תעצרו את הרכבת: איך לתמרן בין ילדים, לימודים ועבודה?

ערכה: ליאת מלכא בלכטובסקי

 

אני נשוי ואב לשלושה ילדים. אשתי ואני רכשנו לא מזמן דירה חדשה. אביה של אשתי עזר לנו בנדיבות רבה, ושילם על מחצית מהבית. בנוסף הוא החליט שהוא עוזר לנו גם עם המשכנתה (תשלום של 2,000 שקלים בחודש). לפני מספר חודשים חמי החליט שהוא מפסיק את העזרה עם המשכנתה, ועכשיו יש לנו בעיה לעמוד בתשלומים.

אני המפרנס היחידי בבית. אשתי לא עובדת, היא מחפשת עבודה כבר שנה, אבל היא רוצה להיות עם הילדים אחרי צהריים, והיא לא מוצאת מקום שיסכים להעסיק אותה עד השעה ארבע. שקלנו למכור את הדירה, אבל אנחנו חוששים שחמי יכעס וייעלב מה אפשר לעשות כדי לעמוד בתשלומים? 
 

"אביה של אשתך עשה מעל ומעבר עבורכם, ועכשיו הגיע הזמן שתתבגרו. אתם התרגלתם לכך שאביה של אשתך עומד מאחוריכם, אבל עליכם לקחת את עצמכם בידיים. אם אשתך רוצה לעבוד עד השעה ארבע, היא יכולה לעבוד בחצי משרה או אפילו למצוא עבודה במשמרות. כרגע היא לא חייבת לחפש את משרת חלומותיה, יש היום מגוון של בתי עסק שמשוועים לעובדים, והיא יכולה להתפשר.

כמו כן אני מציע שתשנו את הרגלי הצריכה שלכם כמשפחה. מניסיוני, כל משפחה יכולה לחסוך אלף שקלים בחודש רק בזכות התנהלות חכמה. תעבדו נכון, תעשו קניות בצורה מסודרת, ותצטמצמו כמה שאתם יכולים, עד שאשתך תמצא עבודה. כיום, כמעט בכל בית בישראל יש שניים־שלושה ילדים ושני ההורים עובדים, אשתך לא עבדה עד עכשיו כי היא יכלה להרשות זאת לעצמה, אבל הגיע הזמן שתשנו את דרך המחשבה שלכם". 
 

"כאשר אדם מקדיש את חייו לפחד, זה לא משנה איזה אסון יתרחש עליו, הוא כבר חווה את האסון הגדול מכולם. סיפרת שאת מתגוררת כבר 14 שנים בדיור ציבורי, ושעתה קיבלת הזדמנות לעשות שינוי בגורלך, את מכירה את המרכיבים של השינוי וזה משהו שייחלת לו, אבל כשאת מגיעה לפתחה של הבאר את יורקת אליה. אין שום סיבה שלא תעשי את הצעד שייחלת אליו כל כך הרבה שנים.

אם תפוטרי חלילה, תוכלי תמיד למצוא עבודה חדשה וגם אם ייקח לך זמן למצוא את עבודה שאת מייחלת לה, את יכולה תמיד לנקות בינתיים בתים למחייתך. החיים קשים, אבל זו לא סיבה לוותר על הסיכוי הכי גדול שיש לך, תני לעצמך את הצ'אנס הזה ואל תרשי לעצמך לקפוא. זה החלום שלך, הגעת עד לפתח, אז תיכנסי לאור. כאשר הבית יהיה שלך, תוכלי תוך חמש שנים למכור אותו במחירי שוק. זו ההזדמנות שלך, ואבוי לך אם תוותרי עליה".
 

"את אישה עם שני ילדים קטנים שלומדת לתואר שני ויש לה חצי משרה, בשלב מסוים המוח שלך הפך כבר לתפוחי אדמה מרוסקים, וכל מה שאת יכולה לעשות זה לבהות במשהו כדי לתת לעצמך לנוח. כדי להקל על עצמכם, את ובעלך צריכים לפני הכל להתפנות לשעתיים-שלוש, ולרשום את כל הדברים שעליכם לעשות. תבדקו איך אתם יכולים לייעל תהליכים מסוימים כדי שלא תבזבזו אנרגיה מיותרת.

אתם יכולים למשל לעשות הוראת קבע, כך לא תהיו מוטרדים מתשלומי חשבונות בכל חודש. כשאנשים נכנסים לתוך סחרור ומאבדים את הטעם, זה רע מאוד. אם יש באפשרותך לעצור ולקחת אוויר, אני מציע שבשלב הזה תוותרי על המשרה שלך ותתמקדי בלימודים ובילדים. אחרי שתיקחי את פסק הזמן הזה, תתחילי לאט־לאט להיבנות משם ולחפש פתרונות אחרים. נראה שהמעגל שאת נמצאת בו לא עושה לך טוב, תפסיקי אותו".