"כל דבר שאני מכניסה לפה יכול אשכרה לגרום לי למות", מסבירה מיכל בת ה־17. “אתה לא סומך על אף אחד", מודה עומר בן ה־14. “כל דבר אני צריך לבדוק. אפילו מה שאמא מכינה, אני שואל אותה אפשר לראות את התווית?", מספר איתי בן ה־12, ואלה רק חלק מהעדויות ומהחוויות שמשתפים בני נוער בפרק שעוסק באלרגיות מסכנות חיים בסדרה המצוינת של כאן 11 “סליחה על השאלה - ילדים".

כ־1% מאוכלוסיית המבוגרים וכ־4% מאוכלוסיית הילדים בעולם סובלים מאלרגיה למזון. בשנים האחרונות קיימת עלייה גדולה בשכיחות של אלרגיה למזון בקרב ילדים בישראל, בדומה למקומות אחרים בעולם. השכיחות המשוערת בפעוטות ובילדי הגן היא 3%־5% ובגילי בית הספר 1%־2%. על פי דוח המועצה לשלום הילד, בשנת 2017 אושפזו 2,424 ילדים בגין תגובה אלרגית/אנפילקטית - גידול של 66% לעומת שנת 2010, אז אושפזו 1,463 ילדים.

כ־90% מהמזונות האלרגניים הם: חלב (בישראל בעיקר חלב פרה), ביצים, בוטנים, סויה, שומשום (טחינה, חלווה), אגוזים ודגים.
אלרגיות בדרך כלל מתחילות מוקדם, בגיל שנה־שנתיים, אך יכולות להופיע גם בכל גיל מאוחר יותר. חלק מהילדים מתגברים על האלרגיות בעיקר לחלב ולביצים עד גיל 3, 10%־15% מהאלרגיים כתינוקות יהיו אלרגיים גם כמבוגרים. אלרגיות אחרות לדגים, אגוזים ובוטנים - לרוב אינן חולפות.

מעניינת העובדה כי השכיחות לאלרגיה למזונות שונים משתנה בין מדינות ואזורים גיאוגרפיים. אלרגיה לשומשום שכיחה בארץ ונדירה במקומות אחרים. אלרגיה לחרדל שכיחה בצרפת. אלרגיה לדגים שכיחה במדינות הצורכות דגים מגיל צעיר כמו יפן וספרד. האלרגנים השכיחים בישראל הם חלב פרה וביצים (אלרגנים אוניברסליים), והאלרגן השלישי הוא שומשום.

מהי אלרגיה למזון?

אלרגיה למזון מתרחשת כאשר מערכת החיסון שלנו אינה מבחינה בין "עמית" ל"יריב", ומתייחסת לרכיב מזון מסוים בטעות כאל מזיק או פוגע בגוף, ומייצרת נוגדנים (אימונוגלובולינים). אלרגן הוא החומר שאליו אלרגי האדם. חשיפת הגוף לאלרגן גוררת שחרור חומרים הגורמים לתגובה האלרגית, שהיא התגובה החיסונית המהירה ביותר בטבע.

התגובה האלרגית יכולה להופיע גם מחשיפה לכמות מזערית של האלרגן, והיא משתנה בעוצמתה: במקרה הקל פריחה ועקצוצים בלשון, במקרים חמורים יותר הקאות, שיעול, סחרחורות, התנפחות, רעידות, גרד, ירידה בלחץ הדם ועד קשיי נשימה ושוק אנפילקטי המצריכים פינוי דחוף לבית חולים.

יש הבדל מהותי בין אלרגיה למזון ואי־סבילות למזון. אי־סבילות למזון אינה מסוכנת. היא גורמת לאי־נוחות במערכת העיכול, לכאבי בטן, שלשולים ולתופעות נוספות כמו פריחה. אלרגיה עלולה לגרום לשוק אנפילקטי ולמוות.

איך מתמודדים?

בהיבט הבטיחותי אלרגיה של ילד במשפחה מצריכה שמירה קפדנית ופיקוח. על אחת כמה וכמה מאתגר להתנהל עם אלרגיות למזון בסביבה העמוסה של הגן או בית הספר. לכן חשובים הערנות, פיתוח המודעות ודרכים לקבלה ורתימה של שאר הילדים והוריהם כדי להקל על הילד האלרגי ולמנוע את חשיפתו למזון המסוים.

חשוב להפנים שהאלרגיה מסוכנת לא רק אם הילד האלרגי אוכל בטעות את המזון שאליו הוא אלרגי, אלא במקרים מסוימים אפילו חשיפה לריח או למגע עם אותו רכיב עלולה להוביל לתגובה אלרגית חריפה.

הטיפול הראשוני הוא הזרקת אדרנלין באמצעות מזרק אפיפן. במקרה של ספק באשר לחומרת התגובה האלרגית הקשה, עדיף השימוש במזרק - שימוש זה יציל את חיי הילד. פשוטו כמשמעו. אין סיבוכים משמעותיים מהזרקת שווא, ויש להזעיק אמבולנס. נדרשת הדרכה לצוות החינוכי בכל הקשור למניעת החשיפה לאלרגן (סביבה בטוחה, שילוט, יידוע הורי הכיתה), דרכי ההתמודדות, הטיפול ותיווך הנושא לשאר התלמידים.

בהיבט הרגשי והקושי של הילד בהתמודדות עם האלרגיה אפרת אמיתי, יועצת חינוכית ומטפלת משפחתית מציעה: לדבר על האלרגיה עם הילד (בהתאם לגיל), בגובה העיניים, כאשר אנחנו מעבירים מסר ברור ורגוע שהדברים בשליטה, ולהיות קשובים לכל שאלה או חשש, כך הילד יחוש ביטחון.

סיפור האלרגיה יכול להיות דרך להעצמת הילד. העובדה שהוא מתמודד עם קושי - מחזקת. ילד שמציג ומסביר על האלרגיה לחבריו וחולק איתם את חוויותיו יכול לעורר הערכה ורצון לתרום להצלחה בהתמודדות עם הנושא.

חשוב לנצל מפגשים עם ההורים בפעילויות בגן ובבית הספר ולחשוף אותם למצב של הילד האלרגי, לגלות רגישות והבנה, ולתווך את הנושא לילדיהם.

כדאי לזכור שילדים מסתגלים יחסית מהר לשינויים בהשוואה למבוגרים בכלל ולהורים בפרט. ילדים אלרגיים לא יכולים להיות ספונטניים בכל הקשור לאוכל. הם צריכים לתכנן בקפידה את מה שהם יאכלו במהלך השהות בבית הספר, שאלות כמו “למה כל הכיתה צריכה לסבול בגללך?" או “מתי תעבור בית ספר?" אינן רלוונטיות. הן פוגעות בילד האלרגי, עלולות להביא לבידודו החברתי, למושא ללעג ולהפחדה. התנהגויות אלה יכולות לסכן ממש את הילד, מעבר לפגיעה הרגשית.

אפשר להבין שאת השאלות האלה מעלים ילדי הגן, אבל לא כשמעלים אותן תלמידי בית הספר ובוודאי הוריהם. הקושי הלוגיסטי כמו גם המעמסה הנפשית גדלים באירועים שכוללים כיבוד בבית הספר ומחוץ לו, בטיולים ובמסיבות.

עבור הסביבה - ילדים כמבוגרים - זו הזדמנות לפתח סובלנות, רגישות, אכפתיות ועזרה לאחר. 16 דקות צפייה בפרק של "סליחה על השאלה", שעוסק בנושא לא ישאירו אף אחד אדיש.