אני בן 60 וסובל מריח לא נעים באיבר המין, ריח שדומה מאוד לצחנת דגים לא טריים. הרופא שעמו התייעצתי סבור שמדובר בפטרייה, אך לדעתו אין מה לעשות מלבד לשמור על האזור נקי ויבש. ניסיתי לפעול על פי עצתו, אך השמירה על הניקיון החזיקה מעמד כשעה אחת בלבד. אני משער שישנם גברים רבים שסובלים מהבעיה הזו ומתביישים לחפש פתרון. האם יש מה לעשות בנדון?
 
"ריח לא נעים נוצר כתוצאה מפעילות חיידקית. כאשר נוצר שילוב בין חלבוני הגוף, פירוק החלבונים ופעילות חיידקית, נוצר ריח לא נעים עד מצחין. האזור של איברי המין – בהיותו מוצנע ו'ארוז', מכיל לחות רבה וחום, ובדרך כלל נותר מכוסה ומחומם. אזור המפשעה נמצא רוב הזמן בתנועה, הוא אינו מאוורר דיו, ומטבע הדברים נוצרת הזעה. השילוב של חום ולחות עקב הזיעה יוצרים 'חממה' לגידול חיידקים, ובגלל טמפרטורת המקום יש שגשוג חיידקים, ויכול להיווצר ריח לא נעים שדומה לריח של דגים לא טריים (שלא לומר מסריחים).
 
אצל גברים בגילך קיימת בדרך כלל בלוטת ערמונית (פרוסטטה) מוגדלת. לאחר מתן שתן נותרות מספר טיפות, והאנשים לא תמיד מודעים לכך שהן ממשיכות לטפטף. כאשר שולפים את איבר המין מהמכנסיים על מנת לתת שתן ומעקמים אותו, מצטברות טיפות רבות שממשיכות לטפטף, אך אם מפשילים את המכנסיים לגמרי, רוב השתן יוצא החוצה ואז צריך להמתין בסבלנות עד ליציאתה של הטיפה האחרונה ואפילו לנגב את האיבר ואת האזור. כפי שהרופא המליץ לך, כדאי בהחלט לשמור על היגיינה ואף לדאוג שהאזור יהיה יבש ככל האפשר. אני ממליץ לך לא ללבוש תחתונים שעשויים מחומרים סינתטיים אלא כאלה שעשויים מ־100% כותנה או פשתן, גם אם הם נראים כמו תחתוני סבא לא יפים במיוחד. בנוסף כדאי להימנע מלבישת ג'ינסים ומכנסיים צמודים שעשויים מחומרים סינתטיים. אני לא יודע במה אתה עוסק, אך אם באפשרותך ללבוש מכנסיים קצרים לעבודה – עשה זאת. טיפ נוסף הוא להחזיק בזוג תחתונים רזרביים להחלפה בהישג יד. אם כל זה עדיין לא עוזר, גלח את שיער הערווה ומרח משחה אנטיספטית או בקש מהרופא משחה אנטיביוטית ו/או אנטי פטרייתית".

לפני כחודשיים איבדתי את חוש הטעם שלי, ומאז נורא קשה לי לאכול כי הטעמים שמתקבלים אצלי הם מרים או חמוצים מדי. בהתחלה חשבתי שהמזון שאני אוכלת הוא תפל, ולכן הוספתי עוד ועוד מלח אך ללא הועיל. בהמשך תהיתי האם התופעה נוצרה כתוצאה מאכילת צנוברים, אך למיטב ידיעתי אובדן טעם לאחר אכילת צנוברים עלול להתרחש עד עשרה ימים. מכיוון שעברו כחודשיים, גם הפתרון הזה ירד מהפרק.
לאחרונה התופעה הלכה והחריפה. ככל שאני אוכלת יותר מסוג מסוים של אוכל, הטעם שמתקבל הופך לגרוע יותר ויותר מהביס הראשון. אני מסוגלת לשתות אך ורק מים, ומשום שקשה לי לאכול ירדתי במשקל אף על פי שאינני זקוקה לדיאטה. עברתי בדיקות דם כלליות ובדיקות לתפקוד הכבד, אך הן יצאו תקינות. רופא השיניים שלי חשב שמדובר בפטרייה בלשון, אך גם צילום של מערות הפנים לא הצליח לפתור את הסוגיה. בהמשך עברתי בדיקה נוספת שבה העבירו לי מצלמה מהאף ועד הגרון. הרופא אמר לי שייתכן שמדובר בצרבת פנימית והמליץ לי ליטול כדורי נקסיום, אף על פי שאני לא מרגישה שום תחושה של צרבת. אני ממש אובדת עצות, האם תוכל לפתור את התעלומה?
 
"אנשים רבים סובלים מהתופעה הזו, אך לא תמיד יודעים ממה היא נובעת. טעמים מרים בפה יכולים לנבוע מסיבות רבות ומגוונות. נסי להיזכר האם אכלת במסעדה יוצאת דופן ואולי השתמשת בתבלינים חדשים. צנוברים שמיובאים מסין לעתים מכילים חומרי חיטוי או חומרים נגד מזיקים ולכן ידוע שהצנוברים האלה עלולים לגרום לתחושה של טעם מר בפה. התופעה הזו יכולה להימשך שבועיים או שלושה אך בוודאי שלא חודשיים. לעתים שימוש באנטיביוטיקה עלול ליצור פטרת בלשון, בוושט או בקיבה, ועל ידי כך לפגוע בתחושת הטעם או לגרום לטעם לא נעים ואפילו רע באופן קבוע. אני מציע לך לבצע בדיקת של 'הליקובקטר פילורי' (חיידק שנמצא לעתים בקיבה). הבדיקה אינה מסובכת או פולשנית אך כדי לעבור אותה, עלייך להפסיק ליטול את כדורי הנקסיום כעשרה ימים לפחות לפני הבדיקה. בנוסף אני ממליץ לך לחזור אל רופא השיניים שלך על מנת שיבדוק האם מדובר בדלקת ג'ינג'יביטיס (דלקת חניכיים שמקורה בחיידקים הנמצאים בשולי החניכיים). לפעמים מספיק שיהיו שני 'כיסים' בתוך החלק הפנימי של השיניים על מנת שייווצר זיהום, והוא זה שגורם לתחושת הטעם המר והחמוץ. לפעמים מצבים אלרגיים יכולים 'לחסום' את גג האף, אז יש גם בעיה בריח, וכידוע ריח וטעם משפיעים אחד על השני, בכל אופן אני מניח שאין סיבה לדאגה, והתופעה תחלוף. אם היא לא תחלוף, פני לייעוץ חוזר לגסטרואנטרולוג (כיס מרה) ולנוירולוג".