פעילות גופנית נחשבת מזה שנים רבות למרכיב מפתח בירידה במשקל, אך מחקרים חדשים מטילים ספק בהנחה זו. מחקר שפורסם לאחרונה באתר "Science Alert" מציג ממצאים מפתיעים לגבי הקשר בין פעילות גופנית ושריפת קלוריות.
פרופסור דילן תומפסון מאוניברסיטת באת' וד"ר חאבייר גונזלס ממרכז התזונה והפעילות הגופנית באותה אוניברסיטה, מציגים במחקרם תיאוריה מהפכנית. לפי התיאוריה, שהוצגה לראשונה על ידי חוקר האנתרופולוגיה הרמן פונצר ב-2012, כמות הקלוריות שהגוף שורף ביום מוגבלת באופן טבעי, ללא קשר לרמת הפעילות הגופנית.
ממצא מעניין במיוחד עולה ממחקר שנערך בקרב שבט ההאדזה באפריקה, אחת מקבוצות הציידים-לקטים האחרונות בעולם. למרות אורח חייהם הפעיל מאוד, נמצא כי צריכת האנרגיה היומית שלהם דומה לזו של אדם מערבי ממוצע. עם זאת, מחקרים מבוקרים אחרים מראים תמונה מורכבת יותר.
ניסויים אקראיים מבוקרים מצביעים על כך שתוכנית אימונים מסודרת, הנמשכת עד חמש פעמים בשבוע למשך שישה עד עשרה חודשים, אכן מגבירה את שריפת הקלוריות היומית. השפעה זו נצפתה הן בקרב גברים והן בקרב נשים, צעירים ומבוגרים כאחד.
עם זאת, העלייה בצריכת האנרגיה היומית הייתה צנועה מהמצופה. שריפה של 600 קלוריות באימון לא מתורגמת בהכרח לעלייה זהה בשריפת הקלוריות היומית הכוללת. הסיבות לכך מגוונות, וכוללות פיצוי התנהגותי - כמו הפחתת פעילות בשאר היום - והחלפת פעילות קיימת באימון החדש.
המחקר מדגיש גם אי הבנה נפוצה לגבי היקף ההשפעה של פעילות גופנית. חמש שעות אימון בשבוע מהוות רק כ-4% מזמן הערות הרגיל, ולכן השפעתן על שריפת הקלוריות הכוללת מוגבלת מטבעה.
לסיכום, בעוד שהמחקרים המדעיים המהימנים ביותר מאשרים כי פעילות גופנית אכן מגבירה את שריפת הקלוריות היומית, ההשפעה עשויה להיות מתונה יותר מהמצופה. ממצאים אלו מדגישים את חשיבות ההבנה המדויקת של השפעת הפעילות הגופנית על הגוף, ואת הצורך בציפיות ריאליות בכל הנוגע לירידה במשקל באמצעות פעילות גופנית.
