יש לי יחסים מאוד מורכבים עם אמא שלי, מצד אחד אני מאוד אוהבת אותה ומהצד האחר אני מרגישה שהיא לא נלחמת למעני כמו שהיא נלחמה עבור האחים שלי. אני הבת הקטנה מתוך ארבעה אחים, ובתחילת חייהם אחי קיבלו מההורים שלי הרבה יותר ממה שאני מקבלת. אף פעם לא דרשתי מההורים שלי לעזור לי, אבל לפני זמן מה עמדתי מול אמי וביקשתי עזרה כספית עבור מטרה שהיא חשובה בשבילי: הבית שבעלי ואני בונים. אחרי ארבעה חודשים שבהם לא שוחחנו, אמי הסכימה לעזור לי, אבל נתנה לי סכום שלא מאפשר לי לסיים את בנייתו של הבית. מה דעתך?
״כבר מילדותנו אנחנו מרגילים את ההורים שלנו להרגלים מסוימים. יש ילדים שהם מאוד עצמאים כבר בגיל מאוד צעיר והם ילדים מאוד נוחים שלא מלמדים את ההורים שלהם להילחם בשבילם, יש ילדים שדורשים שיילחמו בשבילם כיוון שאם ההורים שלהם לא ידאגו להם אז הם לא יסתדרו בעצמם, ויש ילדים שעושים צרות, בעיקר לעצמם. את היית ילדה מהסוג הראשון שהזכרתי, ומעולם לא נתת להורייך להילחם עבורך. יכול להיות שאף פעם לא הרגשת באמת שיש איזושהי מטרה נעלה שהם צריכים להילחם איתך עליה, ויכול להיות שאף פעם לא ביקשת מהורייך שיקנו לך בגדים יפים או ירשמו אותך לקורס כי חשבת שאת כל זה את יכולה להשיג לבד".
"לדעתי, ברגע שתהיה לך מטרה חשובה ואת תבקשי מהם עזרה, הורייך (ובעיקר אמך) יעזרו לך. את הנגזרת של אמא שלך, ולכן היא תעשה המון בשבילך כיוון שאנחנו תמיד מקבלים מהנגזרת שלנו. אף על פי שסיפרת שאחייך קיבלו יותר ממך, אני חושבת שזה לא חשוב מי מקבל יותר, מה שחשוב זה לקבל בשביל מטרות נעלות, כיוון שכשאנחנו לא מקבלים בשביל מטרות עמוקות אלא מקבלים בשביל חזירות ועצלנות אז זה נעלם בסופו של דבר. כרגע אמך נותנת לך מה שהיא יכולה, קבלי את הדברים בהשלמה״.
אני שוקלת לקחת עבודה נוספת העוסקת בלימוד ילדים דרך משחק. בשרשרת הדורית שלי אף אחד לא עבד עם ילדים או עסק בהדרכה, האם העיסוק הזה מדויק עבורי או שמא אני הולכת רחוק מדי?
״הדברים המדויקים ביותר עבורנו הם אלו שתורמים להתפתחות שלנו ולא להתקדמות שלנו. כלומר, מבחינה גשמית אולי ייקח לך זמן להניב רווחים מהעיסוק החדש, אבל בכל מה שקשור להתפתחות האישית שלך זה דבר שיקדם אותך מאוד. עבודה עם ילדים היא מאוד מדויקת עבורך, משום שאת צריכה ליצור התפתחות מסוימת ביחסים שלך עם ילדים ולהכניס אותם אלייך הביתה. יכול להיות שבתקופת הנעורים שלך את לא תקשרת מספיק עם בני הנוער ועם הילדים שהיו סביבך, וזה חלק שחסר בחיים שלך. כשחסרים לנו חלקים אנחנו חייבים למלא אותם, זה דבר חשוב כי כאשר אנחנו לא מדביקים חלק כזה, אנחנו לא מסוגלים להתפתח. החסך הזה יכול היה להיווצר גם אם היית בת יחידה. בכל מקרה זוהי דינמיקה מאוד חשובה שצריך למלא אותה. האדם נוצר והוא יכול ליצור, תנסי למלא את החסך שלך דרך היצירה. ליצור את מה שלא נוצר עבורך, להיוולד וללדת״.
לפני כחצי שנה הכנסתי שותף חדש למרחב העבודה שלי, ומאז אני מרגיש שמבחינה חברתית הקשר שלי עם אנשים אחרים בעבודה השתנה ונהיה מאוד קשה עבורי. אפילו חבר שהייתי ביחסים טובים איתו התחיל להתנכל אלי. אין לי בעיה לשחרר את מקום העבודה מבחינת שייכות, השאלה היא אם יש משהו שאני צריך לעשות כדי להבין לאן אני הולך. מה בעצם עומד מאחורי הדברים?
״לפעמים הסיפור עצמו הוא לא מעניין אלא השיעור שלומדים ממנו. החיים בנויים כמו כיסאות מוזיקליים, לא משנה אם אני זז או הסיפור הוא זה שמזיז אותי; מה שידוע הוא שאני חייב לזוז למקום אחר, ויש תהליך שאני צריך ללמוד בתזוזה הזאת. אתה סיימת במקום העבודה הזה שבנית בעצמך והכנסת אדם חדש, אבל קשה לך לשחרר כי עבדת מאוד קשה להקים את המקום הזה. ברור לך שמחכה לך מקום אחר, אבל קשה לך לעכל את זה. כרגע יש סיפור שמזיז אותך, אך ככל שתבין את הדברים, הסיפור יהיה פחות חשוב. מאוד קשה לנו לשחרר משהו שבנינו, אבל חייבים להמשיך הלאה, ולפעמים הסיפור יוצר לנו את התזוזה. אם תאחוז בעבר, אתה גם תקטע את האפשרות. כל מה שאתה צריך לעשות זה להבין שאתה צריך לזוז לדבר גדול יותר ולשחרר את מה שבנית, כי יש משהו אחר שנבנה בשבילך. כרגע כאמור כנראה הסיפור הוא זה שיאפשר לך לעשות את זה, כי אתה לא מוכן לאפשר לשחרר ולאפשר לעצמך להתקדם״.
מתוך תוכניתה של שלומית תמיר, כל יום שני ב־20:00 ב׳׳רדיו ללא הפסקה". ערכה: ליאת מלכא בלכטובסקי