יום העצמאות כבר כאן, ומה עם העצמאות של הילדים שלכם בתוך הבית שלכם? עצמאות היא מילה גדולה שמכילה המון הקשרים שונים, ולבטח כעם יהודי שחיכה לשחרור ולעצמאות לאורך כל ההיסטוריה שלו. לכן, אנחנו נוטים באמת לתת לה חשיבות ומקום של כבוד בפן האישי והלאומי בחיים שלנו והרווחים ממנה לרוב ברורים לנו מאוד. 

אבל כשזה נוגע לילדים שלנו בבית הפרטי שלנו? פה לעיתים הרווח פחות מובן לנו. בעצם, יש לנו איזה רצון נסתר (או גלוי) לשלוט במה שמתרחש עם הילדים שלנו בתוך הבית שלנו, מתוך שאיפה לציית לנו לכל בקשותינו, לגדל ילדים שעוזרים, תורמים ועושים עבור עצמם בעצמם, וכל זה בחיוך גדול. 

אז נכון, עצמאות מוטורית היא קריטית להתפתחות של הילדים שלנו והיא לגמרי חיונית, והיא נטייה טבעית של כל בן אנוש, רק שהיא לא קורית ביום אחד וכמו כל פעולה חדשה, יש לקחת בחשבון זמן, תרגול ומקום לטעות, לתקן, ללמוד, להשתפר ובעיקר להבין מה התפקיד שלנו בעצמאות שלהם? 

התפקיד שלנו הוא להדריך ולתמוך בהם בדרך לפעולות העצמאיות שלהם ולהתחיל כמה שיותר מוקדם, מבלי לגונן או לפנק יתר על המידה, כי זה דורס בעקביות את המוטיבציה לאותה עצמאות וגורם לילדים ממש להירתע ממנה. כשכבר נרצה שהם ייקחו אותה בגיל מאוחר יותר כי חסרה להם ההתנסות, וכאן אנחנו צריכים להיכנס לתמונה ולתת מרחבי התנסות באופן יזום בכל פעולה בדרגת קושי תואמת גיל.  

עצמאות מחשבתית
יחד עם זאת, העצמאות החשובה אף יותר לכל אדם וגם לילדים הצעירים שלכם, כבר מגיל 2-3, היא העצמאות המחשבתית. כלומר, יכולת הבחירה והשליטה של הילדים על עצמם, על הרצון החופשי שלהם, על האוטונומיה שלהם מהרגע שהם מגלים שהם ישות נפרדת בעולם. הדעות, המחשבות שלהם ובעיקר על הזכות הבסיסית לבחור, שהיא "אחרונת הזכויות האנושיות", כפי שכינה אותה הפסיכיאטר ניצול השואה ויקטור פרנקל (האדם מחפש משמעות).

החשיבה העצמאית היא בעצם אותה חשיבה שנרצה שתהיה לילדים שלנו כשהם ניצבים מול סמכות שלילית או השפעה של לחץ חברתי. נרצה לעודד אותם לפתח חשיבה ביקורתית אל מול דעות ואמונות בעולם החיצוני, אבל בתוך הבית אנו מונעים את זה מתוך אותה שליטה ונוטים להחליט עבורם מה טוב להם, מה יהיה טעמם בבגדים, מה נהוג לומר ואיך מתנהגים. 

הבעיה היא שכל זה לא יוכל להתקיים מבלי שניתן להם להבין את הסיבה והערך שמאחורי אותן פעולות וגם שנאפשר להם את הזכות לומר לנו לא, לסרב גם כשזה לא מתאים לנו, לעמוד על שלהם ולנהל איתנו משא ומתן ולרצות לעיתים את ההיפך הגמור מאיתנו, כי רק ככה תוכל להתפתח ולצמוח העצמאות החשובה הזו, שתבנה בהמשך את הביטחון העצמי שלהם.  

חופש בתוך גבול
נכון, לא כל רצון או דעה של ילדים, לבטח בגיל הרך, באה בחשבון ואחת הדרכים לעבוד עם הבחירה היא במתכונת "חופש בתוך גבול". כלומר, בחירה שהיא מצומצמת בין 2-3 אפשרויות שאנחנו מרגישים איתן בנוח ומתוכן הבחירה היא נטו של הילד/ה. 
אז איך מיישמים עצמאות מחשבתית ושימוש בבחירה בפועל? (מתאים מגיל 2 ומעלה)
"דניאל התחיל לרדת גשם ואנחנו צריכים ללכת לאוטו עכשיו, אתה רוצה לתת לי יד או שארים אותך על הידיים שלי? מה את בוחר? אתה מחליט! ". העובדה נקבעה מראש על ידי כהורה ועכשיו הדרך לשם תהיה ע"י מתן הבחירה שתיתן לילד/ה את המענה, לצורך באוטונומיה ובשליטה באותה סיטואציה.
 
"יהלי הגיעה שעת המקלחת. את רוצה להתנגב היום במגבת הכחולה או המגבת האדומה? מה את בוחרת את מחליטה". 

כמובן, שככל שהגיל של הילדים עולה, הבחירה מתרחבת והצורך להחליט ולקבוע הופך משמעותי יותר גם בדברים גדולים יותר. לכן, גם כאן נאפשר להם יחד איתנו להגיע להחלטה משותפת, ע"י שאילת שאלות מקדמת, ע"י הקשבה אמפתית לילד/ה וכמובן מתוך כבוד לרצונות ולמחשבות שלו.

ליטל גרינברג, ''אימא יכולה'' (צילום: אלבום פרטי)
ליטל גרינברג, ''אימא יכולה'' (צילום: אלבום פרטי)

 
ילדים הם בתהליך הכשרה לחיים שלהם באופן תמידי ויומיומי, ולכן ככל שנסמוך, נאמין ונאפשר להם יותר מרווח פעולה ומרחב התנסות עצמאי גם בפן המוטורי וגם בפן המחשבתי, ונאתגר אותם קצת בכל פעם, נרוויח ילדים שהם מבוגרים צעירים בדרך למימוש פוטנציאל עם תחושת מסוגלות, עם יכולת הכלה של תסכולים ועם הערכה וביטחון עצמי בעצמם ובעולם.

לסיכום, העצמאות יכולה לבוא לידי ביטוי בתוך המרחב הביתי וממש מהרגע שהם מביעים רצון לזה בעזרת תיווך נכון מצידנו וע"י עזרה קטנה שתסייע להם לעשות את בעצמם, וכמו שד"ר מריה מונטסורי אמרה "כל מה שאתה עושה עבורי, את לוקח ממני". זכרו, העצמאות היא לא מותרות אלא צורך בסיסי של כל אדם. יום עצמאות שמח, בכל יום בשנה.

הכותבת היא ליטל גרינברג, "אמא יכולה" - מאמנת אימהות בגישת אימא מאמנת. לחצו כאן לעמוד האינסטגרם.