אומרים שדברים טובים באים באריזות קטנות, אבל האם מדובר גם על חוויות קצרות? מתצוגת האופנה האחרונה של מארק ג'ייקוס כל הקהל יצא בהלם, בין אם מדובר בהלם מרוב יופי וטקסטורות מרתקות, או בהלם מכמה קצרה הייתה התצוגה. לא פעם בעולם האופנה נשאלה השאלה: "איך משקיעים חודשים של עבודה ועשרות או מאות אלפי דולרים- הכל בשביל תצוגת אופנה אחת, שבמקרה הטוב, אורכת כ-15 דקות?".

ומארק ג׳ייקובס, כמו מארק ג׳ייקוס, עשה בדיוק את מה שציפינו ממנו: להפתיע. אוהו, הוא בהחלט הפתיע. דוגמניות ששיערן מעוצב כמנהרת זמן לאייטיז טסו אמש (שלישי) על המסלול, ואני לא מתכוונת במטוס, אלא היה נדמה שלרגע כל אחת הפכה ל״פלאש״ וחלפה על הקהל במהירות שיא. הקהל, שהגיע עד הספרייה הציבורית של ניו יורק בשדרה החמישית, לא הבין עד סוף התצוגה כי יאלץ לחזור את הדרך הארוכה חזרה רק כשלוש דקות אחרי שהיא החלה.

לעומת הדוגמניות, התוכנית של ג׳ייקובס עמדה בול בזמן. בשלוש דקות, הספיק המעצב לתת שואו מרהיב: תצוגה מלאה על המסלול, שני סיבובים ויאללה, החוצה. שלוש דקות שכללו שני סיבובים של הדוגמניות יחד עם הפוגה קצרצרה ביניהם, קידה שקטה של המעצב וכיבוי האורות והמוזיקה. כך שמהדגם הראשון ועד האחרון, סיבוב אחד מלא של כל הדוגמניות על המסלול, ארך 32 שניות. 

הקהל, שהיה בטוח ברגע התצוגה כי ג׳ייקובס עובד עליו גיחך, אך כשעברו שלוש הדקות, גם החיוך לא ידע אם לרדת או לא כשהם הבינו שנגמרה התצוגה.

אז למה הוא בכלל עשה את זה?

ג'ייקובס עדיין מושך קהל. כל מי שעוסק באופנה רוצה לדעת מה הוא הולך לעשות, אפילו עבור הקולקציות האחרונות שלו. הוא הרוויח את תשומת הלב שלנו, אז למה הוא בוחר לזרוק אותה לפח?

הסיבה, אני מעריכה, שג'ייקובס סירב לדבר לאחר ההופעה וליצור מיצג מהיר - היא שזו פשוט המהירות שבה אנו רצים כעת. בין אם זה שאנחנו כל היום מתרוצצים מדבר לדבר, הטרנדים באופנה שמתחלפים במהירות שיא או אולי זה שרובינו כבר לא מתעכבים על הדברים החשובים ונותנים חשיבות לדברים המשניים.

וכמו בחיים, שאתה עובר מהר בין דברים ולא משקיע, חסרה תחושת הסיפוק שבסוף. וכאן, כמו בחיים, לא תמיד נותנים לה מקום להתבטא. אני מבינה את ג׳ייקובס ואת מה שהוא רוצה להעביר, אבל חיסרון אחד גדול הוא שאחרי צפייה בתצוגה הזו, אתה תדבר על הכל - חוץ מהבגדים, וחבל, כי ג'ייקובס בחר בשנות ה-80, ועשה זאת בצורה הכי טובה שיש. אבל למי אכפת, העיקר שמדברים לא? ככה זה היום.

בין הפיסים הבולטים היה ניתן להבחין בגישה חדשנית של בגדי נשים בהשראת צלליות גבריות, שרובן הוצגו עם גרביונים שחורים, ונעליים שטוחות. הערות התצוגה נכתבו על ידי chaptGBT, אשר תוכנת כך שתיווצר קולקציה מותאמת בדיוק לכוונת המשורר. ולמרות ששימוש ב -AI
תמיד מרגיש לי מתכון לאסון, זה הרגיש באופן אירוני כתזכורת לכך שאופנה עדיין יכולה להיות אופנה, בלי הפעמונים והשריקות.

מעבר לתצוגה הקצרה והכאוטית, במידה והיה חסר משהו נוסף שיסיט את תשומת הלב מהקולקציה החדשה, מפגינים נגד שימוש בפרווה זעקו על מדרגות הספרייה הציבורית. זאת, למרות שהחברה של ג'ייקובס לא השתמשה בפרווה מאז 2017.