איבדתי את אבא שלי לפני שלושה חודשים בפתאומיות, ומאז אני כבר לא אותו אדם. מערכת היחסים שלנו הייתה מאוד מסובכת, ובמשך שנים ארוכות לא היינו בקשר. הוא היה אדם אלים וחולה, ואני מרגישה רגשות מאוד מעורבים סביב מותו. אף פעם לא היינו משפחה כל כך מגובשת, אבי העביר אותנו חיים לא פשוטים, ופתאום התפרקנו. שבעה אמורה להיות משהו מאחד, נאחזים אחד בשני, אבל במקום זה הרגשנו שאנחנו לא מסוגלים להיות באותו חלל, התפרקנו. זה פשוט הרס אותנו. התנתקנו. איך נצליח לחבר את השברים?
אלון: "מה שאת עוברת הוא הכי לגיטימי בעולם, ומערכת היחסים עם האב לאורך כל השנים היא טלטלה רגשית שזורקת נשמה של נערה למקומות שאי אפשר להסביר בכלל. בבגרותך עשית את הדרך חזרה וחמלת עליו. יום אחד הוא נלקח, ונשארת עם כל הבלגן הרגשי העמוק שנמצא בנשמתך, והבלגן הזה לא הולך לשום מקום. זה לא נורא כל כך כי אנחנו יצורים מורכבים, אך את צריכה למצוא את המגירה הנכונה לשים בה את האירועים האלה. את מאוד מושקעת בסיפור. הדבר הראשון שאת צריכה לעשות זה להפסיק. את מתווה את הדרך של חייך. כשבן אדם נמצא בתוך סיטואציה, והוא רוצה לתקן את האנשים שקשורים אליו, הוא הולך לתקן את האדם הכי חשוב בסיטואציה, הוא עצמו. אני רוצה שתכתבי מכתב לעצמך כילדה ומכתב לאבא. נסי לראות את המציאות מזווית אחרת ותזכרי שכשאת תאספי את עצמך, כל המשפחה תיאסף במהירות שאת לא מבינה בכלל. אני רוצה שתכתבי סיפור חדש, ומשם תבוא לך הפעולה הראשונה שאת צריכה לעשות מול המשפחה. מה שאת מתארת הוא מטורף. זוהי דרכה של אישה חזקה".

לפני חודש הייתי אמורה להתחתן עם בן זוגי, אבל בגלל הנחיות הקורונה העדפנו לדחות את האירוע המרגש. אנחנו מסתכלים על המצב במדינה וחושבים שלא יהיה יותר טוב. מצד שני, בחתונה רוצים לשמוח עם האנשים ואסור על פי ההנחיות. אנחנו לא יודעים מה לעשות, המשפחה מלחיצה, ואנחנו כבר מותשים ורוצים להיפטר מזה. האם לדעתך כדאי להמשיך ולדחות, או לקיים בפורמט המתאים להנחיות?
אלון: "בתור התחלה אני רוצה שתשאלי את עצמך ממה כבר יש לך להילחץ, הרי חסרות בעיות בעולם? אם אתם אוהבים אחד את השני, כיף לכם ביחד, ואתם רוצים לבנות את החיים שלכם יחד, אז את כל הדברים הכי חשובים כבר יש לכם. אז למה לדאוג? הרי את עוד תמצאי מלא סיבות לדאוג לגביהן. לצורך העניין, בעוד שנה או שנתיים הילד שלכם לא יישן כל הלילה בגלל גזים, ותאמיני לי שאת תדאגי אפילו יותר. אני מבין שיש לך בראש תמונה, ואת חייבת לקיים אותה בשביל להרגיש טוב יותר עם עצמך. זה החלום שלכם לעשות את החתונה כמו שאתם רוצים, ולא כמו שנכפה עליכם בתקופה הזו. אבל אם נסתכל על המציאות כמו שהיא, נגלה שהנגיף הזה הביא איתו גם דברים טובים. הקורונה מפשיטה אותנו מכל האקסטרות שאנחנו מעמיסים על החיים שלנו. אנשים מגלים שגם אם הם לא נסעו לחו"ל באוגוסט, השמיים לא נפלו. אנשים לומדים מהם הדברים הכי חשובים בחיים שלהם, ועל מה אפשר לוותר. העצה שלי היא שתקיימו את החתונה במתכונת מצומצמת ותתחילו יחד את החיים שלכם. לכו תתחתנו, אפילו בבית או בחצר של ההורים. תביאו את בני המשפחה הקרובים ביותר, תזמינו רב ותבצעו את טקס החופה והקידושין. הרי מה קורה בחתונות גדולות? החתן והכלה רק רוצים לרצות את הקהל, ולא מתייחסים בכלל למה שקורה בטקס עצמו. אתם יכולים לעשות טקס יפה ומכובד, להרגיש את הקדושה ואז ללכת יחד לאכול באיזו מסעדה טובה באהבה. ביום שיהיה חיסון ואנשים יחזרו להתחבק, תוכלו לעשות את החגיגה שתמיד רציתם, ואפילו לעשות טקס חופה נוסף בסגנון שלכם ולבקש מרב שיברך אתכם. אל תלכו ראש בראש עם הקורונה, אל תעשו את הקרב הזה, תחבקו אותה, ותמצאו את הדרך שלכם".

אני פנסיונר בן 70 ואב לשניים. אני מאוד רוצה לסייע לילדיי להתקדם כלכלית, אבל בו זמנית חשוב לי להגשים את חלומותיי. יש לי דירה בשווי 2.2 מיליון שקלים. כיצד אוכל לסייע לילדים שלי בלי להשפיע על החסכונות שלי ולפגוע ביכולותיי הפיננסיות?
"לתפיסתי, הפתרון האידיאלי הוא לבצע משכנתה הפוכה. אין צורך לפנות לבנקים בשביל זה. אתה יכול לפנות לחברות הביטוח ולהתייעץ. יכול להיות שבמהלך הבירור תגלה שעליך לעבור לחברת ביטוח אחרת, ולראות מה התנאים להלוואה על חשבון הצבירה שלך בחסכונות הפיננסיים".