חלקכם ודאי זוכר את הרתיעה מהטעם החזק של שמן הדגים שהוריכם הקפידו לתת לכם. את שמן הדגים מקובל היום לקשור לחומצות השומן מסוג אומגה 3 הקיימות בו, אך למעשה ההתעקשות על שמן הדגים הייתה הדרך להעשיר את תפריט התינוקות והפעוטות בוויטמין D. זה נמצא בשמן ועם הזמן התגלה כי מחסור בו הוא הגורם למחלת הרככת - מחלה מטבולית שבה העצמות אינן מתקשות ונוטות להתעקם, כך שהילדים הלוקים בה אינם מסוגלים לשאת את משקל גופם.
המחלה הייתה נפוצה במאה ה–17 באנגליה ובמדינות נוספות באירופה בקרב תינוקות ופעוטות במצב סוציו–אקונומי נמוך באזורים מתועשים. מקור המחלה והסיבה לה נשארו בגדר תעלומה במשך שנים רבות. היא התפשטה לארצות הברית בתחילת המאה ה–20 ובהמשך התגלה כי מתן שמן דגים לתינוקות ואף חשיפה לשמש יכולים לסייע לטיפול במחלה. רק בסוף המאה ה–20 פוצח הקשר בין שמן דגים, חשיפה לשמש וויטמין .D הודות לגילויים אלו מחלת הרככת כמעט לא נצפית היום.
ויטמין D, המכונה גם בשם ויטמין אור השמש, הוא אחד הוויטמינים הנחקרים והפופולריים ביותר. הוא שייך לקבוצת הוויטמינים המסיסים בשמן, בדומה לוויטמינים A ,E ו–K, הדורשים ממס שומני על מנת להיספג בגוף.
במבנה הכימי ובפעילותו שייך הוויטמין לקבוצת חומרים בשם סטרואידים. אספקת ויטמין D לגוף היא מהמזון ומקרינת אור השמש. המזונות הם בעיקר מהחי כמו כבד, דגים, שומן החלב וביצים. גם שמרים מכילים את הוויטמין. דרך נוספת לקבל כמות משמעותית של ויטמין D היא על ידי מוצרי מזון מועשרים כמו חלב ודגני בוקר - או כתוסף.
כמעט בלתי אפשרי להסתפק בוויטמין D המגיע מהמזון. אנו חייבים לקבל אותו מאור השמש באמצעות קרינה על־סגולית הפוגשת בנגזרת של כולסטרול המצויה על פני העור והופכת אותה לוויטמין D.
בניגוד אולי למחשבה המקובלת, עיקר הוויטמין בגוף, כ–90%–95%, מתקבל מאור השמש, ורק אחוז קטן - 5%–10% - מהמזון, ובכך הוא נבדל מיתר הוויטמינים.
בגוף האדם ויטמין D הופך להורמון פעיל המשתתף בתהליכים רבים של מערכות שונות. למעשה כמעט כל תא בגופנו מכיל קולטן של ויטמין D. ההבנה כי לוויטמין זה השפעה גדולה על מערכות רבות בגוף, יחד עם התפתחות מחקרית המצביעה על אוכלוסיות שבהן יש בו מחסור, הפכו אותו לאחד הוויטמינים הנחקרים ביותר.
כפי שהזכרנו, לוויטמין זה תפקיד חשוב בבניית העצמות וצפיפות העצם, בין היתר באמצעות השפעה על משק הסידן בגוף. הוא בעל תכונות נוגדות דלקת ומווסת את מערכת החיסון.
במחקרים שונים נמצא קשר ראשוני בין מחסור בוויטמין D למספר רב של מחלות, כמו מחלות לב וכלי דם, סרטן (השד, המעי הגס והערמונית) ומחלות אוטואימוניות דוגמת טרשת נפוצה.
ויטמין לכל אחד
ייצור ויטמין D בעזרת קרינת אור השמש משתנה מאדם לאדם ומושפע ממספר פרמטרים.
צבע העור: לבעלי עור כהה יש יתרון מפני נזקי קרינת השמש משום שרמת הפיגמנט מלנין בגופם גבוהה. המלנין מהווה גורם מגן מפני הקרינה היכולה לגרום לסרטן העור, אך הוא גם מפריע לייצור ויטמין D.
הגיל: ההמלצה לתינוקות היא להמעיט בחשיפה לאור השמש, ולכן יש חשש שיתפתח מחסור בוויטמין D. מיעוט החשיפה באזורים מתועשים של תינוקות לאור השמש הוא שהוביל להתפרצות מחלת הרככת במאות ה–17 עד סוף המאה ה–20.
עקב שינויים באורח החיים, מבוגרים לעתים ממעטים לצאת מהבית בשעות החמות. גם התזונה לרוב פחות מגוונת וישנה פגיעה משמעותית ביכולת של הגוף לייצר ויטמין D (עד 70% פחות).
שעות החשיפה לשמש: קיים הבדל בין חשיפה לשמש במדינות קרות לעומת חשיפה במדינות חמות ובין עונת החורף לעונת הקיץ. במדינה שטופת שמש כמו ישראל היינו מצפים לרמות תקינות של ויטמין D באוכלוסייה, אך בארץ רבים סובלים ממחסור בוויטמין, משום שאוכלוסיות רבות אינן פוגשות את אור השמש במהלך היום. מצב זה נוצר מטעמי צניעות - חרדים ומוסלמים, למשל, לובשים בגדים ארוכים - או בשל עבודה של שעות רבות, מהבוקר עד הערב, במשרדים.
קרם הגנה: בישראל השכיחות למלנומה גבוהה וחונכנו היטב להיחשף לשמש רק לאחר מריחת קרם הגנה. קרם זה, בדומה לפיגמנט מלנין, משמש חסם עבור קרינה אולטרה סגולה לייצור ויטמין D על פני העור.
לתינוקות - יונקים או ניזונים מתרכובת מזון לתינוקות (תמ"ל) - קיימת המלצה גורפת של משרד הבריאות להעשיר את תזונתם בטיפות ויטמין D. כך גם לגבי מבוגרים מעל גיל 65. עבור יתר האוכלוסייה, על מנת להגיע לרמה הרצויה של ויטמין D לרוב מספיקות כעשר דקות בשמש ישירה, שלוש פעמים בשבוע.
כדי למלא נכון את מחסני ויטמין D, יש צורך בחשיפה מוגבלת לשמש בשעות שבין 10:00 ל–15:00. בעלי עור בהיר יכולים להסתפק בעשר דקות של חשיפה ישירה לשמש, ובעלי עור כהה ב–15־20 דקות. בדיקת דם פשוטה מאפשרת לבחון אם רמת הוויטמין D שלנו בנורמה