"אלוף בַּצְלוּת ואלוף שוּם", שכתב חיים נחמן ביאליק ושיצא לאור בשנת 1928, פנה לילדים, אך נדמה שמבוגרים ובעלי ניסיון במטבח יזדהו איתו אף יותר. שכן ללא ספק הבצל והשום הם אלופי המטבח, המשדרגים בטעמם כל מנה. אלה ירקות בסיסיים המופיעים תמיד ברשימת הקניות השבועית. הם נמצאים בכל מטבח, וקשה למצוא תבשילים או סלטים שלפחות אחד מהם אינו מככב בהם.
במסורות עתיקות שונות הבצל והשום שימשו מעבר לתיבול האוכל, והיו חלק מסל התרופות הביתי. הבצל למחלות החורף כמו שיעול וליחה, והשום לחיטוי פצעים או לכאבי אוזניים. עם השנים, והתפתחות המחקר בתזונה, היתרונות הבריאותיים שבירקות אלו מובנים לנו יותר.
וּבְשָׂרוֹ פְּצָלוֹת פְּצָלוֹת לְבָנוֹת. ירקות ככלל מעניקים שפע של רכיבים תזונתיים כמו ויטמינים, מינרלים, סיבים תזונתיים ונוגדי חמצון. פיטוכימיקלים הם פיגמנטים שמקנים לפירות ולירקות את צבעם ומסייעים למערכת החיסון בהגנה על התאים, בהתקפת חיידקים ונגיפים מזיקים ובהתמודדות עם זיהומים ומחלות.
מקובל לחלק את הפירות והירקות על פי חמישה צבעים עיקריים ולצרוך באופן יומיומי מכל הצבעים על מנת ליהנות משלל היתרונות התזונתיים והבריאותיים. אדומים - מגינים על הלב וכלי הדם, כתומים - חשובים לתפקוד תקין של מערכת החיסון, ירוקים - תורמים לראייה ולשלד, סגולים - מאיטים את הזדקנות התאים, לבנים - מסייעים להתמודדות עם זיהומים ודלקות, מגינים על הלב וכלי הדם.
הבצל והשום שייכים לקבוצת הירקות הלבנים העשירים בתרכובת גופרית. השם אולי נשמע מעט חשוד, אך לתרכובות גופרית ערכים טובים. אלו הן מולקולות אורגניות המכילות גופרית, והן המעניקות את הריח החריף האופייני לשום ולבצל ולירקות נוספים כמו כרישה ועירית. הן מצויות גם בירקות מצליבים, בהם ברוקולי וכרוב. תרכובות אלו משמשות כנוגדי חמצון המגינים מפני רדיקלים חופשיים הפוגעים בתאים, והן בעלות תכונות אנטי־דלקתיות. צריכה של ירקות המכילים תרכובות גופרית נקשרה גם לסיכון נמוך לחלות בסוגי סרטן מסוימים כמו סרטן הקיבה והמעי הגס.
הבצל והשום נחשבים לירקות בעלי צפיפות תזונתית גבוהה, כלומר כאלו שביחס לערך הקלורי הנמוך הם עשירים ברכיבים תזונתיים.
אִם-יֵש כַּבָּצָל בְּכָל-הַיָּרָק. מעבר לתרכובת הגופרית הבצל עשיר ברכיבי תזונה נוספים. הוא מקור טוב לוויטמינים מקבוצה B ובעיקר B6. בצל בינוני תורם 10% מההמלצה היומית לוויטמין B6, החיוני להפקת אנרגיה, ייצור כדוריות דם אדומות ומשתתף בתהליכים שונים במערכת העצבים. גם ויטמין C יש בבצל, ויטמין בעל השפעה על תפקוד המערכת החיסונית והמהווה נוגד חמצון.
קוורצטין הוא חומר פעיל נוסף שנמצא בבצל. זהו נוגד חמצון ממשפחת הפלבנואידים, שרמת הריכוז שלו בבצל לסוגיו השונים גבוהה. מכיוון שהוא נוגד דלקת חזק, הוא עשוי לסייע בהפחתת גורמי סיכון למחלות לב ולחץ דם גבוה.
הבצל נחקר גם ביכולתו לסייע באיזון רמות הסוכר בגוף. יכולת זו מיוחסת לתרכובת הגופרית כמו גם להיותו מקור לכרום, מינרל שהגוף נדרש לו בכמויות זעירות, ולכן שייך לקבוצת יסודות קורט. עיקר התפקיד של הכרום הוא באיזון רמות הגלוקוז בגוף.
"אֵיך אָמַרְתָּ? שׁוּם?". כאמור, ריחו של השום נובע מתרכובות גופרית שהן גם אלה שהופכות אותו לבעל יתרונות בריאותיים. אחת מתרכובות הגופרית המשמעותיות בשום היא אליצין. זו מתאפיינת בפעילות אנטיביוטית רבת־עוצמה וכן בהיותה נוגדת זיהומים. האליצין נוצר בזמן החיתוך של השום, שאז מרגישים את ריחו החזק, ועל כן ההמלצה היא לאכול שום טרי מספר דקות לאחר שנחתך. את השום מומלץ להוסיף לבישול לקראת סופו, שכן בישול ובעיקר בישול ממושך יכול להרוס חלק מהרכיבים הפעילים שבו. הכמות היומית המומלצת ליום היא 2־1 שיני שום.
עוד מומלץ לצרוך שום כהגנה מפני טרשת עורקים ובכך לסייע בהקטנת הסיכון למחלות לב וכלי דם. במחקרים נמצא כי השום מסייע בהפחתת רמות LDL, “הכולסטרול הרע" בדם, ובנוסף מעלה את רמות ה־HDL, “הכולסטרול הטוב".
בואו נדבר על פרוקטינים. פרוקטינים הם פחמימות שיש בבצל ובשום כמו גם בחיטה. לאלו הסובלים ממעי רגיז, שלשולים ונפיחויות בבטן ללא הסבר גופני מוכח מומלץ לנסות להימנע מצריכה של פרוקטינים. לבחון אם יש הקלה בתחושות הגוף, ובהתאם להוסיף בהדרגה לתפריט (כל פעם מזון אחד ובנפרד: שום, בצל, חיטה). אם תחושות הגוף אינן חזקות, אולי כדאי להמשיך לצרוך מזונות אלה בזכות הרווח התזונתי והבריאותי שמקבלים מהשום והבצל. אך כאשר הן מפריעות לאורח החיים והסימפטומים חריפים, מומלץ להסיר מהתפריט ובמקומם להסתפק בכמות מועטה בעלים הירוקים של הבצל, הכרישה והשום.
ולסיכום: טיפ לגינה. מקובל להשתמש בשיני השום למאכל, אך למעשה אין סיבה שלא ליהנות גם מהעלים הצומחים ממנו, ממש כמו מעליו של הבצל הירוק. ודאי נתקלתם כולכם בשיני שום שמתחילות להצמיח עלים ירוקים. אלו יכולים להתפתח וניתן לתבל בהם את הסלט כמו גם להוסיף לתבשילים. על מנת לגדל עלים בגינה או באדנית על אדן החלון מומלץ קודם השתילה להשרות בצלים ושום למשך הלילה. לאחר ההשריה לשתול את הבצלים ושיני השום בשלמותם. כאשר שותלים, יש לשים לב שהחלק המחודד יהיה כלפי מעלה והשורשים כלפי מטה. ניתן לאכול בצלים ושיני שום גם אם התחילו להנביט.