מלאים בסגולות בריאותיות: כך תגדלו פירות יער בגינה או במרפסת

גידול פירות יער הפך בשנים האחרונות לטרנד החם, תרתי משמע, של המגדל הביתי בישראל. אם בעבר חשבנו כי רק באירופה הקרירה והמושלגת או באזורים הקרים של ישראל, ניתן להנות מגידול עצמי של פירות יער, בעשור האחרון השתנתה המגמה וברור לכל כי ניתן כיום לגדל פירות מיוחדים אלו בכל אזורי הארץ. מי שלא טעם אוכמניות טריות שבדיוק נקטפו מהשיח, או שראה איך ילדיו נהנים להתלכלך בעת קטיף ואכילת פירות האסנה, לא יבין את האושר שבגידול פירות אלו ואת השכר שבצידם.

פשרת הנשיא תוביל לפתרון? "ניסיון של נתניהו להרוויח זמן"
נועלים נעלי קרוקס? אם חשפה תאונה מזעזעת והזהירה הורים אחרים

גם טעים וגם בריא

במרבית פירות היער יש כמות גבוהה של ויטמינים ומינרלים חיוניים, כגון ויטמינים C ו-A, אשלגן, סידן, מנגן, מגנזיום, אבץ ועוד. ניתן לצרוך את פירות היער בצורתם הטרייה, מיובשים, קפואים או בכמוסות וכתוספי תזונה. אנחנו כמובן ממליצים לצרוך את הפרי טרי וכך לקבל את מיטב ערכיו התזונתיים.

פירות יער נחשבים ל'מזון על' (Super food) – ולא לחינם. מומלץ לצרוך אותם כחלק מדיאטה מאוזנת ובריאה, שכן הם מכילים כמות גבוהה של חומרי טבע חיוניים וסיבים תזונתיים, בעוד שהם דלי סוכר באופן יחסי לפירות אחרים. בפירות יער נוכל למצוא כמות גבוהה של נוגדי חמצון דוגמת זיאקסנטין ואנטוציאנין המעניקים לפירות את צבעם, ובעלי השפעות בריאותיות רבות על גוף האדם, כגון: הורדת רמות סוכר ואיזון שומנים בדם, שיפור בריאות העיניים והלב, השפעות אנטי סרטנית, עיכוב תהליכי הזדקנות, שיפור התפקוד הקוגניטיבי, חיזוק המערכת החיסונית ועוד.
 
האגרונום ד"ר אביה סלונר ממשתלת סלונר עושה לנו סדר בזנים המועדפים ומסביר איך כל אחד יכול לגדל פירות יער כגון: אסנה, פטל, אוכמנית, שלפח וגוג'י ברי.
 
אוכמנית

פרי האוכמנית הסגלגל הוא הפרי המזוהה ביותר עם המונח "פירות יער", שכן מוצאו ביערות הקרירים של אירופה, אסיה וצפון אמריקה. הפירות הכחולים בריאים מאוד ומומלץ לצרוך אותם טריים מהשיח, לאחר פעולת קטיף עדינה וסלקטיבית (יש לקטוף את הפירות רק לאחר שסיימו את הפיכת הצבע מירוק לכחול). מבחינת ההלכה היהודית, חל על צמח האוכמנית איסור ערלה האוסר על קטיף ואכילת הפירות בשלוש השנים הראשונות לנטיעתו, ועל כן יש לשים לב ליציאת הסורים (הענפים הפורצים בצידי הגזע המרכזי) ולהסירם באופן תדיר.

האוכמנית היא צמח רב שנתי שיחי, נשיר, המתאים לגידול בתנאי צל חלקי וללא קרינת שמש מלאה (לפחות בחודשי הקיץ החמים). הצמח גדל בצורת שיח זקוף מעוצה למחצה שלרוב אינו דורש תמיכה, ויכול להגיע לגובה של 3-1 מטרים בהתאם לזן. מכיוון שהצמח נהנה מגידול בקרקע חומצית יש לגדלו במיכל מנוקז המכיל תערובת שתילה, בנפח 50-30 ליטר, ולא בקרקע המקומית.

צמח נשיר המייצר קנים דו שנתיים. הצמח רדום בחורף, מלבלב באביב ומניב בחודשי הקיץ עד הסתיו. הפטל הוא מטפס נשען, הדורש גידול בהצללה חלקית, קרקע חומצית (מידע לגבי החמצת הקרקע נמצא בהמשך) והשקיה סדירה. הצמח בעל עלים בהירים ורוב הזנים בעלי קוצים. לפירות הפטל טעם עדין מאוד, עם ארומה חזקה ואופיינית לפטל וללא הטעם החזק האופייני לאסנה. רוב זני הפטל בעלי פרי אדום, אך ישנם זנים מיוחדים המניבים פירות צהובים או שחורים.
 
אסנה 'פטל שחור'

צמח רב שנתי חזק ועמיד, מהיר צימוח, המתאים לגידול בכל חלקי הארץ ובשמש מלאה. לאסנה פרחים לבנים גדולים ויפים ופירות שחורים בעלי טעם חזק, הנע בין חמוץ למתוק ומשתנה לפי הזן. אחד ממיני האסנה המוכרים ביותר לציבור הישראלי הוא הפטל הקדוש Rubus sanguineus -צמח בר ארץ ישראלי הגדל על גדות נחלים ומקורות מים, אשר מיוחס במסורת היהודית והנוצרית לסנה הבוער ומכאן שמו -"קדוש". לאחר תרדמת החורף, הקנה מתעורר ומתחיל לפרוח באביב, בחודשים אפריל-מאי, לקראת הנבה קייצית בחודשים מאי-יולי. הקנים שהניבו פרי מתייבשים ונוצרים קנים חדשים. בנוסף לפטל ולאסנה, ישנו צמח הנקרא בויזן ברי, בעל מאפייני צימוח של אסנה, עם טעם עשיר וטעים להפליא המזכיר שילוב בין פטל לאסנה.

לבוען הנאכל (מלשון 'בועה') יש מגוון שמות כמו: שלפח (מלשון 'שלפוחית'), דובדבן האהבה, דובדבן היהודים, גולדן ברי, עגבניה מקסיקנית ועוד. השלפח הוא הפשוט ביותר לגידול מבין כל הצמחים המפורטים כאן ומומלץ לגנן המתחיל או לפעילות עם ילדים, בזכות הצימוח הנמרץ שלו ואחוזי ההצלחה הגבוהים שלו. זהו שיח קטן רב שנתי ממשפחת הסולניים, שמקורו באמריקה הלטינית, ומתנהג בישראל כצמח נשיר באיזורים קרים. השלפח בעל צימוח עשבוני, זקוף, נמרץ ופרוע ויכול להגיע לגובה של מטר ויותר (לעיתים יש לתמוך בענפים עם מקל). הצמח רגיש לקור קיצוני, רוחות קרות וגיר, ועמיד לשרב ולחום. ניתן לגידול בשמש מלאה עד חצי צל, עם השקיה נדיבה, בקרקע או בעציץ גדול (לפחות 20 ליטר).

הצימוח עוצר כמעט לגמרי במהלך החורף הקר ופורץ באביב החם עם צימוח מהיר מאד ולבלוב של עלים ירוקים, גדולים ושעירים. כמה שבועות לאחר מכן מתחילה פריחה צהבהבה בצורת כוכבים הפוכים, אשר נמשכת לאורך הקיץ ועד הסתיו. בקיץ-סתיו הצמח מתכסה בפירות מיוחדים וטעימים, הדומים לעגבניית שרי כתומה, וטעמם אף מזכיר עגבניה מתוקה ומבושמת. כשהפרי עדיין ירוק, יש בו מידת רעילות מסוימת בדומה לבני דודו ממשפחת הסולניים- העגבניה והחציל.

הגוג'י ברי הינו שיח קטן השייך למשפחת הסולניים ומקורו בסין. מדובר בצמח רב שנתי חזק ועמיד, נשיר, שגובהו מגיע לרוב למטר אחד. לגוג'י עלים ירוקים קטנים שלרוב נושרים בחורף, פריחה סגולה קטנה ויפה באביב ושפע פרי אדום בוהק בקיץ-סתיו. בחורף הצימוח נפסק לגמרי, בעוד שבשאר השנה קצב הצימוח בינוני עד איטי. הפרי הטרי בדרך כלל בעל טעם מריר וחמצמץ ולכן נצרך לרוב מיובש (וכך תכולת הסוכר בו מורגשת יותר), או בתור אבקה או כמוסות. כאשר הפרי נקטף לפני שהוא מגיע לגודלו המלא ומשנה צבעו לאדום בוהק, הוא בעל טעם מר ולכן חשוב לחכות להבשלה מלאה, למרות שצריך לקחת בחשבון שציפורים מאוד אוהבות לנשנש את הפירות בשלב זה ויש לכן להגן על הפירות (או לתת לציפורים להתפנק). ישנו מין נוסף מאותו הסוג הנקרא גוג'י שחור, המניב פירות שחורים בעלי ערך תזונתי רב. גוג'י ברי מתאים לגידול ברוב אזורי הארץ, בשמש מלאה עד חצי צל, בהשקיה בינונית.
 
המלצות גידול לפירות יער

דרישות קור ועונתיות: פירות היער הנמכרים במשתלת סלונר מתאימים לגידול במרבית אזורי הארץ, גם אם הם לא נחשבים לקרים. עם זאת, יש להימנע מגידול פירות יער באזורים חמים מאוד, כמו הבקעה והערבה. השתילים ניתנים לשתילה בכל עונות השנה, כאשר סוף החורף-אביב היא העונה המיטבית. רוב פירות היער רדומים או רדומים חלקית בחורף, מלבלבים ופורחים בסוף החורף- אביב ומניבים בעיקר באביב-קיץ. עונת ההנבה משתנה בהתאם לתנ

אי הסביבה והזן ולעיתים יכולה לחרוג אפילו לחודשי הסתיו. כדי לקבל עונת הנבה ארוכה, מומלץ לשתול מספר זנים שונים של אותו המין.
השקיה ודישון: פירות היער הנמכרים במשתלה הינם צמחים רב שנתיים שיחיים, ועל כן מומלץ להשקות ולדשן אותם באופן מסודר ורציף לאורך השנה. פירות היער לא מתאימים לתנאים יבשים וצחיחים ויעדיפו השקיה בינונית עד רבה וגידול במצע מנוקז. הדישון צריך להיות מותאם לסוג הצמח ולסוג הקרקע, ועל פי רוב מומלץ להקפיד על דישון מדויק ומלא בעיקר בחודשים אפריל-יולי כאשר הצמחים מלבלבים, פורחים ומניבים פרי. בכל מקרה, יש להימנע מדישון יתר ולוודא שעודפי ההשקיה מתנקזים בסופה, על מנת לעודד אוורור ולהימנע מהמלחת קרקע שיכולה לפגוע קשות בצמחים.

גיזום: גיזום פירות היער משתנה לפי סוג הצמח וישנן גישות רבות לביצועו. ככלל, אין אנו ממליצים לבצע גיזום של הצמחים בשנתיים הראשונות לשתילתם, מלבד גיזום ענפים פגועים או חולים ובהמשך – רצוי להתייעץ עם צוות המשתלה לקבלת הנחיות מדויקות למניעת טעויות.
החמצת הקרקע: חלק מפירות היער (אוכמנית ופטל) דורשים גידול בקרקע חומצית, משמע בקרקע בעלת רמת pH נמוכה (5.5-4.5). על כן, אנו ממליצים לגדל את האוכמנית והפטל בתערובת שתילה חומצית ולא בקרקע המקומית. כדי לעשות זאת, ניתן לרכוש תערובת שתילה גננית ולהוסיף לה חומרים מורידי חומציות, אותם ניתן לקנות במשתלה וליישם באופן פשוט. גם כאן, מומלץ להתייעץ עם צוות המשתלה לגבי החומרים השונים ואופן היישום המתאים עבורכם.
 
בשורה התחתונה: אם אתם נמנים על אוהבי פירות היער ויש ברשותכם גינה פרטית או מרפסת, תוכלו לגדל את פירות היער האהובים עליכם ולהנות מפירות בריאים, טריים וטעימים, כמו גם מהסיפוק הרב ש'עשיתם זאת בעצמכם'.
 
גידלתם המון פירות יער ואתם לא יודעים מה לעשות איתם? חוץ מריבה או שייק אפשר להכין מאפינס מעולים ובריאים. הנה מתכון שרץ אצלנו במשפחה כבר כמה שנים ותמיד מצליח.
 
מתכון בריא למאפינס פירות יער (עם אופציה טבעונית / פרווה)

המצרכים
* שתי ביצים/ מיכל רסק תפוחים.
* חצי כוס חמאה מומסת/ שמן קוקוס.
* כוס חלב פרה/ אורז/ שבולת שועל.
* חצי כוס סוכר חום/ מייפל.
* כוס וחצי קמח כוסמין לבן עם שקית אבקת אפיה/ קמח תופח.
* 2-1 כוסות פירות יער (תותים, פטל, אוכמניות).

איך להכין?
לערבב את כל חומרי הבצק בקערה ובסוף להוסיף את הפירות.
לשמן תבנית מאפינס ולמלא בשקעים עד חצי מהגובה. לאפות כ-40-30 דקות על חום של 170 מעלות.
בתיאבון!

הכותב הוא אגרונום, משתלת סלונר, מושב סתריה