בני בן השנתיים וחצי לומד שלוש שפות. אביו מדבר איתו רק ברוסית, אני מדברת איתו רק באנגלית, ואת העברית הוא שומע מכל האנשים שמסביב. כתוצאה מכך אני שמה לב שקצת קשה לו לבטא את עצמו מבחינה מילולית. לעתים הוא מתחיל לדבר איתנו בסוג של ג'יבריש, ואנחנו לא מבינים מה הוא רוצה. איך נוכל לעזור לו לתקשר בצורה יותר טובה?
"בתור התחלה חשוב להגיד שלמידה של שלוש שפות היא נכס לעולמי עד וזה נפלא. מה שקורה עם ילדים שמדברים שלוש שפות מגיל כזה הוא שיש להם אוצר מילים שמותאם לגילם, אבל לא באותה השפה. זאת אומרת, חלק מהמילים הוא יודע בשפה אחת, וחלק בשפה אחרת. אגב, ראיתי פעם ילדה בת 3 שלימדה את עצמה לפנות בעברית לגננת, באנגלית לאמא שלה, ובספרדית למטפלת. ברגע שהוא עומד מולכם ואתם לא מצליחים להבין מה הוא רוצה, את יכולה לנסות לעזור לו".

"במקום לשאול אותו כל מיני שאלות ולשחק במשחק ניחושים, את יכולה לפתוח את המקרר או את המגירה ולבקש ממנו שיראה לך מה בדיוק הוא רוצה. מעבר לזה, מהדברים שאת מתארת אני מאמינה שיש פה צורך גם בהדרכת הורים. לא בטוח שזה קשור רק לעניין השפות - קחי בחשבון שמאוד יכול להיות שהילד היה מתוסכל ולא היה מצליח להביא את עצמו לידי ביטוי גם אם הוא היה מדבר רק בשפה אחת. לכן שווה לקבל הדרכה מסודרת בנושא".

אני אמא לילדה בת 5 וחצי שהתחילה השנה גן חובה. הצוות בגן נשאר, אבל הגיעו הרבה ילדים חדשים. הגננת אמרה לי שמתחילת השנה הילדה משוחחת עם חברות באמצע מפגש וצריך לומר לה להפסיק לפחות פעמיים. בנוסף, היא משחקת עם הצעצועים בחוזקה. לקחנו אותה לאבחון כי חשבנו שיש לה בעיה בוויסות חושי, אבל לא כך הדבר. מה דעתך?
"בראש ובראשונה חשוב לזכור שילדים בודקים גבולות, זה תפקידם בעולם הזה. רק דרך בדיקה הם לומדים את העולם ואת המבוגרים שעומדים מולם. רק אחרי בדיקה הם מבינים אם הם יכולים להרשות לעצמם או לא. ככה הם לומדים סיבה ותוצאה מהן. הגננת צריכה להיות שבעת רצון אם היא רואה שהילדה משתפת איתה פעולה, גם אם לוקח לה זמן להגיב. חשוב לראות את התמונה המלאה - יש לנו כאן ילדה שלא הייתה בגן חודש, ומבחינתה זה עולם שלם. יש ילדים חדשים, וזה בכל זאת עניין שמצריך הסתגלות. מהדברים שאת מתארת אני רואה את ההתנהגות שלה כמותאמת לגיל הילדה, להתפתחות שלה, ולמצב שבו היא נמצאת. מדובר פה בילדה תוססת ושובבה שכנראה לא מסוגלת לקבל מרות על הפעם הראשונה, אבל בסוף היא משתפת פעולה, וצריך להגיד על זה תודה".

"בכל מה שקשור למשחקים בגן, אני חושבת שככל הנראה היא משתעשעת עם הגננת. משמע, היא יודעת שהגננת לא מרשה ורוצה לעשות דווקא. אני מאמינה שהיא מנסה להוכיח שהיא שולטת בחלק מהמצבים בגן, ומצליחה לעשות מה שבא לה וגם להרשים את הילדים החדשים שהגיעו לגן ולשמור על המעמד שלה. אולי את צריכה להציע לגננת לרתום את הילדה לטובתה. זאת אומרת, לבקש ממנה לעזור לה, לתת לה תפקיד ואחריות, ובכך לבנות את הגבולות בגן מחדש. על הגננת להתאזר בסבלנות ולפנות אל הילדה באופן כזה שייצור אצלה מוטיבציה לשתף איתה פעולה. לצערי, ממה שאת מתארת הגננת מפגינה אוזלת יד מעצם הפנייה אלייך שבועות בודדים אחרי שהילדה התחילה את הגן. מה שקורה בגן או בבית הספר זה יקום מקביל. הדרך שבה מורות וגננות סוחבות את ההורים פנימה כדי לטפל במה שקרה היא בעייתית מאוד, והילדים מבינים את זה. המורה והגננת אמורות להיות דמויות סמכותיות שמצליחות לנהל את העניין, וכשההורים מקבלים את המידע רק מהן, הם לא באמת יודעים מה היה שם ובאיזו מידתיות להגיב לאירועים". 

סייעה בהכנת הכתבה: עדן בן ארי, 103FM