נכון להיום, אחד משישה עד שבעה גברים בעולם המערבי מאובחן כחולה בסרטן הערמונית", מספר ד"ר לינדנר. "עם השנים נמצא שיש קשר הדוק בין טיפול מוקדם בסרטן הערמונית לבין איכות החיים ואריכותם, ולכן אני חושב שיש חשיבות קריטית לזיהוי מוקדם של סרטן הערמונית".
"בעצם ביופסיית הפיוז'ן מצמצמת את מספר הביופסיות שאנשים נדרשים לעבור, מכיוון שהסיכוי לפספוס ממצא חשוב יורד בצורה ניכרת", מסביר ד"ר שטרנברג. "הביופסיות היום מדויקות הרבה יותר בגלל השימוש ב־MRI, ללא ספק".
כולנו יודעים שגילוי מוקדם הוא הנשק הטוב ביותר במלחמה בסרטן, אבל מה עושים כאשר מדובר בסוג סרטן חמקמק שאפילו בדיקה לא תמיד מצליחה לזהות במדויק את קיומו? כזה הוא סרטן הערמונית. בלוטת הערמונית, חלק ממערכת הרבייה של הגבר, אומנם קטנטנה, אך היא מעסיקה את ציבור הגברים לא מעט: מגיל 50 ואילך האפשרות להגדלתה היא כמעט ודאית, ועוד לא התחלנו לדבר על סרטן הערמונית – הסוג השכיח ביותר בקרב גברים בעולם המערבי. 

זוהי לא מחלה חדשה או תופעה שהרפואה לא הייתה מודעת לקיומה עד כה, אך דבר אחד נחשב לבעייתי עד היום: אבחון מדויק ומוקדם של המחלה. על אף עשורים רבים שבהם הומצאו שיטות אבחון שונות לסרטן, הסוג הזה נותר חמקמק, וקשה מאוד לאתר אותו במהירות וביעילות. הרופאים מודעים לקיומו, לסכנות שהוא מביא איתו ולחשיבות של גילויו המוקדם, אך הם נותרים מתוסכלים לנוכח כלי האבחון הקיימים, שלמרבה ההפתעה עדיין לא נחשבים למושלמים.
"השינוי הגדול הראשון בכל הנוגע לאבחון סרטן הערמונית קשור בעלייה ברמת חלבון ה־PSA בדם - המצאה שבה אנחנו משתמשים כבר משנות ה־80 של המאה הקודמת", מסביר ד"ר אורי לינדנר, סגן מנהל המחלקה האורולוגית במרכז הרפואי קפלן ברחובות ואורולוג מנתח בבית החולים הפרטי הרצליה מדיקל סנטר. "הבעיה היא שבסוג הסרטן הזה אין שום דבר אבסולוטי: זו מחלה שרמת הוודאות בה בשלב האבחון נמוכה מאוד, וכל מה שאנחנו עושים הוא ברמת ודאות שרחוקה מלהיות מושלמת".
ד״ר שטרנברג
ד״ר שטרנברג

 "הסטנדרט הרווח כיום הוא שכאשר ה־PSA מתחיל לעלות, עושים ביופסיה, לקיחת דגימות רקמה בצורה רנדומלית מהערמונית", מוסיף ד"ר איתי שטרנברג, סגן מנהל מחלקה אורולוגית ומנהל היחידה לאורולוגיה אונקולוגית בבית החולים מאיר בכפר סבא ואורולוג מנתח בבית החולים הרצליה מדיקל סנטר, "אחת מהביקורות העיקריות הייתה שבעקבות גילוי ה־PSA התבצעו יותר מדי ביופסיות, והיה אבחון יתר בכל נושא סרטן הערמונית".
האם על הגבר הממוצע להשלים עם המצב הקיים, לערוך את הבדיקות המקובלות ולקוות לטוב? עד לאחרונה, התשובה הייתה כן. כעת, על פי כל הסימנים, המצב עשוי להשתנות, הודות לכניסתו של כלי נוסף לתהליך האבחון המוקדם.
אחד משישה גברים
כידוע, הטיפול ברוב סוגי הסרטן הידועים לאדם כיום יעיל יותר אם הם מתגלים בשלב מוקדם. עניין זה מקבל משנה תוקף כאשר הדבר נוגע לערמונית, בלוטה קטנה למדי, בעלת קוטר של 3־4 סנטימטרים בלבד. כל עוד הסרטן תחום בגבולותיה, הטיפול בו יכול להיות מהיר, פשוט ויעיל.
 
"אבחון מוקדם מוריד ב־20%־30 את הסיכוי למות מסרטן הערמונית, ולכן החשיבות שלו גדולה כל כך", מסביר ד"ר שטרנברג. "עד לגילוי ה־PSA אובחן סרטן הערמונית כמעט תמיד בשלב מאוחר, כשהגידול כבר שלח גרורות. היום אנחנו מאבחנים את רוב האנשים בעת שהמחלה נמצאת רק בתוך הערמונית - וזה בעצם ההבדל. באבחון מוקדם הגידול עדיין ממוקם בערמונית ולא שלח גרורות".
 
"נכון להיום, אחד משישה עד שבעה גברים בעולם המערבי מאובחן כחולה בסרטן הערמונית", מספר ד"ר לינדנר. "עם השנים נמצא שיש קשר הדוק בין טיפול מוקדם בסרטן הערמונית לבין איכות החיים ואריכותם, ולכן אני חושב שיש חשיבות קריטית לזיהוי המוקדם, שגם מביא לכך שהטיפולים יהיו הרסניים פחות לגוף".
מאחר שהגילוי המוקדם נתפס כאקוטי בכל הנוגע לטיפול יעיל בסרטן הערמונית, מושקעים מאמצים רבים במציאת טכניקת אבחון מדויקת. כאן, למעשה, האתגר הניצב בפני הרופאים עודנו גדול למדי, כאמור.
 
"עד היום, כשהתגלתה עלייה ברמת חלבון ה־PSA היינו עושים ביופסיה רגילה, אך ידענו שזו בסך הכול דגימה ושקיים סיכוי שפספסנו סרטן, לכן המשכנו במעקב", מתאר את המצב ד"ר שטרנברג. "אחרי שנה־שנתיים, כשה־PSA המשיך לעלות, עשינו ביופסיה שנייה ושלישית, לקחנו יותר דגימות מפה ופחות דגימות משם - וניסינו בדרך הזאת לכסות באמצעות הביופסיה כמה שיותר שטחים בערמונית, כדי שנהיה בטוחים שאנחנו דוגמים אותה בצורה די שווה וכדי שלא נחמיץ שום ממצא. זה הסטנדרט הרווח עד היום. עם זאת, יש אנשים שהגיעו אלי אחרי ארבע או חמש ביופסיות שבהן לא נמצא סרטן, ובבדיקה נוספת התברר שישנו ממצא סרטני במקום שביופסיה רגילה לא מגיעה אליו".
"מה שקרה הוא שהיינו עושים לאנשים ביופסיה, התשובה הייתה שלילית וחשבנו שאפשר לנוח על זרי הדפנה", אומר ד"ר לינדנר. "אלא שאז התברר שאחוז האנשים שיש להם סרטן, אף שהביופסיה שנלקחה מהם הייתה שלילית, הוא די גבוה. לכן הם נאלצו לעבור עוד ועוד ביופסיות, בתקווה למצוא ממצא סרטני שלא נראה קודם. הגענו למצב שבו עשו מהמטופל 'מסננת', ועדיין יכול להיות שהתחבא סרטן משמעותי בערמונית שלו. זה מתסכל מאוד, הן לרופאים והן למטופלים. לדוגמה, אחד הפציינטים שלי עבר חמש ביופסיות, וכולן היו שליליות. רק כשעשיתי לו MRI, ראיתי נקודה קטנה חשודה והתברר שזה סרטן אגרסיבי. חמש פעמים האיש המסכן הזה נדקר ולא מצאו את הסרטן, אף שהוא היה בערמונית שלו כל הזמן. זה התסכול של אבחון סרטן הערמונית והטיפול בו".
ביופסיית פיוז'ן
בסוף דבריו הזכיר ד"ר לינדנר את השימוש ב־MRI, ולא במקרה: מבחינות רבות, ייתכן שהכלי הזה ישנה לחלוטין את המציאות בכל הנוגע לאבחון סרטן הערמונית. במילים אחרות, ישנו סיכוי לא קטן שבעזרת אמצעי הדימוּת הזה יהפכו הביופסיות בערמונית למדויקות הרבה יותר.
 
"בשנים האחרונות התרחב השימוש בבדיקת MRI של הערמונית. זוהי בדיקה מדויקת במיוחד, שמאפשרת לנו לא רק לראות את הערמונית, אלא גם את האזורים החשודים בתוכה, ולהגדיר אפילו מהי דרגת החשד לקיומו של סרטן באזורים האלה", מבהיר ד"ר שטרנברג, ומוסיף: "ה־MRI לא רק אומר לי מה הסבירות שאמצא סרטן בערמונית, הוא גם אומר לי איפה לדגום. כלומר בעזרתו אני יכול ליטול דגימת רקמה ישירות מהממצא.

השבוע, למשל, היה אצלי מטופל שהתגלה אצלו ממצא של ארבעה מילימטרים בערמונית - ממצא קטן למדי, אך הסיכוי שהוא סרטני עומד על כ־70%. במקרה כזה אני מסוגל, הודות ל־MRI, להכניס את המחט שלי לתוך הממצא הזעיר הזה ולקחת ממנו 3־4 דגימות כדי לדעת בדיוק מה יש שם".
מה שמתאר ד"ר שטרנברג הוא למעשה הליך חדשני שנקרא ביופסיית פיוז'ן, או ביופסיית היתוך – ביופסיית ערמונית משולבת - שמתבצעת בהנחיית אולטרסאונד ועל פי ממצאי ה־MRI, ובכך מאפשרת דיוק רב יותר והגעה גם לממצאים באזורים שביופסיה רגילה לא יכולה להגיע אליהם.
 
ד״ר לינדנר
ד״ר לינדנר


"ה־MRI עוזר לנו לראות את הסרטן היטב, ויש הוכחות שהוא אפילו מראה את הסרטן האגרסיבי יותר", מצהיר ד"ר לינדנר. "אני חושב שזאת קפיצת מדרגה גדולה: עד היום הזדמן לי לעשות ביופסיית פיוז'ן לכמה וכמה מטופלים, וכאשר הביופסיה הזאת הייתה שלילית - באף אחד מהמקרים לא נמצא סרטן, גם כאשר נעשה ניתוח לאחר מכן. אני חושב שזה כלי חשוב ביותר. אומנם הקונצנזוס האורולוגי העולמי כיום הוא שביופסיה ראשונה אפשר לעשות בלי MRI, אך אני, בהינתן האפשרות, הייתי מעדיף להשתמש ב־MRI מההתחלה".

"בעצם ביופסיית הפיוז'ן מצמצמת את מספר הביופסיות שאנשים נדרשים לעבור, מכיוון שהסיכוי להחמצת ממצא חשוב יורד בצורה ניכרת", מסביר ד"ר שטרנברג. "הביופסיות היום מדויקות הרבה יותר בגלל השימוש ב-MRI, ללא ספק".
"חשוב להבהיר: גם MRI מחמיץ סרטן", מציין ד"ר לינדנר. "כלומר גם אם ה־MRI תקין, יכול להתחבא סרטן בערמונית. אבל בהתחשב בעובדה שאין שום דבר ודאי בכל הנוגע לסרטן הזה, אני חושב שהביופסיה הזאת מוסיפה ודאות - וזה נעשה ברמה שהפציינט לא ניזוק מההליך. זו ביופסיה שהסיכון בה נמוך בהשוואה לביופסיה רגילה".
"לפני שמונה חודשים נערך מחקר שהראה שביצוע MRI בערמונית עוד לפני הביופסיה הראשונה מוריד את הצורך בביצוע ביופסיה כלשהי ב־27% מהגברים", מוסיף ד"ר שטרנברג על המשמעות העצומה שבשימוש ב־MRI כחלק מהמאמצים לאבחון סרטן הערמונית ועל היעילות של הבדיקה הזאת בפני עצמה. "כלומר בדרך זו נחסכת ביופסיה משליש מהגברים כמעט. עוד מצא המחקר שהשימוש ב־MRI מעלה ב-13% את הסיכוי למצוא סרטן משמעותי - הסרטן שעלול להרוג ושצריך לטפל בו".
אם כן, נראה שישנן בשוֹרוֹת של ממש בכל הנוגע לאבחון הקריטי של סרטן הערמונית. אומנם עדיין לא מדובר באבחון מדויק אשר יפיג לחלוטין את אי־הוודאות האופיינית לסוג זה של סרטן, אך הוא בהחלט מעלה את רמת הדיוק באופן ניכר, מסייע באבחון סוגי הסרטן האלימים, ולא פחות חשוב מכך - חוסך הליכים מיותרים ממטופלים.