הגענו לסוף 2017 ונראה לי שכל מה שאנשים מדברים עליו הוא מה לעשות בערב הסילבסטר. כולם מחפשים מסיבה טובה למרות שהסיכוי למצוא מסיבה לא צפופה ולא מעצבנת בערב הסילבסטר זהה לסיכוי למצוא מונית לאותה המסיבה, ורק המחשבה על כל הפרוצדורה הזו גורמת לי לרצות לקלל ברוסית. לי יש תוכניות אחרות, ב31 לדצמבר אני זונחת את כל המהות הישראלית שלי, שוכחת שאני מדברת עברית, שאני נשואה לצבר ומגדלת מיני צבר ונותנת לרוסיה האמיתית שבי לפרוץ החוצה ולהתלהב ממאכלים כמו "דג מלוח במעיל פרווה".
אם עד לפני כמה שנים הייתי מקבלת מבט נוזף כשהייתי אומרת שאני חוגגת את תחילת השנה החדשה, עכשיו אני מרגישה שכולם מחפשים לעצמם חבר רוסי תורן כדי להיות מוזמנים לחגיגת "נובי גוד" אמיתית, הם פשוט לא מוכנים להודות בזה כי "לחפש חבר רוסי" עלול להישמע קצת גזעני. זה לא, אגב, אם תשאלו אותי כל אחד צריך קצת מאמא רוסיה בחייו.
פעם עוד הייתי צריכה להסביר לאנשים שהעובדה שאני אוהבת לחגוג את סוף השנה לא אומרת שאני גרופית של ישו שישנה עם צלב מתחת לכרית. לא שיש בזה משהו רע, אבל אפילו רבנות תל אביב הסכימה להודות בסופו של דבר ביהדות שלי, כך שבמקרה הזה אני מכוסה. אני חושבת שאין רוסי בישראל שלא שמע את המשפט "אה, אתם חוגגים כריסמס" ודקלם בתשובה את המשפט שכולנו מדקלמים במשך שבועיים בסוף כל שנה אזרחית: "זה לא כריסמס, זה נובי גוד".
אז פעם אחת ולתמיד, במקום שאני אסביר את זה לכל אדם בנפרד, אני פשוט רוצה לתת לכם כמה מנקודות המפתח של החגיגות הרוסיות שלנו:
• זה חג משפחתי. כן, אנחנו אוהבים לחגוג אותו עם חברים ונהנים לצאת ולבלות אבל בבסיס שלו החג הזה גורם לנו לחשוב על האנשים שהקיפו אותנו בשנה האחרונה ואלו שהיינו רוצים להמשיך איתם הלאה. זה יכול להיות הורים או חברים ואפילו יכול לכלול סבתא, וזה לא אומר שלפני רגע היא בהכרח היתה על הספה בסלון.
• זה כולל מתנות. וכל חג עם מתנות הוא חג נפלא. בעיני חג עם מתנות הוא חג טוב יותר מחג שמעודד פירומניה או כזה שדורש ממני לבלוס כדי שמן. אגב, את המתנות אנחנו לא פותחים ב25 לדצמבר, כי כמו שכבר אמרתי, זה לא כריסמס, אלא ב31 לדצמבר, היום בו נגמרת השנה.
• זה לא סנטה קלאוס, זה סבא כפור. וממה שאני יודעת זה מישהו אחר לגמרי. נכון שגם הוא גר בקוטב ומשתנע על מזחלת, ונכון שגם הוא מחלק מתנות לילדים, אבל אני די בטוחה שזה אדם שונה. הניחוש שלי הוא שהם שכנים בקוטב או שזה אותו האיש השמן והוא פשוט משלים הכנסה אחרי הכריסמס. אני לא בטוחה בזה, אני לא מכירה את סנטה קלאוס, אבל סבא כפור מביא מתנות בסוף השנה האזרחית. וסבא כפור הוא לארג'.
• האוכל שלנו הוא עניין של טעם, אבל הוא הולך מעולה עם וודקה. ולא כולנו שותים וודקה, אבל משום מה אני תמיד אוהבת יותר את אלו שכן.
• אם אנחנו חוגגים בבית, אנחנו חוגגים עם פוטין. כי בדקה ל-11 בלילה, שזה דקה ל- 12 ברוסיה, הוא מופיע על מסך הטלוויזיה ומברך את כל הרוסים בעולם. גם את הילדים הרוסים שלא מדברים רוסית ושרים שירים של עומר אדם. ולמה חשוב לשמוע את פוטין אומר חג שמח? בעיקר כי זה מאפשר לנו להתחיל לחגוג שעה קודם. כולנו עייפים, לאף אחד אין כח לחכות ל-12.
אז אם אתם מחפשים אותי ב-12 בלילה שתדעו שאני חוגגת את השנה החדשה כמו שצריך – ברוסית, עם שמלת פאייטים, משקה ביד והידיעה הברורה שאני הולכת להתחיל את השנה החדשה עם דף נקי, בעיקר כי אני לא הולכת לזכור כלום למחרת.