תהיתי מה את חושבת על כך שכל ילד רוצה שיהיה לו חדר משל עצמו. האם מבחינה חינוכית זה נכון לתת לכל ילד חדר לבד, ואז הוא לא ילמד להסתדר עם מי שהוא לא רוצה להסתדר איתו?
“עצם זה שניתן לכל ילד חדר, זה לא ערובה לכך שהוא לא ידע להסתדר עם אחרים. כמו כל דבר, אנחנו תמיד צריכים לבדוק ולשקול רווחים ומחירים. יש הורים שמבחינה ערכית ברור להם שהילדים יגורו באותו החדר, כי זה מחזק את נושא האחים. ההורים הללו סגורים על עצמם, למרות שהילדים יכולים לבקש. יש הורים שאומרים שהם מוכנים לבדוק את האפשרות לחדרים נפרדים, ואז השאלה היא מה הילדים מרוויחים, מה אנחנו ההורים נרוויח, ומהם המחירים. אני באופן אישי חושבת שהילדים צריכים לגור באותו החדר, ושאם יש חדר נוסף בבית - שהוא יהיה חדר עבודה או חדר משחקים. בגיל מסוים, אם מדובר בבן ובת, ניתן לשקול להפריד את הילדים לשני חדרים. אבל אם מדובר בשני אחים, אני לא רואה שום סיבה להפריד בין החדרים. אישית, אני גם לא מסכימה למפתחות בחדרים של הילדים. חדר זה לא אי בתוך הבית. ילדים צריכים להכיר את המילה פרטיות, ולהבין שאם הדלת סגורה – דופקים”.
בתי הבכורה בת 11, והיא ילדה מאוד מרצה. זה אומר שתמיד אכפת לה מה אומרים עליה, בעיקר החברות, והיא תמיד רוצה לרצות אותן. זה יותר בא לידי ביטוי מול החברות מאשר מולנו. לאחרונה ילדה אחת מהכיתה נעדרה מבית הספר למשך שבוע, והיא ביקשה מבתי שתשלח לה את השיעורים כל יום למרות שהן לא כאלה חברות טובות. לפני שנה אנחנו לא היינו שבוע, והבת שלי סמכה עליה, אך היא ספציפית התעלמה ממנה. אני מרגישה שאני צריכה להגן על הילדה כדי שלא ינצלו אותה.
“תסבירי לה את המשמעות, לא רק שאת לא מרשה לבת שלך לשלוח את החומר לחברה, תבהירי לה מה עומד מאחורי זה. תני לזה את המשמעות, תסבירי למה את עושה את זה. בסיכומו של דבר, הילדות לומדות מניסיון. אני מבינה שאת שומרת על כבודה של הילדה, אך הילדה תלמד כשהיא תיפגע. זה צריך לקרות מהחיים, כך לומדים. גם בבית הספר יהיו הרבה מצבים שבהם היא כן תתנהג כך, עד שתלמד”.
בתי הבכורה בת 9, ובזמן האחרון נהיה לה קטע עם כסף. הילדים יודעים שלא נוגעים בכסף של אמא ואבא, אך מצד שני לאחרונה היא החלה לבקש כסף בעבור דברים. יום אחד הילדה אמרה לי שחברה אחת חייבת לה שקל בעבור סחיבת הילקוט. אמרתי לה שאני לא מוכנה לזה, כי הילדות לוקחות את הכסף מאמא שלהן. מה כדאי לי לעשות בנדון?
“משהו בהתבגרות של הבת שלך גרם לה להבין שכסף מאפשר לה סוג של עצמאות. זה מעניין אותה ומושך אותה, ולכן היא חושבת כל הזמן איך להשיג כסף. פה, לדעתי, אנחנו צריכים להתערב, ולהבהיר ששירותים שעושים בעבור בני הבית או בתוך הבית בשום אופן לא יהיו בתשלום. הייתי מחדדת את הנושא ואומרת לה שמהאחים שלה היא לא תבקש כסף. אפשר לחשוב עם בתך איך היא יכולה להרוויח כסף, אך לא מטוב לבה ומעזרה לחברות. כסף מרוויחים מעבודה, לא מניצול אחים וחברים. בתך חכמה וקצת יותר בוגרת מהילדות האחרות בכיתה, זה לא דבר רע כשלעצמו לרצות כסף. בואי נלמד אותה להרוויח כסף, עבור מה מרוויחים כסף. בואי נעבוד על זה. בואי נייצר מצב שלבתך יש כסף. שתקבל עשרה שקלים לשעה כדי לעזור לשכנה. זו עבודה. הדברים האחרים יושבים על הסתכלות ערכית. כסף יש בעקבות עבודה, יצירתיות, השקעה, לא על ידי ניצול צרכים של אנשים אחרים. זאת ההבחנה שאת צריכה לעשות לדעתי. לסחוב תיק לילדה בכיתה זו לא עבודה”.
עריכה: מיכל קדוש