני חושבת שהיום עדיין קשה לנתח את ההשפעות, ובעוד כמה שנים נדע יותר. רשתות עשו תפנית מדהימה בהתנהלות שלנו. לטוב ולרע, כל עידן האיטרנט הביא דברים טובים ורעים. אם פעם היו עושים עלייך חרם, זה היה נשאר בגבולות הכיתה, היום זה יכול להידרדר מהר יותר. הורים צריכים להיות עם יד על הדופק, בלי ספק.
 

בקשר לזה שמעלים רק דברים יפים – זה כמו שפעם היית בוחרת רק את התמונות הטובות לאלבום. אבל מאז שיש סטורי, אני מרגישה שזה יותר קז'ואלי, ואני מרשה לעצמי יותר. התמונות בפיד הן המושקעות יותר, ובסטורי אני מעלה דברים שיכולים להיות ורודים פחות. יש גם פן מסחרי, דברים שתואמים את עולמות התוכן שלי, ואני מעלה טיזרים מהאתר לאינסטגרם. אי אפשר לעצור את הקדמה, צריך לדעת למנן או לעדן, אבל אי אפשר לעצור אותה או לא להיות חלק ממנה".

“באמסטרדם התנדנדתי על בניין בגובה 100 קומות. וכשאת מתנדנדת, את עוברת את הגבולות של הבניין. הייתי קשורה בכתפיים והייתה רוח מטורפת. הרגשתי שבעוד שנייה אעוף למדינה אחרת. גם עשיתי שנורקל בפעם הראשונה באי היווני סאמוס, שזה אולי פחות אקסטרים בעיני חלק מהאנשים, אבל מכיוון שהשחייה היא דבר חדש אצלי, בשבילי זה מרגש. התוכנית מדרבנת אותי להתמודד עם אתגרים חדשים".

חוץ מלטייל, הראל משלבת אהבה נוספת בעיסוקיה, ומנחה את התוכנית החדשה “חדר אופנה" בערוץ האופנה, שמתמקדת בהלבשה צנועה בסטייל ותעלה לשידור החודש.

מה לך ולהלבשה צנועה? את מתקרבת לדת?

“לא, אני לא מתחזקת. זה הקונספט, ופנו אליי והתלהבתי. התוכנית היא גם על אקססוריז וביוטי, וכל אחת יכולה למצוא את הדרך שלה להתחבר. ענהאל שמואלי, עדי בורג־כפיר וגאלה רחמילביץ', כולן פאשניסטות־על, מגישות פינות ועושות כתבות שטח. אני אוהבת אופנה, בין היתר אופנה צנועה. ברור שאני בעד שכל אחת תלבש מה שנוח לה, אבל התחום של אופנה צנועה התפתח מאוד: שמלות מקסי, שרוולים ארוכים, צווארוני גולף. לא בטוח שזה טרנד, כי זה כבר כמה שנים ככה, ובארון שלי יש הרבה מאלו. מאז ומעולם הייתי מחוברת לאופנה. אני מודה שהתלבשתי גרוע בחטיבה ובתיכון - מה שאת לא רוצה, חולצות גזורות, שרוואלים - אבל בשלב מסוים התאזנתי".

לא היה לך קטע של דוגמנית פאשניסטה כילדה?
 

“כן", היא צוחקת, “איך היה טעים בשק"ם. אבל נתקלתי בקריירה בכל מיני הערות", היא מרצינה, “היום כבר לא יעזו להגיד לי דברים כאלה, אבל בתחילת הדרך אמרו לי ‘למה הגעת לאודישן הזה בכלל, את צריכה להוריד חמישה קילו’. אני לא מצליחה להבין מה עומד מאחורי ההערות המרושעות האלו. נניח שלא התאמתי לטייפ קאסט שחיפשת. תגיד תודה, תסגור את הבוק וניפרד. למה מרגישים צורך להגיד דברים כאלו? אני חשה שנעשה בשנים האחרונות שינוי בתפיסת מודל היופי בתעשיית האופנה בארץ ובעולם. יש עוד דרך ארוכה, אבל המגמה חיובית. נפתחו מידות, אבל אשלי גרהאם לא יכולה להיות הפנים היחידות שמנופפים בהן. זה לא צריך להיות אישיו, דוגמנית היא לגיטימית לכל דבר, בכל המידות. יש נשים בכל המידות, וצריך גם שיהיו דוגמניות בכל המידות".

חרף גילה הצעיר, הראל מנהלת כבר קרוב לשני עשורים מערכת יחסים עם עומרי שלום. הם זוג דביק למדי, בקטע טוב. הוא קורא לה פיוחו, שזה פשפש בספרדית, והיא דבקה בעומריקו. “כשהכרנו הייתי בת 13.5, אבל התחלנו לצאת ב־14.5 שלי ו־16 שלו".
 

היא פורצת בצחוק וקוטעת אותי, “היינו פרודים שנתיים. איש־איש לענייניו. אם לא היינו נפרדים, סביר להניח שאחד מאיתנו או שנינו היינו חשים החמצה. אבל נפרדנו לתקופה ארוכה. לא לשבוע".

“רבנו. ריב של גיל 17. ולא היינו בקשר שנתיים".
 

“לא. כשחזרנו, לקחנו את העניינים לאט. התחתנו לפני עשר שנים. היינו החתונה הראשונה של החבר'ה, ולכולם עוד הייתה סבלנות".
 

“20 שנה נשמע המון, אבל אין הרגשה שזה הרבה כל כך, אפילו שזה נתח גדול מהחיים. לשמחתי, השתנינו אחד עם השני. אנשים שהם יחד מגיל צעיר, משתנים הרבה פעמים לכיוונים שונים, ולמזלנו, השתנינו לאותו כיוון. לא הייתי יכולה לעבוד בעבודה שלי בלי התמיכה והמשענת שלו".

“הוא הבשלן בבית, ואני הצופה מהצד. כשהוא בחו"ל, אני אוכלת מה שאפשר לקחת ישר מהמקרר או להזמין. אבל יש פרויקט חדש של שופרסל גרין, שאני משתתפת בו ובזכותו אתחיל לבשל ולהתמקד באורח חיים בריא. עומרי נעדר הרבה, וכדאי שאחזק את תחום הבישול. בכל חודש אבחר חומר גלם מסוים ואלמד להכין ממנו מנות שוות ובריאות. זה מתחיל ממנות בסיסיות ולאט־ לאט דרגת הקושי עולה. בסוף אתפוס לו את הג׳וב של השף בבית".

ובאתר שלך, את מגוונת בהפקות? הוא פונה לאוכלוסיות שונות?

“כן, המטרייה היא לייף־סטייל: אופנה, בלוגרים, אוכל, נסיעות. בכל אחד מהנושאים אני מנסה לגוון, לפתוח ולהיפתח בעצמי. לתת עצות וערך מוסף מעבר לתמונות בלבד. חשוב לי לצקת תוכן לוויזואליה. יש בו תוכן מערכתי ותוכן מסחרי. אני מתאימה לכל לקוח את התוכן שמתאים לו, בונה לכל אחד תוכנית נפרדת. אני כבר לא מעט שנים בתחום ותמיד אהבתי ליזום וליצור. זה לא תמיד קל, וזה עמוס, אבל זה כיף גדול. אני גם אוהבת את העובדה שאני יוצרת את העבודה לעצמי, ויש לי מוטיבציה גבוהה. כשאנשים מגיבים ואני מקבלת פידבק, אני מתרגשת. המחשבה שאדם יצא מהבית והלך לטייל בעידודי היא לא מובנת מאליה".

זה לא קצת מנותק? זו הייתה בחירה מודעת לעסוק רק בצדדים הטובים והיפים של החיים?

“זה התחום שנמשכתי אליו מגיל צעיר. התחלתי לכתוב ולצלם, והנושאים שנמשכתי אליהם היו ועודם מהעולמות האלה. אני לא אשפית פוליטיקה. אני מצביעה, אבל אני לא איזו שועלה פוליטית. המחאות שהיו כאן לאחרונה גורמות לי לרצות לבכות, אבל אני לא יוצאת להפגין".

וקמפיין MeToo#?

“אני חושבת שטוב עכשיו שאנשים חושבים פעמיים ושלוש לפני שהם עושים משהו או אומרים משהו שאינו במקום. שומעים סיפורי זוועה, איך אנשים מנצלים את הכוח שלהם ואת העובדה שבנות צעירות רוצות להצליח ולהתקדם. את נכנסת לעולם הזה פעורה. חלק יידעו מה לעשות וחלק יקפאו. על פניו נראה שהקמפיין משנה את הדברים, אני מקווה שזה נכון. אני לא מכירה מישהי שלא הוטרדה. כמה שזה טראגי". 

“אני מתולתלת מאוד. אני אוהבת תלתלים, רק לא את שלי. הייתי רוצה שיער חלק טבעי".