כמו קרדשיאן: כך תמנעו דכאון אחרי לידה בעזרת כמוסת שליה

 לפני חצי שנה ילדה מור, 34, עורכת דין מקיבוץ שער העמקים, את בתה השנייה. בעלה, תומר דרורי, מטפל ברפואה סינית, הציע להכין לה קפסולות משלייתה כדי שתיטול אותן. "אני מכיר את הנושא מהרפואה הסינית", הוא מספר. "חקרתי ולמדתי את התחום, העליתי את הרעיון, ואשתי, שבהתחלה הייתה מסויגת, גילתה עם הזמן יותר ויותר עניין ובסופו של דבר דרבנה אותי לעשות את זה".

"כששומעים על זה בפעם הראשונה יש בזה משהו מאוד מרתיע, כי את לא שומעת על זה בשום מקום", מספרת מור. "בבתי החולים, למשל, לא מדברים על האפשרות הזאת. עם הזמן התחלתי להבין מה זו שליה. הרי זה מה שמזין את התינוק שלי לאורך כל ההריון, אז מדוע שזה לא ישמש גם אותי? אם אנשים מסוגלים לאכול בשר, שזה חיות מתות, אז מה הבעיה לאכול משהו שהגוף שלי מייצר? וכמובן, כשהבנתי מה היתרונות של השליה, הגעתי למסקנה שזה בטח לא יזיק".

מה היו ההשפעות של הקפסולות עלייך?
"ההרגשה שלי והתפקוד שלי היו שונים הפעם לעומת מה שחשתי לאחר הלידה הראשונה, אף ששתי הלידות היו טובות. הפעם הייתי באיזון, הרגשתי חזקה יותר, הדימום היה קל יותר. אחרי הלידה הראשונה הייתי מותשת פיזית ונפשית, והפעם הרגשתי שיש לי כוחות. נטלתי את הקפסולות במשך חודשיים, ואני מאמינה שההשפעות שלהן עדיין ניכרות. צריך להשתחרר מהדעה הקדומה ומהקיבעון ולהיות פתוחים לרעיון. אני מציעה לנשים לא לשלול את זה".

אצל רובנו המחשבה על אכילת שליה מעוררת רתיעה וסלידה, אבל מור, כך מתברר, אינה היחידה שבחרה באקט הלא שגרתי. בשבוע שעבר סיפרה כוכבת הריאליטי קים קרדשיאן, שילדה לאחרונה את בנה סיינט, שהפיקה מהשליה שלה כמוסות שאותן היא נוטלת יום־יום, כפי שעשתה גם לאחר שילדה את בתה הבכורה נורת'. קרדשיאן הודתה כי היא נוטלת את הכמוסות כדי למנוע דיכאון אחרי לידה וטענה כי הן מעניקות לה "פרץ אנרגיה" וגורמות לה "תחושה טובה ובריאה". בכך היא מצטרפת לידועניות נוספות שבחרו לאכול את שלייתן, בהן אחותה קורטני והכוכבות ההוליוודיות ג'נוארי ג'ונס, אלישיה סילברסטון ומים ביאליק. "אני בהחלט מסוגל להבין למה האינסטינקט הראשוני כששומעים על כך הוא גועל", אומר דרורי. "בני אדם נגעלים מכל מה שקשור לדם. אבל כשמנקים את זה, ניתן להתעלות מעל הרתיעה והגועל. מה גם שזה מגיע בצורה של קפסולות, ואז זה אסתטי וקל לעיכול, תרתי משמע".

מה המתכון?
"מנקים את השליה היטב ומעבדים אותה באמצעות אידוי בתוספת תבלינים מסוימים, שנותנים לה יכולת ספיגה טובה יותר במערכת העיכול. אחר כך היא עוברת ייבוש, טחינה וקפסול. חשוב להדגיש שהכל נעשה תוך הקפדה מאוד משמעותית על שמירתה בקירור החל מרגע יציאתה מהרחם, וכי תנאי העבודה חייבים להיות סטריליים תוך הקפדה על ניקיון וסניטציה ברמה הגבוהה ביותר".

"משהו מקודש"

השליה היא למעשה איבר המתפתח יחד עם העובר במהלך ההריון. היא ממוקמת בדופן הרחם, וממנה יוצא חבל הטבור. תפקידה העיקרי הוא לאפשר חילוף חומרים בין האם לעובר, והיא נושאת את החומר התורשתי של העובר. נשים שבוחרות לאכול אותה טוענות כי היא עתירת ברזל ומסייעת להפחית דיכאון אחרי לידה. "קפסול שליות זה משהו שרק עכשיו מתחילים לדבר עליו בארץ", אומרת אירה קרן־מונק, דולה במקצועה ובעלת ותק של חמש שנים בקפסול שליות. "התופעה הזאת מאוד נפוצה באירופה, בארצות הברית ובארצות המזרח, ואנחנו מתחילים עכשיו לקבל השראה מהם. אפשר כבר לראות ברשת הרבה שיחות סביב הנושא, ויש גם נשים שלקחו את הקפסולות האלה וממליצות על כך בכל מיני קבוצות שקשורות להריון ולידה. מגיעות אלי בעניין כשלוש־ארבע נשים בחודש בממוצע. זה יותר ממה שהיה בעבר, אבל עדיין מדובר בנשים בודדות".

כמה זה עולה?
"750 שקל לכ־100 קפסולות (זה מה שבממוצע מניבה שליה). יש כאלה שלא לוקחות את כל הקפסולות מיד אחרי הלידה, אלא שומרות אותן גם לתקופה מאוחרת יותר. אפשר לשמור אותן במקרר או במקפיא".

מה היתרונות של הקפסולות האלה?
"ברפואה הסינית המסורתית מתייחסים לחומר של השליה בתור אנרגיה רבת ערך, ובעיקר משתמשים בה כדי להיטיב עם נשים אחרי לידה. אגב, עד היום בבתי יולדות בסין אפשר למצוא שליה מיובשת, וחלק מהיולדות צורכות אותה בתוך המרק אחרי הלידה. היתרונות העיקריים של אכילת שליה הם קודם כל איזון תופעות הדכדוך שלאחר הלידה, הגברת ייצור החלב, וייצור חיזוק אנרגטי והורמונלי שעוזר לאישה להתאושש ולהתחזק כמה שיותר מהר אחרי הלידה. קיבלתי דיווחים מנשים שסיפרו לי שהקפסולות האלה מאוד עזרו להן".

השימוש בהן הוא בטוח?
"אני מכינה את הקפסולות בצורה מאוד בטוחה ואחראית. לא נתקלתי מעולם באיזשהו קושי סביב זה, אלא רק בתגובות חיוביות. בארצות הברית יש אפילו קורסים מיוחדים של משרד הבריאות האמריקאי בנושא הזה. אני עובדת לפי הדרך שבה עובדים בארצות הברית, שם גם עשיתי את קורס הקפסול".

איך השליה מגיעה אליך?
"האישה מבקשת מבית החולים את השליה שלה, ואני נותנת לה הסבר מפורט איך לשמור עליה אחרי הלידה ולהעביר אותה אלי בצורה בטוחה. אני מעבירה את השליה תהליך של ייבוש שלוקח 24 שעות בתנור מיוחד, ואחר כך עושה את פעולת הקפסול".

מכל שליה ניתן לעשות קפסולות?
"יש מצבים של זיהומים או מחלות מסוימות שבהם זה לא מתאים, כמו למשל HIV. כמו כן, יש לפעמים פתולוגיות של השליה, ואז היא נלקחת לבדיקה וכבר לא מתאימה לקפסול".

התהליך של קפסול השליה לא מרתיע אותך?
"אני עושה את זה כמעין טקס, מתייחסת לזה ביראת כבוד, אני רואה בזה משהו מקודש, ונראה לי שיש כאן פוטנציאל גדול עבור נשים".

"חבל על הכסף"

"הנושא הזה של אכילת שליה ידוע בבעלי חיים", טוען פרופ' משנה אבי אביטל, ראש המעבדה לביולוגיה התנהגותית, המחלקה לפיזיולוגיה, הפקולטה לרפואה בטכניון. "זה איזשהו דחף של בעל החיים קודם כל לנקות את סביבת ההמלטה. כמובן שאצלן, בניגוד לבני אדם, אין מי שיעזור להוציא את השליה. הנושא של הוצאת השליה הוא חלק מהליך הלידה בבית החולים, וכמובן הוא חיוני לסיום תהליך הלידה ולבריאות היולדת".

אביטל, המשמש גם כאחראי לקידום המחקר בבית החולים העמק של שירותי בריאות כללית, מסביר שהשליה היא למעשה שק שמהווה סביבת החיים של העובר במהלך התפתחותו, ולטענתו, "לא ברור איך המנהג הזה מסין חדר לעולם המערבי. אף על פי שיש שחושבים שזה נהוג אצל סינים רבים, בסך הכל מדובר באחוזים בודדים שנוהגים כך ועושים מהשליה מאכלים, מכינים ממנה מרק או קציצות. למעשה, אין שום עדות מדעית לאיזושהי סגולה שיש למנהג הזה. כמו כן, קרוב לוודאי שבאומה כל כך גדולה וממש לא משגשגת כמו האומה הסינית, שבה לעתים הנשים היולדות מגיעות ממקום שבו אפילו אוכל אין להן, הרי שמוצר כזה שנופל לרשותה של אשה כפרית ענייה זהו בסך הכל מקור מצוין לחלבון בשבילה. כמו כן, אכילת השליה היא חד־משמעית לא משהו שכיח בארצות הברית ובעולם המערבי. זה עולה לכותרות רק כי איזה מפורסם מעלה את זה, ומפורסמים לפעמים קובעים את צו האופנה. לא הייתי נותן לזה שום מקום מדעי חוץ מצו האופנה".

ובכל זאת, מה מכילה השליה?
"השליה זהו שק עתיר בחלבון, הרקמה היא רקמת חלבון בעיקרה. אבל מרבית החומרים שקיימים בשליה ומאוד טובים לעובר מפסיקים להתקיים ברגע שמתחילים לעשות איזושהי מניפולציה על השליה. בייבוש השליה בטמפרטורה גבוהה, החלבון הזה עובר דנטורציה (תהליך שבו משתנה המבנה המרחבי שלו - א"ש) ומאבד הרבה מהערכים שהיו לו כשתפקד כשליה. כמו כן, השליה, ברגע שהוצאה אחרי הלידה, חודלת מלהיות רקמה חיה".

יש סכנות בנטילת כמוסות שליה?
"ברגע שמכניסים את השליה לתנור ובטמפרטורה גבוהה זה מוריד משמעותית את הסכנות, אבל זה גם מוריד כל ערך אפשרי שלה, אם יש כזה. זה פשוט סוג של התעללות ברקמת חלבון".

ומה לגבי הטענה כי כמוסות שליה מונעות דכדוך אחר לידה?
"אם מישהו טוען ככה, אז שיוכיח באופן מדעי את הקשר הסיבתי בין אכילת שליה לבין מניעת דיכאון או דכדוך לאחר לידה. לדעתי אין קשר בין הדברים וחבל לחלוטין על הכסף של הנשים. עדיף שישקיעו בסביבה תומכת אחרי הלידה, בטיפול פסיכולוגי אם יש צורך, וייהנו מהצאצאים".

גם ד"ר מוטי ברדיצ'ב, מנהל חדר לידה, המרכז הרפואי כרמל חיפה, מפקפק ביעילותן של קפסולות המכילות שליה. "אלה נראים לי דברים כמעט הזויים, וגם אם נניח שיש בשליה חומרים העוזרים בדבר זה או אחר, הרי שבתהליך העיבוד הם ייהרסו", הוא אומר. "נראה לי שההבטחות האלה לא מבוססות על שום דבר אמיתי. זה לא מסייע לא למצבי דכדוך, לא למצבים של חוסר ברזל ואנמיה, והרבה יותר פשוט לקחת כדורי ברזל. אני לא הייתי ממליץ על אכילת השליה, אבל כל איש באמונתו יחיה".