אני אמא לילדה בת 11 שכבר מתנהגת כמו מתבגרת טיפוסית. בחודשים האחרונים אני מרגישה שהיא לא מקשיבה לי, ושהתקשורת בינינו היא כבר לא מה שהייתה פעם. בנוסף היא מסרבת לעזור בבית ולא לוקחת חלק בסדר ובארגון. אני ממש מרגישה שאיבדתי אותה בדרך. איך לדעתך אצליח לגרום לה לשתף איתי פעולה?
"בתור התחלה חשוב שתשימי לנגד עינייך את העובדה שבני אדם, לא משנה מה הגיל שלהם, תמיד מונעים מתוך אינטרסים, אבל לא תמיד מודעים לזה. זה בעצם יושב על העובדה שכולנו רוצים שישימו לב אלינו, ולכן מחליטים לא פעם לשתף פעולה עם הסביבה בשביל למצוא חן. זכרי, את אינך יכולה לשלוט על התנהגותה של הבת שלך, אבל את בקלות יכולה לשלוט על התנהגותך מולה. הילדה תשתף איתך פעולה אם היא תבין שכדאי לה, הרי ידוע שילדים לומדים ממעשים וחוויות ולא מדיבורים. בכדי לקדם את הנושא אני מציעה שתכיני רשימה של עשר מטלות בבית, ותבקשי ממנה לבחור שלוש מטלות שיהיה לה קל להיות אחראית עליהן. אם היא תסרב לבחור תטילי עליה את המשימות שהכי מתאימות לה. אחר כך תקחי אותה לשיחה ותגידי לה שהחוקים בבית השתנו, שהיא מקבלת המון ממך ומאבא שלה, ושהגיע הזמן שבו היא חייבת לקחת חלק בארגון של הבית ולתת מעצמה גם כן. תסבירי לה שאם היא לא תעשה זאת את תרגישי שהיא כפוית טובה, תיעלבי ממנה, ושאת לא יודעת אם תוכלי להתנהג מולה כרגיל. לצורך העניין, אם תראי שאת מבקשת ממנה לפנות את המדיח והיא לא עושה את זה, תגיבי אחרת: במקום לכעוס ולהיכנס לוויכוחים מיותרים שפוגמים בתקשורת ביניכן אל תתייחסי לזה, אבל אם היא פתאום תבקש ממך טרמפ לחברה תגידי לה שאת עדיין פגועה מההתנהגות שלה ולא מוצאת את הכוחות לקחת אותה. חשוב מאוד שתדגישי שלא מדובר בעונש, אלא שאת באמת עצובה שהיא מתנהגת ככה, ולא עוזרת בבית כשאת מבקשת ממנה. אחרי כמה וכמה פעמים בהן את תמשיכי לשמור על עקביות ולא להישבר הילדה תבין את הקשר בין ההתנהגות שלך להתנהגות שלה. בשורה התחתונה, היא תתחיל לשתף פעולה עם הבקשות שלך בעניין סידור הבית רק כשהיא תבין שיש לכן יחסי גומלין".
בני בן שנתיים ושלושה חודשים וטוען שכל דבר בבית שייך לו. הוא מצביע על הטלוויזיה ואומר שהיא שלו, אם מישהו יושב על הספה הוא אומר שהיא שלו, וקל וחומר אם מישהו משחק לו בצעצועים. בחודשים האחרונים אנחנו מרגישים שהוא הפך להיות מאוד רכושני. האם בכל פעם שהוא אומר "שלי" אני אמור לתקן אותו?
"ממה שאתה מתאר כאן עושה רושם שמדובר בשלב התפתחותי, זו פאזה זמנית. הילד לומד שייכות מהי, ואני לא חושבת שצריך לתקן אותו. אם הילד שואל אם זה שלו, תוכל להגיד לו שזה שלנו, מבלי להרחיב יותר מדי במילים, ובכך לסייע לו להתמודד עם המצב. אל תשכח שכשאתה אומר לו שמשהו הוא שלנו, הכוונה היא שזה גם שלו, וככה זו תהיה דרך מעולה בשבילו ללמוד שייכות מהי. מה שאומר, שיש דברים בבית שהם רק שלו ויש כאלה ששייכים לכל בני הבית".
אני אם לילד מתוק בן 3 וחצי שלפני קצת יותר מחצי שנה נולדה לו אחות קטנה, ומאז הוא מסרב לישון לבד בחדרו. ניסינו הכל, אבל שום דבר לא הצליח והוא מתעורר כמה וכמה פעמים בלילה ונכנס למיטה שלנו לישון לא לפני שהוא דורש חיבוק או ליטוף. אני מרגישה שממש חשוב לו המגע. מה עליי לעשות?
"לכולנו יש מחזורי שינה. הרי גם אנשים מבוגרים מתעוררים בלילה כמה וכמה פעמים ולא תמיד שמים לב לזה. הם הרי מתכסים ובמהירות חוזרים לישון. עושה רושם שהילד זקוק למגע בשביל לעבור ממחזור שינה אחד לשני. נכון, אתם רוצים שהילד יישן במיטתו, אבל חשוב שתזכרו שהוא יודע שהקטנה שתפסה את מקומו ישנה איתכם בחדר, והוא רוצה גם. אם תעבירו את שניהם יחד לחדר ילדים תעבירו לו מסר שחשוב גם מבחינה אישית, וגם מבחינה רגשית. זכרו, ילדים לא עובדים עם הראש - הם עובדים עם הלב. הילד הזה לא מסוגל להירדם בלי מגע, הוא התרגל למשהו אחד, והשינוי לא פשוט. קל וחומר שיש לו אחות קטנה. קחו אותו לשיחה, תגידו לו שאתם סומכים עליו ולא מתכוונים להעיר לו על זה יותר, ואז תעמדו מאחורי ההחלטה שלכם עד שהוא יתרגל לישון בחדר עם אחותו".
מתוך תוכניתה של מיכל דליות, כל יום שישי ב־10:00 ב־103FM