לאחרונה עברתי להתגורר במקום חדש, ועדיין קשה לי להתמודד עם רעשי הסביבה. כל דבר קטן מקפיץ אותי, ואני מאוד מוטרד. הדבר מתבטא בעיקר באיכות השינה שלי - קשה לי להירדם, ועד שאני מצליח, השינה שלי הופכת לקלה מאוד, ואני מתעורר מכל רעש קטן. למה זה קורה?

"אנחנו חיים בעולם מערבי, ולנגד עינינו עומד הרצון להספיק כמה שיותר במרוץ החיים. רוב האנשים לא ישנים טוב, חרדים ומדוכאים, ואין כל ספק שמדובר בתקופה לא פשוטה בכלל. אז איך אנשים בכל זאת מצליחים לישון טוב? הם יוצרים דיפרנציאציה. אנשים בעלי מטרות ברורות, שיודעים מה שייך להם ומה לא, מצליחים לשים את הרגשות והמחשבות שלהם בצד, ופשוט לישון.

יש להם מטרה ברורה, והם פועלים כשהיא לנגד עיניהם. תשאל את עצמך מה אתה מביא איתך לשינה, ולמה אתה לא מניח את זה בצד ופשוט מחליט לישון. יכול להיות שתגלה שלא כדאי לצפות בחדשות או להיכנס לרשתות החברתיות לפחות שעתיים לפני שאתה מחליט לישון. הפטנט הוא לדעת לנתק את הרגשות והמחשבות ולשחרר אותם עד לשעה מסוימת בבוקר שבה אתה צריך להתעורר.

מעבר לזה, יכול להיות שאם תתחיל לתרגל מדיטציה, יהיה לך קל יותר לישון כמו שאתה צריך. הסביבה שלך היא תמיד אנלוגיה למשהו פנימי יותר. זו עבודה עמוקה, ואתה צריך להתאמן כדי להצליח לעבור את השיעור הלא פשוט הזה. לפי 'בראייה אחרת' יש מושג שנקרא 'מנה מנה', כלומר שום דבר לא יפריע לך, אם סיימת את המנה שלך".

אני בת 53, ולפני שנה בני הבכור בן ה־32 ניתק קשר עם כל בני המשפחה. הדבר הזה שובר לי את הלב. שכן הוא היה איש הסוד שלי, ומערכת היחסים שלנו הייתה מאוד קרובה. אני לא מבינה למה זה קרה. מה דעתך? 
"אינטימיות מגיעה מתוך שיתוף והשתתפות. צד אחד יכול לשפוך את הלב שלו, לספר את הדברים הכמוסים ביותר לצד השני, אבל לפעמים זה יותר מדי עבור הצד השני, שכן דברים שלא שייכים לו - הופכים להיות שלו. הקשר העמוק ביניכם מנע ממנו לפתח את החיים שלו. אני רואה שדווקא הריחוק יעשה לו טוב, הוא סוף־סוף יתעסק בעצמו וילמד לבנות את האני שלו מחדש.

עושה רושם שראיתם את החיים בצורה חופפת מדי, וחלק ממה שהוא נעלם. נכון שהוא לא בקשר עם בני המשפחה, אבל הוא מאושר יותר עכשיו. הוא ראה קצת יותר מדי וידע קצת יותר מדי, והריחוק הזה היה מאוד חשוב עבורו. יש משהו שנקרא 'חיכוך נכון', ולכם לא היה את זה. המינון לא היה מדויק - לא לך ובטח שלא לו. כשיש עודף יש התרחקות. מעבר לזה, את דורשת ממנו המשכיות על המשכיות. זה מאוד יפה, אבל זה יותר מדי עבורו.

איפה האני בתוך כל השבט המשפחתי הזה שלכם? איפה האינדיווידואליות? לדעתי, הוא כבר לא הצליח לראות את עצמו. אין לך מה לכאוב על זה, ואני מאמינה שאם תעשי עבודה על הנושא, הוא יחזור בהדרגתיות ובתנאים שלו לקשר עם המשפחה. זה התהליך הכי נכון לכם". 

אני בת 31 ולצערי עדיין לא מצאתי זוגיות משמעותית כמו שאני רוצה. האם יש לכך קשר לעובדה שיש לי המון נשים במשפחה שעדיין לא מצאו זוגיות גם בגיל מבוגר?
"חיבור נובע מזה שיש משהו שמחבר בין אנשים, גם אם הם נראים שונה. אם אנחנו לא משחררים מערכות יחסים בזמן, הן יכולות לתפוס מקום, ולא לעזור לנו להתקדם לעבר מערכת היחסים שכן מתאימה לנו. לכן חשוב לא להתעכב על מישהו אם אין איתו חיבור אמיתי. בשרשרת הדורית שלכם ישנן פציעות דוריות שהופכות לקללות דוריות, ואכזבה ודעיכה של רגשות הן דבר שחוזר על עצמו.

לתפיסתי, את בהחלט יכולה לעבוד לפי טכניקת הפעולות של 'בראייה אחרת', ובכך לשבור את הפעולה של עקשנות ושליטה. זו עבודה פנימית עמוקה, הרי לא מספיק רק למגנט לחיים זוגיות, צריך לדעת בדיוק מה את צריכה. דברים יכולים לקרות בחוץ רק אם את תשתני מבפנים".