אני אמא לילדה בת שנתיים ושבעה חודשים. במהלך פסח היא נגמלה מחיתולים, אך לאחרונה החלה רגרסיה. היא לא מוכנה ללכת יותר לשירותים, בעיקר כאשר מדובר בפיפי. מה ניתן לעשות?
“ראשית כל, אל תהיי מוטרדת, זו נקודה בזמן – כפי שהרגרסיה התחילה, כך היא תיעלם. לא ניתן לדעת מה קרה שגרם לשינוי, זה יכול להיות ממגוון סיבות - מהערות מצד גורמים חיצוניים או אפילו בני משפחה, ועד לחוויה לא נעימה שחוותה בעצמה או שצפתה בה מהצד. כמו כן, זה יכול להיגרם גם ממתיחות בבית, מרצון לתשומת לב או תחושת אובדן שליטה. את יודעת שבתך מסוגלת להתאפק ולדעת כאשר היא צריכה לשירותים. אני משייכת את מה שקורה לבתך לצורך בשליטה, שיכול להיות גם חוסר בשליטה או אפילו יותר מדי תחושת שליטה. בגן לוקחים אותה לשירותים מבלי שהיא מבקשת, הגננת לוקחת שליטה על הצרכים שלה. יכול להיות שכשבתך תעבור גן בתחילת השנה, המצב ישתפר. תזכרי שאין לך יכולת לדעת מה עובר עליה בגן, תסתכלי עליו כעל יקום אחר. קחי את בתך ואמרי לה: ‘בזמן האחרון את לא עושה פיפי בשירותים. בגלל זה אנחנו כל הזמן שואלים אותך אם יש לך פיפי. מהיום אנחנו לא נזכיר לך, את יודעת מתי יש לך פיפי, את קובעת על עצמך’. אחרי שתגידי לה את הדברים האלו, אל תזכירי לה יותר את העניין”.|
אני אמא לילד בן שנתיים וחצי. לילה אחד הוא קם מתוך שינה, אמר שהוא מפחד והתעקש לישון איתי ועם בעלי במיטה. מאז זה קורה בכל לילה. גם כאשר אנחנו מתעקשים שיישן במיטתו ומנסים להרגיע אותו כמה שרק אפשר, הוא דורש להיות איתנו. איך לסייע לו?
“לעתים ילדים אומרים ‘אני מפחד’, אבל מאחורי צמד המילים יכולות להסתתר עשרות סיבות. את לא יכולה לדעת מה עובר על בנך, מהי הסיבה שבגללה הוא קם בלילה מספר פעמים. אל תבטלי את הפחד שהוא חווה, הוא עשוי לחוש ממך תחושת זלזול. כמו כן, השינה המשותפת לא צריכה להיות במיטתך, אלא במיטתו. ישנם מספר שלבים שאת צריכה לעשות, במשך כמה שבועות, על מנת לפתור את הבעיה. גשי אל בנך ואמרי לו בנועם, מבלי להשתמש במילה ‘מפחד’: ‘בזמן האחרון אתה מתעורר המון בלילה. אבא ואני רוצים לעזור לך לישון בלילה, הגוף שלנו זקוק לשינה. כדי שזה יקרה, אנחנו נישן איתך בחדר שלך’. שימי לב, הכוונה היא לא לישון יחד עם בנך במיטה, אלא רק באותו חלל. לאחר השיחה הזו אל תדברי על הנושא שוב. בלילות הראשונים בנך ימשיך לקום במהלך הלילה. כשזה קורה, תרגיעי אותו ותחזרי לישון. לאחר שבוע הוא כבר לא יקום, בתת־מודע שלו הוא ידע שאת נוכחת. כשתחזרי לישון במיטתך, שימי לב מה קורה בבקרים. אם בנך ישאל מדוע לא היית, תשקרי, תגידי שהיית במשך כל הלילה, אבל קמת מוקדם בבוקר”.
אני אמא לשני בנים, אחד בן שנתיים וחצי והשני בן שנה. בתקופה האחרונה בני הבכור לוקח בעלות על כל דבר שנמצא ברשותנו. כיצד ניתן להפסיק את ההתנהגות הזו?
“מדובר בקנאה גדולה, ותו לא. האתגר ההתפתחותי הגדול של בנך הבכור מול בנך הצעיר הוא עניין החלוקה. בנך היה רגיל להיות הילד היחיד ולקבל את מלוא תשומת הלב שלכם ושל הסביבה. בנך, מבחינה פסיכולוגית, מבין שהוא ישות אוטונומית, ולכן הוא לוקח בעלות ובלעדיות על הדברים. זאת התנהגות טיפוסית, אל תתרגשי מכך. לכן, כאשר הוא מציין זאת, אל תילחמי בתחושותיו, תסבירי לו בחיוך: ‘נכון, זה שלך. אבל אצלנו בבית חולקים, ואני נותנת לאחיך’. תמצאי לעצמך את המשפטים שבהם את לא מבטלת אותו, אך בנחישות ותקיפות את מבהירה שהוא צריך לחלוק עם אחיו”.
נכדי יחגוג את יום הולדתו השישי בקרוב. אמו רשמה אותו לגן חובה, אך כעת היא מתלבטת אם להעלות אותו לכיתה א’ אף שהוא נמוך יחסית לגילו. מה כדאי עבורו?
“אני הייתי מעלה אותו ישירות לכיתה א’. נכדך הוא נבון, חכם ומחונן, אתם חייבים לטפח אותו. אם הוא יעלה בשלב הזה לכיתה א’, הוא תמיד יהיה הכי צעיר. תלמדו אותו להתמודד עם הערות מהסביבה, תלמדו אותו מהן החוזקות שלו מעבר לנקודת הגובה. תפקידכם הוא לעבוד עמו על הבשלות הרגשית. כמו כן, אם אתם חושבים לתת לו להתפתח יחד עם הקבוצה הכרונולוגית שלו, תדעו לפתח ולהעשיר אותו בהתאם לרמת ההתפתחות שלו”.
עריכה: שני רומנו