אני אם לשלושה ילדים בני 6, 10 ו־14 שלא מפסיקים לבקש שנאמץ כלב. אנחנו משלמים משכנתה גבוהה ומבינים שיקר להחזיק כלב. אני ובעלי לא יודעים מה לעשות כי הילדים מאוד לוחצים, מה גם שאנחנו חוששים שהטיפול בו ייפול עלינו. מה דעתך?
"אם מאמצים כלב או לא, זו החלטה הורית לכל דבר ועניין. לתפיסתי, ההורים צריכים לרצות שיהיה להם כלב בבית כי זו מחויבות - לוקחים את הכלב לטיול בכל מצב ובכל מזג אוויר, ויש לעשות זאת באהבה. תאמרי לילדים שאת לא יכולה לגרום להם להפסיק לדבר על זה, אבל את יכולה להפסיק לענות על זה. הרי אם אנחנו מביאים הביתה כלב, אנחנו חייבים לדעת שאנחנו – ההורים - נהיה אחראים על החיה האוהבת והנאמנה הזאת. זה יהיה נהדר אם הילדים ישתפו פעולה, אבל אנחנו אחראים. די להיכנע לילדים. הם רוצים כלב, ואני רוצה טבעת יהלום. הם נשבעים שיטפלו בו, אבל אנחנו יודעים שהם לא, ולכן אם את יודעת שאין לכם בעיה להוציא 700 שקלים בחודש לטיפול בכלב, אמצו אחד מצער בעלי חיים ותעשו לו טוב על הנשמה. אולי עם הזמן הילדים ידאגו לו ויטפלו בו. אם לא בא לך לטרוח, ואת לא מתגעגעת לצפיפות בבית ויש לכם בעיה כלכלית, אל תביאי כלב וסגרי את הנושא מבחינת הילדים, כי הם ימשיכו לבקש".
"אם מאמצים כלב או לא, זו החלטה הורית לכל דבר ועניין. לתפיסתי, ההורים צריכים לרצות שיהיה להם כלב בבית כי זו מחויבות - לוקחים את הכלב לטיול בכל מצב ובכל מזג אוויר, ויש לעשות זאת באהבה. תאמרי לילדים שאת לא יכולה לגרום להם להפסיק לדבר על זה, אבל את יכולה להפסיק לענות על זה. הרי אם אנחנו מביאים הביתה כלב, אנחנו חייבים לדעת שאנחנו – ההורים - נהיה אחראים על החיה האוהבת והנאמנה הזאת. זה יהיה נהדר אם הילדים ישתפו פעולה, אבל אנחנו אחראים. די להיכנע לילדים. הם רוצים כלב, ואני רוצה טבעת יהלום. הם נשבעים שיטפלו בו, אבל אנחנו יודעים שהם לא, ולכן אם את יודעת שאין לכם בעיה להוציא 700 שקלים בחודש לטיפול בכלב, אמצו אחד מצער בעלי חיים ותעשו לו טוב על הנשמה. אולי עם הזמן הילדים ידאגו לו ויטפלו בו. אם לא בא לך לטרוח, ואת לא מתגעגעת לצפיפות בבית ויש לכם בעיה כלכלית, אל תביאי כלב וסגרי את הנושא מבחינת הילדים, כי הם ימשיכו לבקש".
נכדי בן השנתיים וחצי דיבר באופן שוטף, אך לאחרונה החל לגמגם. קבענו תור לקלינאית תקשורת, אבל רק לעוד הרבה מאוד זמן. מה עלינו לעשות כדי לסייע לו?
"משהו עובר על הילד, וזה יכול להיות לא מעט דברים - לאו דווקא התעללות. ייתכן שהילד נפל, מישהו העליב אותו או שהוא שמע שיחה, פירש אותה לא נכון ונכנס ללחץ. עוד יכול להיות שהילד מאוד מפותח, ופתאום המחשבה שלו משיגה את היכולת שלו ואת קצב הדיבור שלו, כלומר הוא רוצה להגיד משהו, אבל תקוע במשפט הקודם. אם ידכם משגת, פנו לקבלת טיפול פרטי. בינתיים נסו שלא להתערב. אם הילד מתחיל לגמגם, תאמרו: 'מתוקי, אני פה מחכה בסבלנות'. לטפו אותו, חייכו אליו ואל תעליבו אותו או תהיו חסרי סבלנות והתחשבות. בינתיים זה מה שיש לעשות, אחר כך כמובן צריך לבדוק על מה זה יושב. קבעתם תור, וזה אומר שאתם מטפלים ולא מטאטאים את הבעיה מתחת לשטיח. עד שהקלינאי יפגוש את הילד, אל תעליבו, אל תשפילו ואל תדחקו בו. החיסרון בלהיות ילד כזה קטן הוא שלוקחים הכל קשה. היתרון הוא שיש יכולת הישרדות אדירה לשכוח ולהדחיק. לילדים אין יכולת להתמודד ולווסת כמו למבוגרים, כך שלרוב הם מדחיקים. הדחקה זה דבר מצוין, במיוחד בגילים כאלה קטנים, כמובן אם אין שם חוויה טראומטית איומה. זכרו שהתפקיד של ההורים הוא להיות הפסיכולוג. הילד צריך יחס, חום, אהבה וחינוך. הוא צריך לקבל את זה מאמא ואבא, כך שעליכם להיות סבלנים".
בני בן החצי שנה מתעורר כמה פעמים באמצע הלילה ומבקש לאכול. אנחנו מרדימים אותו בשעה שבע בערב אחרי שקיבל בקבוק - תחליף חלב אם - ואיכשהו תמיד הוא מתעורר ב־11 בלילה לאכול שוב, בשלוש בבוקר, ואז גם בחמש. אני מנסה שלא לתת לו ישר לאכול, אלא מרדימה אותו בחזרה, אבל זה עוזר רק לפעמים, וגם אז לעוד שעה או חצי שעה, והוא מתעורר בחזרה. איך אוכל לעזור לו להירדם ללא קבלת אוכל כל כמה שעות?
"כל ילד הוא עולם בפני עצמו. כל ילד נולד עם ויסות חושי ספציפי משלו, טמפרמנט ספציפי משלו והצורך בשעות שינה. כלומר, יש ילדים שישנים המון מאז שנולדו, ויש ילדים שמתעוררים בכל 20 דקות. לכל ילד יש צורך אחר. אם הילד שלכם קם, תנו לו לאכול. בנוסף, אתם יכולים להתייעץ עם הרופא בנוגע לעיבוי המנה שהוא מקבל ב־11 בלילה. אולי לעבות עם קצת קורנפלור או משהו אחר, ואז האוכל יושב בקיבה והגוף ממשיך לעכל. ילד מתעורר כי הוא רעב או כי הפסיק להיות עייף, ובהחלט יש סיכוי שבגיל חצי שנה הילד מתעורר מרעב. אל תלכו סחור־סחור, תנו לו לאכול ושיחזור לישון".
"כל ילד הוא עולם בפני עצמו. כל ילד נולד עם ויסות חושי ספציפי משלו, טמפרמנט ספציפי משלו והצורך בשעות שינה. כלומר, יש ילדים שישנים המון מאז שנולדו, ויש ילדים שמתעוררים בכל 20 דקות. לכל ילד יש צורך אחר. אם הילד שלכם קם, תנו לו לאכול. בנוסף, אתם יכולים להתייעץ עם הרופא בנוגע לעיבוי המנה שהוא מקבל ב־11 בלילה. אולי לעבות עם קצת קורנפלור או משהו אחר, ואז האוכל יושב בקיבה והגוף ממשיך לעכל. ילד מתעורר כי הוא רעב או כי הפסיק להיות עייף, ובהחלט יש סיכוי שבגיל חצי שנה הילד מתעורר מרעב. אל תלכו סחור־סחור, תנו לו לאכול ושיחזור לישון".
מתוך תוכניתה של מיכל דליות, כל יום שישי ב־ 10:00 ב-103FM