לפני חודש וחצי ילדתי את בני השני, והדינמיקה בבית השתנתה מקצה לקצה. בני הבכור בן השנה וחצי חזר הביתה אחרי שבוע אצל סבא וסבתא, והמפגש עם אחיו הקטן הפך אותו מילד שמח, רגוע ומלא ביטחון עצמי לאחד שבוכה מכל דבר, מתקשה לישון בלילה ודורש לישון עם דלת פתוחה. הוא מתעורר מכל רעש קטן. כיצד לדעתך אוכל להשיב את השלווה הביתה?
"בתור התחלה חשוב שתזכרו שהילד הקטן הזה רק בן שנה וחצי וכבר עבר טלטלה מאוד רצינית. הוא חזר משבוע אצל סבא וסבתא, ואז גילה שאתם הכנסתם לו עוד מישהו הביתה, ועכשיו הוא לא מבין את מקומו. החיים שלו התהפכו, וכרגע הוא נמצא בשלב מעבר, וחסרה לו היציבות. בנך הבכור צריך למצוא את עצמו מחדש, וכל הדברים שאת מתארת מעידים על כך שהוא משתמש ביכולות הכי קדמוניות ובסיסיות שיש לו כדי לייצר סדר חדש בחייו. לדעתי מדובר בשלב זמני, ובינתיים אל תעשו מזה יותר ממה שזה באמת. עליכם לזכור שילד אמור ללמוד להירדם בתוך בית תוסס וחי. משמע, אתם לא חייבים לכבות את הטלוויזיה ולשבת בשקט ברגע שהילד הולך לישון בשביל לא להעיר אותו. תעשו איתו אמבטיה, תובילו אותו לרגיעה, תייצרו טקס שינה קבוע, תצאו בעדינות מהחדר, תשאירו את הדלת חצי פתוחה ותמשיכו את הערב שלכם. אם הוא בכל זאת קם ויוצא מהחדר, תחזירו אותו חזרה בלי יותר מדי דיבורים. אל תגידי לו 'אתה כבר גדול'. תבינו שהוא עובר משהו, תנו לו את הזמן שלו להסתגל ולהתרגל, ותגיבו בסבלנות. את יכולה להגיד לו משפטים בסגנון: 'ואוו! איזה עצמאי אתה', או 'העסקת את עצמך לבד ועזרת לי מאוד'".

בני בן ה־5 מחבק את אחותו הקטנה בת השנה וחצי חזק מאוד, ועד שאני מעירה לו הוא לא מפסיק. לאחרונה זה הגיע למצב שהילדה הקטנה ממש בוכה, וזה מייצר ביני לבינו מתח מיותר. מה דעתך?
"ילדים לומדים מחוויות ולא מדיבורים. אתם יכולים לבקש מהם חמש, שש, שבע פעמים לעשות משהו וזה לא יקרה כי ילדים צריכים מוטיבציה פנימית ולא חיצונית. למזלנו, החיים מייצרים להם חוויות כל הזמן: הגיבו אליי או לא הגיבו אליי, נתנו לי או לא נתנו לי, התייחסו או לא התייחסו, וכן האלה. כשהילד מחבק את אחותו הקטנה ואת מעירה לו, את מייצרת אצלו רווח פסיכולוגי וגורמת לו להמשיך להתנהג ככה. הוא מבין שכשהוא עושה את זה, את מתייחסת אליו, ואז אם הוא רואה שנניח בדיוק סירקת את אחותו הקטנה והוא פתאום מתכווץ ורוצה גם את תשומת הלב הזו, הוא ירוץ ויחבק אותה חזק בשביל שתדברי איתו ותעירי לו. הוא ירצה לקבל תשומת לב על ידי פעולה שאת לא באמת רוצה לשמר. תגידי לו שאת לא מעירה לו יותר, ואם תראי שהוא מחבק את אחותו הקטנה חזק מדי, פשוט תיקחי אותה ותקומו מהמקום. ייתכן ששעה אחר כך הוא ינסה אותך וירצה לחבק אותה שוב באותה הצורה, ותפקידך יהיה לקום וללכת לחדר אחר, או להרים את הקטנה ולהסתכל איתה מהחלון בלי לייצר איתו קשר עין. השינוי לטובה יקרה, אולי זה לא ייכחד לגמרי, אבל עצם העיסוק שלך בהתנהגות שלו ירד, וכתוצאה מזה אני בטוחה שזה ישפיע על ההתנהגות שלו ועל המינון שלה". 

מתוך תוכניתה של מיכל דליות, כל יום שישי ב-10:00 ב-103FM.