"קטן עלייך, מה זה ילד שלישי, את כבר גידלת שני ילדים", תקום האמא שלא שמעה משפט זה, כנ"ל לגבי ילד שני ובכלל בחזקת שפיות שהולכת ונעלמת עם כל ילד המצטרף למשפחה ובניגוד מוחלט לחרדה שמתעצמת.

חדשות טובות לגדעון סער, סמוטריץ' לא מצליח להתאושש | סקר "מעריב"
לא שפויה או חפצת חיים: ישראל נחטפה ע"י מנהיג מעורער ומושחת | בן כספית

כשקצב הילודה הוא אקספוננציאלי במדינה, ולא תלוי במלחמות ומגפות, מצאתי את עצמי נאבקת במשפט הזה מול עצמי, שהרי על פניו באמת אני מגיעה מלאת ניסיון לתפקיד שאני מחזיקה בו הכי הרבה זמן מעמד מבחינת שנות קריירה בחיי, ומצד שני, כל ילד טורף את הקלפים ומחזיר אותי איפשהו עם נפשי לנקודת ההתחלה.

אז כדי לעשות סדר באנדרלמוסיה המשתוללת וכדי לשבור חומות של דעות קדומות, כמה נקודות חשובות להבנה בחיזוק שוט מטרנה ופליטה חיננית על חולצה שרק יצאה מכביסה.

קודם כל, אין דבר כזה חופשת לידה. בכלל צירוף המילים הללו הוא אוקסימורון משווע, שכנראה הומצא איפשהו בתחילת הציווילזיציה, על ידי גבר ניאדרטלי, שחשב שבזמן שהוא יוצא לצוד, אשתו עושה פילאטיס יוגה בשקיעה עם לביאות מרקדות, כשאיזו פומה התנדבה להשגיח על העולל הרך שלא מפסיק לבכות.

חופשה היא במהותה נופש, עם הגוף שהיה לי לפני הלידה רק בגזרה חטובה ומוצקה יותר, נטול סימני מתיחה וקרמים למתיחת העור, בלי חלב נוטף מהחזה, עם אפשרות אשכרה לשתות גוורץ כאוות נפשי, בלי שאני חוששת להתנהגות חסרת אחריות זמנית מצידי, לאנשים התלויים בי, בשעה אחרי. הדבר היחיד בצירוף הזה הוא "לידה" אליה אפשר לצרף בכיף את המילה טירוף/ התאוששות/ כאפה לפנים. אני באמת לא קטנונית.

הטעות שהתגבשה עם השנים והקידמה לחשוב שהאישה כל היום יושבת בבתי קפה שיקים ומגז'דרת עם חברות, היא נכונה ממש בחלק מועט. בין לבין יש את החיים עצמם, דאגה לבית, לנפש ולשוטף כמו משרד יח"צ מתוקתק, ולא אין אף אמא שעושה את הכל באופן מושלם, נטול רגשות אשם.

שנית - ילד שלישי לא מגדל את עצמו. כלל לא. ממשיכים לעשות טעויות, על אף הניסיון שצברת ביזע, בדמעות ובחוסר שעות שינה. ואפרופו שעות שינה - אף פעם לא מתרגלים לעייפות. פשוט חיים איתה וממליצים לסביבה בין אילו שעות המוח פתוח ולא יצא לשנ"ץ ומתי כדאי לדבר על נושאים חשובים באמת (רמז: אחרי כוס קפה הפוך מפנקת, גדולה וחמה בצירוף פחמימה).

נקודה נוספת - ילד שלא מרגיש טוב, או מתנהג באופן לא נינוח - מלחיץ בכל גיל (גם בגיל 40).

את יכולה לתרגל נשימות, לעשות חשיבה חיובית של רובין שארמה ועדיין הלב שלך יחסיר פעימה ותכיני תוכנית פעולה סדורה של סיירת מטכ"ל כדי להבין איך את מעבירה את היום הקרוב וכיצד מתחשבים בצרכים של כל הסובבים, עם תשומת לב שמתחלקת עד הדקות שלפני המקלחת. שלך. יש אחת כזו.

נקודה רביעית - את חייבת לדאוג לעצמך. כן כן, את קיימת באופן מפתיע. הבאת חיים לעולם, לא מסמנת את סיום החיים שלך. את חייבת לזכור את המשפט עתיק היומין שהוא מבחינת אקסיומה "אמא טובה היא אמא שטוב לה". על כל המשתמע מבחינת אימון/ מסאז'/ זמן איכות עם חברה או סדנת מקראמה הפוכה.

דבר נוסף - הנקה היא לא בהכרח הענקה.

אם את לא מתחברת, תתחברי לעצמך. אין דבר חשוב מכך. הנקה יכולה להיות מכה, בהנחה שלא מתאים לך משלל סיבות של פטמות פצועות, כמו אחרי טירונות, כאבים בלתי נסבלים (כאילו יש חלק בגוף שלא עבר מסע כומתה) או פשוט לא כיף לך. לא חייבים לאבחן דיכאון אחרי לידה, אם פשוט לא נעים לך בסיטואציה. את לא פרסומת מהלכת של ארגון יועצות ההנקה.

מסתבר, שהילד יגדל בכל מקרה. הוא גם ירים את הראש ויתהפך. בהבטחה. אז בפעם הבאה שיתחשק לכם לתת עצות נחרצות ונחוצות אחרי לידה, תעשו טובה, פשוט תקראו שוב את הטור זה.