זמני כניסת ויציאת שבת חול המועד סוכות

אלו זמני כניסת ויציאת השבת הקרובה ברחבי הארץ, בחול המועד סוכות. שבת שלום מבית 'מעריב אונליין'

פרשת השבוע/ הרב ישראל מאיר זינגרביץ'

"ולקחתם לכם פרי עץ הדר, כפות תמרים וענף עץ עבות וערבי נחל" (ויקרא כג, מ). 

הגאון הרב משה אביגדור עמיאל זצ"ל (לשעבר רבה של תל אביב) מעיר ומאיר רעיון נפלא המבוסס על הפסוק הנ"ל: במשנה במסכת אבות נאמר: "איזוהי דרך ישרה שיבור לו האדם? כל שהיא תפארת לעושיה ותפארת לו מן האדם". האם מקיימים אנו אמרת חז"ל זו או שמא רחוקים אנו בחיי היומיום ת"ק פרסה מאמרתו של רבי?
 

רבי (רבי יהודה הנשיא, מסדר המשנה) מדגיש באמרה הנ"ל כי פעולות האדם צריכות להיות מכוונות כך שראשית כל יהיה האדם משוכנע בעצמו בצדק ובחוכמה שבפעולות אלה, בבחינת "תפארת לעושיה", ורק לאחר מכן עליו לחפש כיצד למצוא חן בעיני הסובבים אותו, בבחינת "תפארת לו מן האדם". אבל אנו נוהגים בסתירה לכלל זה.
 

כל חיינו הם בעיקר להרשים את הסובבים אותנו. בתינו, למשל, נחלקים לחדרים שונים. ועל יופיו והידורו של איזה חדר מחדרי הבית מקפידים אנו יותר מכולם? ברור שעל חדר האורחים. עליו נוציא כסף רב, שמא אחת לחודש יבקר אצלנו חבר או מכר. עיקר עמלנו הוא על חדר האורחים כדי למצוא חן בעיני האחר - "תפארת לו מן האדם" - וביתר החדרים שנועדו עבורנו - "תפארת לעושיה" - אנו משקיעים פחות, וזאת אף על פי שרוב זמננו אנו שוהים דווקא בהם.

אתרוג הדומה ללב

כי מימי אדם הראשון, משעה שאכל מעץ הדעת ונפקחו עיניו לדעת טוב ורע התחלנו להסיח דעתנו מהמלבוש הפנימי שבנו. אנו שמים את עיקר מעיינינו רק על המלבוש החיצוני, שהולך וגדל כל יום על חשבון המלבוש הפנימי, שהולך וקטן. וזוהי ההדגשה. "ולקחתם לכם פרי עץ הדר". ה"הדר" וה"לכם" נועדו זה לזה. חז"ל מסבירים במדרש (רבה אמור) שהשדרה של הלולב דומה לשדרה של אדם, ההדס לעין, הערבה דומה לפה, והאתרוג דומה ללב.

אצל חלק מאומות העולם עיקר שאיפתן הוא השדרה שתהא זקופה - הוד שבגבורה! גבורת החיל והכוח. יש מהם שמייפים את העין - החכם עיניו בראשו - אלו האומות האוהבות דעת וחוכמה. ויש כאלה שהעיקר אצלן הוא ערבה יפה, ערבה הדומה לפה, אלו שאין כוחן אלא בפה ושחוט לשונם ופיהם נועדו לכסות על מחשבותיהם ולא רק להביע אותן. 
 

אך כולם שכחו שיש בין ארבעת המינים גם אתרוג הדומה ללב, שהוא האיבר העיקרי. ומיוחדת היא אומתנו המצווה זה אלפי שנים "ולקחתם לכם פרי עץ הדר", שיהיה ההדר ניכר בלב. ושהינו המין היחידי מבין ארבעת המינים שיש בו חיוב של הידור, אף על פי שכל המינים חייבים להיות כשרים ואגודים עם האתרוג.

כל המינים חייבים להיות הדר לאחרים, אבל היהדות מודעת לכך ש"ולקחתם לכם פרי עץ הדר" - כלומר שיהיה ההידור לכם, ההידור הפנימי, הנפשי, הלבבי. זהו ההידור שבמסתרים, שאומנם אין עין האדם שולטת בו, אבל האדם בעצמו מרגיש זאת היטב.

ההדר נועד לכם.