אני בת 45 ונמצאת בדילמה. בעבר נעשו לי כמה מקרי עוול לכל דבר ועניין ואני מתלבטת אם לפעול נגדם ברמה המשפטית. לאחרונה התחזקתי והתחלתי לנקות את זה ממני, אבל נראה שלא פעלתי נכון וזה רק הזיק לי; לא האמינו לי, כי לא תיעדתי את זה - ונאלצתי להתמודד מול כוחות חזקים ממני, וזה נורא התיש אותי. הבנתי שפעלתי ממקום רגשי ולא פניתי לאנשי המקצוע הנכונים. האם כדאי לי להמשיך להילחם? 
 
"קודם כל את צריכה להבין למה זה קרה לך. את צריכה להתעסק רק בשאלה הזאת, כי אם לא תצליחי להבין זאת, זה עלול לקרות לך שוב. את לא מתעסקת מספיק בעצמך. לפי ראייה אחרת, האדם צריך להתעסק בעצמו ובאותה עת הוא צריך להתעסק גם באחרים. יש הרבה אנשים, ברמות פחות מפותחות, המתעסקים רק במה שחושבים עליהם האנשים האחרים, ולא מתעסקים בעצמם. לעומתם, יש אנשים נרקיסיסטים שמתעסקים רק בעצמם. אחת הבעיות שלך היא שאין לך זיכוך. את מתעסקת הרבה פעמים בחייך באחרים: איך רואים אותך האחרים, מה אומרים עלייך, ופחות בעצמך. אם תוכלי ליצור מצב מאוזן שבו את מתעסקת גם בעצמך וגם באחרים, תוכלי להגיע למקום המדויק בעבורך.
 
התשובה המדויקת היא שככל שאת תתעסקי יותר בעצמך ותבני את עצמך, כך תוכלי לתבוע מאחרים את מה שמגיע לך יותר. מדובר בתהליך שאורך זמן רב, כי הרבה שנים לא התעסקת בעצמך ואת צריכה להתחיל לעשות זאת בגיל מאוחר יותר באופן יחסי. את לא צריכה להאשים את עצמך, כי מן הסתם לא לימדו אותך להתעסק בעצמך. לכן, ככל שתתעסקי יותר בעצמך ותחזירי לעצמך את כל המנה שמגיעה לך, של ההתעסקות העצמית שלך בתוך עצמך, תרגישי אחרת ודברים גם יקרו באופן אחר".

בני הבכור בן ה־14 סובל מאז היה בן 6 ממיגרנות מאוד קשות המתלוות לבחילות ולהקאות. הלכנו עמו לבדיקות, אבל לא מצאו אצלו דבר ואני רוצה להבין מדוע זה קורה ואיך אפשר לעזור לו.
"במהות שלנו אנחנו רוצים להיות חופשיים גם בתוך הגוף שלנו ולהרגיש אותו קליל ללא שום כאב. הנשמה שלנו כלואה בתוך הגוף ולפעמים גם אם יש לנו כביכול הכול - כסף, הורים טובים, חינוך - בכל זאת גופנו כואב. 
 
חשוב לי לומר שזה ייעוץ פילוסופי, והוא אינו מחליף ייעוץ רפואי. מגיל 6 בנך בעצם כלוא בגופו כי יש לו כאבי ראש ומיגרנות. לכן הדבר הראשון שחייבים לבדוק אצל בנך הוא איך מקבל אותו אביו כבן בכור. ייתכן שלאביו היו המון מחשבות וציפיות כיצד צריך להיראות הבן הבכור שלו, הציפיות הללו הובילו את אביו לדרוש מהבן להתנהג באופן מסוים ולהיות יותר קשה עמו. הבעיה היא שכל הדרישות של אביו ממנו לא מתאימות לאופיו ולאישיותו של הבן, והוא לא יכול לשאת זאת. בגיל שש בנך החל ללמוד בכיתה א' ובמקביל הוא החל לקבל על עצמו את האחריות שאביו דורש ממנו, אבל הוא לא היה יכול לשאת את כל האחריות הזאת על כתפיו וזאת הסיבה שבגיל זה החלו להופיע אצלו המיגרנות. ההבנה של התהליך שעבר בנך יכולה לעזור לך להבין מניין נובעים כאבי הראש. מעומס גדול; הבן שלך לא מסוגל לקבל את המרות ואת האחריות של בן בכור כפי שבעלך רוצה לראות בו. התפקיד שלך הוא קודם כל להבין את זה, כי הסוד הוא בהבנה. הבנה ועשייה מביאות גם להשתנות.
 
חשוב מאוד שתעמדי לצדו של בנך. בעלך אינו צודק במקרה הזה, ואת לא חייבת להצדיק אותו בכל מחיר. בנך כלוא בתוך התפיסות השגויות של בעלך, ואת צריכה לעמוד מאחוריו ולהבין שהתפיסה של בעלך שגויה.
 
אם בעלך הוא אדם עקשן שלא מוכן להקשיב, תצטרכי לקבל על עצמך עול שינוי התפיסה, או לקחת את בעלך לטיפול משפחתי שבו ינסו להסביר לו בשפה מקצועית מה הוא למעשה גורם לבנו בשאיפות שיש לו ובתפיסה שלו, ולאילו תוצאות הוא גורם. בעלך צריך להבין שהוא לא יכול להמשיך לנסות לפרמט את בנכם, ושהוא חייב לשנות את ההתנהלות שלו מולו. בעלך לא עושה זאת מתוך כוונות רעות, זו הדרך שהוא מכיר ויודע מהעבר, אבל הוא צריך להבין שהתנהלות כזאת משפיעה על מישהו אחר. לכן לך יש תפקיד חשוב והרבה עבודה, כי את מבינה את הסיבה ויודעת מה צריך לעשות כדי להגיע לשינוי ולצאת לדרך חדשה". 
ערכה: הדס בארי