אני בן 40, ובשנים האחרונות נמצא בפרשת דרכים מקצועית ללא כל יכולת להתקדם. אני עוסק בניהול פרויקטים, בהתחלה אהבתי מאוד את התחום, אבל בהמשך הרגשתי תחושת מיצוי חזקה שהובילה לזה שבתקופה האחרונה עזבתי למעלה משלוש עבודות. אני לא מוצא את עצמי בשום מסגרת. כיום אני עובד באותו תחום במקום עבודה אחר והציעו לי תפקיד נוסף בתחום אחר, אבל הוא מצריך ממני לעבור הסבה מקצועית ולעבור קורס. זה אף עלול להוביל לירידה בשכר החודשי שלי. האם לדעתך כדאי לקחת את הסיכון?
“בהתחלה התפקיד גרם לך להנאה מאוד גדולה, אבל עכשיו כדאי לחשוב מה השלב הבא. ככל שתהיה מרוכז ביצרנות שבך, ולא בביקורת של אנשים אחרים, יהיה לך יותר טוב ויותר נוח. אני חושב שהסבה מקצועית היא מסלול נכון עבורך. אתה כבר עובד במקום, זה יכול לפתוח לך הזדמנויות. אתה לא תצטרך לעזוב, וגם אם כן והשכר ירד טיפה, לא נורא. תקבל החלטה, תתחיל ללמוד, וברגע שתתחיל - יהיה לך טיפה יותר שקט נפשי ותבין שאתה עושה משהו טוב עבור עצמך, בדרך למשהו שיותר נכון לך. זה כבר יקל ויעשה לך את החודשים האלה יותר נכונים ושקטים”.
בתי בת ה־19 עזבה את הלימודים בכיתה י"א, לא התגייסה לצה”ל משום שהיא סובלת מאפילפסיה וכבר תקופה ארוכה היא מתבודדת, התנתקה מחברותיה, לא יוצאת מהבית, ערה בלילות, ישנה בימים ובקושי מתקשרת. מצבה מאוד משפיע על בני הבית, ואני כבר מיואש. הזוגיות שלי נפגעה, ואיני יודע עד מתי היא תהיה במצב הזה. כיצד אני יכול לסייע לה?
“כשאנשים נמצאים בתוך סיטואציה, לא תמיד הם מצליחים לראות שהיא מורכבת מכמה חלקים המושפעים אחד מהשני. אם הם ישנו חלק אחד, כל שאר החלקים של המקרה יגיבו בהתאמה. לצורך העניין, אם אתה טוען שמצבה של בתך משפיע על הזוגיות שלך, ברגע שתציל את הזוגיות שלך - אתה יכול להשפיע על מצבה של הבת. אני מאוד מבין את המצב שאתה מתאר פה, גם אני נוטה להיות במצב רוח ירוד כאשר אני רואה שהילדים שלי לא נמצאים במצב שהייתי מייחל לו, אבל אני עושה עבודה יומיומית, כדי להבין שזה לא מועיל להם. חשוב לי להדגיש בפניך שאתה לא מועיל לבת שלך, אתה חלק מהבעיה שלה, וזאת משום שבכל פעם שהיא חווה את האנרגיה הקשה שלך למצבה - זה גורם לה לקבל אשרור לכלא המנטלי שהיא נמצאת בו כבר תקופה ארוכה. אנחנו בתור הורים לא פעם בטוחים שיש באפשרותנו לשנות בכוח את מסלול הבחירה של ילדינו, אבל הדבר היחיד שאנחנו מסוגלים לעשות הוא להיות אחראים למסלול שלנו ולקוות שזה ישפיע עליהם. אני מציע לך לקבל החלטה מחודשת ולאהוב את הבת שלך בדיוק כמו שהיא. תיכנס אליה לחדר ותגיד לה שהחל מהיום אתה בוחר לשמוח בה, אתה שמח שהיא הבת שלך ושמח שהיא בחיים שלך, ואתה בוחר שלא להיות עצוב או מודאג יותר. תעשה בחירה מחודשת בשמחה ותראה שזה ישפיע על כל בני הבית. תעשה בחירה אמיתית ותוותר על שאלות כמו ‘עד מתי היא תהיה במצב הזה?’ נכון שזאת שאלה הגיונית, אבל מאוד מניפולטיבית. תגובות מהסוג הזה מכניסות אפלה לבית שלך ולזוגיות שלך. תבחר לעשות מהפך אמיתי ותגיע למצב שבו אתה מנהיג שמחה אצלך, אצל אשתך ואצל הבת שלך”.
בעלי בן ה־40 מתקשה לעזוב את עבודתו, אף שהוא לא מאושר בה. הוא נמצא בצומת בחיים ומעוניין לבחור כיוון חדש בקריירה, אולם הוא לא יודע מאיפה עליו להתחיל. אני מנהלת איתו שיחות על הנושא בערך בכל יום, מנסה להניע אותו לפעולה ולעזור לו לבחור מה הוא יכול לעשות, אבל מרגישה שהגעתי למבוי סתום. מה עליו לעשות כדי להתקדם ולמצוא את הכיוון שלו?
“הדבר היחיד שיגרום לבעלך לבחור כיוון מקצועי חדש הוא חיבור לתשוקות שלו ולא למה הוא יכול לעשות. יש הבדל גדול בין יכולת לרצון. לפעמים משפט כמו ‘מה אני יכול לעשות’ לא מצליח להניע אותנו לפעולה, לא מעצים אותנו ולא מקדם אותנו לשום מקום. כדאי שבעלך יעצור לרגע ויערוך בדיקה עם עצמו, כדי לראות מה מעקצץ לו בקצות האצבעות, מה מצליח לעורר אצלו עניין ומעבר לזה, דווקא בגלל הגיל הייתי ממליץ שתפנו לאיש מקצוע שיעזור לו לאתר את כל נקודות החוזקה שלו ולבחון את התמונה במלואה. אני מבין את הרצון שלך לעזור לו להתקדם, אבל את אשתו, את לא המאמנת שלו. אין לך כלים לעבור איתו את התהליך הזה. את צריכה להיות פרטנרית, לתת לו קרקע לעשות את השינויים שהוא רוצה לבצע ולהיות שותפתו לחיים. שיהיה בהצלחה".
מתוך תוכניתו של אלון גל, כל יום שישי ב־8:00 ב־103FM
עריכת תוכן 103FM: עדן בן ארי