קרוב משפחתי בן ה־69 אושפז בבית החולים בגלל פרפור פרוזדורים והרופאים נתנו לו טיפול בקומדין. האם פרפור פרוזדורים הוא מצב הפיך, ואם לא, האם יש תרופה אחרת שיכולה להקל על התופעה?
"ראשית אסביר מהו פרפור פרוזדורים. הלב בנוי מחדרים ועליות, בחדרים נמצא רוב נפח הדם וכשהם מתכווצים הם דוחפים את הדם לעורקים שמפזרים אותו בגוף. בחלק העליון מעל חדרי הלב נמצאות העליות וברגע שהלב מתכווץ, נדחף כל הדם לעורקים וברגע שהלב נרגע ישנה הרחבה של כל הלב ודם נכנס לתוכו. כאשר יש פרפור פרוזדורים, העליות, שהן הפרוזדורים, מפרפרות. כלומר, הן לא מתכווצות או מתרחבות, אלא פועלות בקצב אחר כמו פרפור. במצב כזה נוצרות בתוך העליות מערבולות של דם שגורמות לעימדון של הדם, במקום לזרימה ולהחלפתו בדם אחר, דבר הגורם לקרישיות יתר של הדם, ולעתים עלולים להיווצר קרישים שיכולים להגיע למוח דרך אבי העורקים וליצור אירוע מוחי. אנחנו כמובן מעדיפים להימנע ממצב של פרפור פרוזדורים שיכול להיגרם בשני אופנים - יש פרפור פרוזדורים חד־פעמי שבדרך כלל יכול לחלוף, ואז אנו לא מתחילים בטיפול אלא רק עורכים מעקב אחר החולה. אבל אם הפרפור חוזר כמה פעמים, יש להעניק לחולה טיפול מונע. מדובר בטיפול שמוריד את קצב הלב בתור שלב ראשון (באמצעות תרופות שמורידות את קצב הלב), כי ככל שקצב הלב יותר מהיר כך יש יותר אפשרות לפרפור. מצד שני אנחנו רוצים להפסיק את הפרפור לחלוטין וכאשר אנחנו מצליחים לעשות זאת אנו חייבים למנוע מצב של שליחת קרישים למוח. זאת אפשר לעשות או על ידי צריבת מוקד הפרפור בלב או על ידי תרופות שמעכבות קרישה, ואחת התרופות הקלאסיות היא הקומדין. לקומדין יש תופעות לוואי ולפעמים היא עלולה לגרום לדימום, לכן חייבים לאזן את החולה כדי שהדם לא ייקרש יותר מדי מצד אחד ומצד שני שלא ייקרש פחות מדי. כדי לבדוק את התפקוד של הקומדין בגוף עושים בדיקת INR, והתוצאה הנורמלית צריכה להיות בסביבות 2.5, לא יותר גבוה מ־3, כי אחרת זה חושף את החולה לדימומים, ולא פחות מ־2 כי אז זה לא אפקטיבי. יש אנשים שהלב שלהם מפרפר כל הזמן באופן כרוני, ויש אנשים שיש להם התקפים של פרפור פרוזדורים. אפשרות הטיפול היא על ידי טיפול צריבה של חלק מהמוקדים. כאשר נוטלים קומדין, היא עלולה לגרום לפעמים בשלב הראשון של הטיפול לקרישיות יתר, מצב שממנו אנו חוששים. לכן, ביחד עם הקודמין נותנים לעתים גם קלקסן, שזאת תרופה מדללת דם, ממשפחת ההפרין הניתנת בזריקה, ובשלב מאוחר יותר, כאשר החולה כבר מאוזן מבחינת הקומדין ניתן להפסיק עם הקלקסן. כיום יש גם טיפול מעכב קרישת דם בכדורים באמצעות תרופות חדשות מהדור החדש כמו קסרלטו, אליקוויז ופרדקסה ועוד. מדובר בתרופות יעילות שמונעות קרישה ומתאימות לפרפור פרוזדורים ולא דורשות שימוש בניטור ובבדיקות דם INR ובדיאטה המיוחדת שנדרשת בנטילת קומדין".
אני בן 53. לפני כשש שנים התחלתי לסבול מדימום ברקטום על בסיס יומיומי, אחרי פעולת מעיים, והפנו אותי לעשות רקטוסקופיה אבל לא מצאו שום דבר. הלכתי לרופא מומחה כדי לקבל חוות דעת שנייה וגם הוא לא מצא דבר ואמר לי לעזוב את זה. לאחר כשנה הופיעה אצלי גם פיסטולה ועברתי טיפול לסגירתה, אבל הדימום עדיין ממשיך על בסיס יומיומי. הלכתי גם לפרוקטולוג ולפני כשבוע אף עשיתי קולונוסקופיה, ועדיין לא מוצאים אצלי את הסיבה לדימום. רציתי לשאול מה דעתך?
"קודם כל, אי אפשר 'לעזוב את זה', כפי שאתה אומר שנאמר לך, כי אם יש דימום צריך למצוא את הסיבה לכך. דם צריך לזרום ממקום כלשהו, ואם יש דימום לאחר פעולת מעיים יש קשר להרחבת פי הטבעת שכנראה פותחת איזה פצע שנמצא שם. הדבר השכיח ביותר שגורם לדימום לאחר פעולת מעיים הוא טחורים. אם לא מצאו אצלך טחורים ייתכן שיש סיבה אחרת לפציעה בפי הטבעת. משהו גורם לכך שברגע שפי הטבעת מתרחב כדי לצאת החוצה, הפצע נפתח ואז יש דימום ולעתים זה סדק (פיסורה). פיסטולה שמצאו אצלך כנראה הופיעה קודם אבל פשוט לא ראו אותה. פיסטולה היא פתח שנמצא בין צינור המעי החוצה שלא דרך הספינקטר (סוגר פי הטבעת). בפיסטולה יש דליפה של נוזלים, ולפעמים גם דליפה של חלקי צואה גם כשהספינקטר סגור. הפיסטולה יכולה להתחיל מזיהום מקומי לפעמים, ואם מדובר בפצע הוא יכול גם לדמם. בדיקת קולונוסקופיה יכולה להראות לנו את כל אורך המעי הגס, אבל אם יוצא דם אדום טרי הוא בדרך כלל מגיע מהחלק הסופי של המעי הגס או מפי הטבעת, וצריך להמשיך לחפש מאיפה זה נובע".
ערכה: הדס בארי
שיחות אלו אינן המלצה רפואית אישית, ויש תמיד להתייעץ ולהיבדק על ידי רופא המשפחה או רופא מומחה
מתוך תוכניתו של פרופ' רפי קרסו, כל יום שישי ב־13:00 ב"רדיו ללא הפסקה"