עכשיו כשהקורונה מאיימת עלינו, איך צריך להתנהג עם המוצרים שמגיעים מהסופר? האם עדיף לקנות אריזות סגורות או שזה בסדר לרכוש מוצרים בתפזורת?
"בימים טרופים אלה רצוי לקנות את כל האוכל בקופסאות סגורות, זה תמיד עדיף. כך אפשר להיות רגועים שהאוכל נארז ולא נגעו בו הרבה אנשים בסופרמרקט. מה עושים לגבי מאכלים בתפזורת, כמו פירות וירקות למשל? כשמביאים אותם מהסופר, כדאי לזרוק אותם מיד לכיור, לשטוף אותם במים ולסבן עם סבון. לאחר מכן לייבש אותם, לשטוף את הידיים בסבון טוב טוב ולייבש במגבת. אין צורך לדאוג. מוצרים אחרים בתפזורת, כמו למשל תמרים לחים, כדאי לשטוף במים חמים או פשוט להקפיא אותם ולאכול בעוד חודשיים. בעולם הרפואה לא אוהבים דברים לחים – אף פעם אי אפשר לדעת מה עבר עליהם, מי נגע בהם ומה התיישב בתוכם עד שהם הגיעו אלינו הביתה".
קניתי לילדים טיפות ויטמין D, כי אנחנו לא יוצאים עכשיו מהבית והילדים לא נחשפים לשמש. האם אני יכולה לתת להם את הטיפות על דעת עצמי? ואם כן באיזה מינון?
"המינון הנדרש לפי גיל או משקל גוף רשום בדרך כלל בצדה של הקופסה או בתוכה. אבל אין כל סיבה להיכנס לחרדה מהעניין הזה. זה נכון שוויטמין D מגיע מהשמש, אבל אם הילדים לא ייחשפו באינטנסיביות לאור השמש ולא יקבלו טיפות במשך חודש - שום אסון לא יקרה. מה שאני מציע זה שתתני להם לאכול ביצים, הם יקבלו כמות יפה של ויטמין D מהחלמון של הביצה. אם יש לכם בבניין גג או מרפסת שיש בה שמש, צאו לשם אפילו לכמה דקות מדי יום – וזה מספיק".
בעלי עובד בחוץ כל היום ובא במגע עם אנשים. מה צריך לעשות כשהוא חוזר הביתה בסוף היום?
"כשחוזרים הביתה בימים אלו, אני ממליץ להיכנס ישר למקלחת. מים חמים, הרבה סבון בכל הגוף ועל הידיים – זה יעשה את העבודה מבחינת הנגיפים. את הבגדים שאיתם היינו בחוץ או שנזרוק לכביסה או שאפשר לאוורר אותם במרפסת בחוץ. באופן אישי, אני מחטא את הידיים באלכוג'ל באוטו, כשאני נכנס הביתה אני מחטא אותן שוב, ואם צריך אז שוטף אותן – אז הידיים שלי נקיות ולא צריך לדאוג. חשוב לזכור שצריך כמות מסוימת של וירוסים על מנת להידבק ולכן לא צריך להיכנס לחרדה כל כך גדולה. אי אפשר יהיה לחטא את כל הבית לגמרי”.
האם שמירת המרחק של שני מטרים בין שני אנשים מבטלת את הסיכון להידבק גם במפגש שארך יותר מרבע שעה?
“עקרונית, אם שמרנו על מרחק גדול וכל הצדדים בריאים, אז סיכוי ההדבקה נמוך. אולם, במקרה שמישהו חולה, עדיין קיים הסיכוי להידבק – גם אם שמרנו על מרחק של שני מטר. כאשר אנחנו מדברים על הדבקה טיפתית, אנחנו מדברים על רסיסי רוק שיוצאים מהפה מאדם אחד ומגיעים אל אדם אחר. באופן עקרוני, הרסיסים הללו מגיעים למרחק של בין מטר לשני מטרים. אבל ככל הנראה ישנם רסיסים שיכולים גם להגיע למרחק של עד שבעה מטרים. זהו לא מדע מדויק, ואנחנו שומרים על המרחק רק כדי להקטין את הסיכוי”.
האם הכפפות והמסיכות שהקופאים בסופר משתמשים בהן מונעות הדבקה?
“מטרתה של המסיכה היא לעצור חלק מרסיסי הרוק מלעבור מאדם אחד לאחר – אבל חשוב לזכור שגם מסיכה אינה עוצרת הדבקה באופן מוחלט, היא רק מקטינה את הסיכוי. אותו דבר לגבי כפפות המיגון. אם לא מחליפים כפפות בכל כמה דקות, זה כאילו אנחנו ללא כפפות כלל. הסיבה שאנחנו שמים כפפות היא כדי להגן על עצמנו, במטרה שלא ניגע בעצמנו – באף, בעיניים ובפה. אבל אם עוטים כפפות ולא מחליפים אותן במשך שעות ארוכות - לא עשינו כלום. חשוב לזכור שאי אפשר להיות בבועה ולהימנע במיליון אחוז, אבל כמה שנהיה פחות חשופים, כך הסיכון שלנו לחטוף את זה יותר קטן”.
שיחות אלו אינן מהוות המלצה רפואית אישית. תמיד יש להתייעץ ולהיבדק על ידי רופא המשפחה או רופא מומחה.
רפי קרסו הוא פרופסור למדעי המוח ומערכת העצבים מאוניברסיטת בר־אילן, MD, לשעבר מנהל המחלקה הנוירולוגית ומרפאת הכאב במרכז הרפואי הלל יפה בחדרה
מתוך תוכניתו של פרופ' רפי קרסו, בכל יום שישי ב־13:00 ב־103FM