ככל שחולף הזמן, נדמה שהמאבקים הפנימיים בישראל בין דת למדינה רק הולכים ומחריפים. עוד לא יבשה הדיו על מאבקי החרדים נגד הגיוס, והנה העולם ההלכתי סוער שוב, הפעם סביב נושא השתלות איברים. הסיבה למהומה: רבני הציבור הדתי לאומי והחרד"לי יצאו בקמפיין חדש, עם המרכז הלאומי להשתלות, תחת הכותרת "תרומת איברים היא חובת הלבבות", וקורא לציבור הדתי לחתום על כרטיס אדי המחודש.
כצפוי, הקמפיין מעורר ויכוח מר וישן בציבור הדתי והתנגדות חריפה, בעיקר מצד הקהילה החרדית. כמה מרבני הציבור החרדי כבר טוענים כי מדובר ב"מצווה הבאה ברציחה", ואילו בעיתונות החרדית מתגייסים להציג את עמדת פוסקי הדור, שסבורים כי תרומת איברים נוגדת את ההלכה. מלבד כלי התקשורת החרדים, הוויכוחים מתנהלים בבתי הכנסת ובאזורי החיכוך בין חרדים לדתיים לאומיים.
הרבנים נחלקים
המחלוקת בין העולם הרפואי לממסד הדתי חרדי סביב ניתוחי מתים, שימוש באיברי נפטרים לצורכי לימוד רפואה והשתלת איברים היא ארוכת שנים. במחלוקת זו, היו שהאשימו את הרופאים, ובהם גם חובשי כיפה, במתת חולים לצורך קטיפת איבריהם להשתלה. בשתי סוגיות נחלקו הצדדים. האחת, האם המוות המוחי הוא מוות; והשנייה, האם מותר לתרום איברי נפטר להצלת חיי אדם אחר, בעיקר בשל החשש לקיצור חייו של החולה הנוטה למות.
הדיון בנושא עלה לפני כעשור, כשהכנסת חוקקה את חוק מוות מוחי נשימתי שיזם ח"כ דאז עתניאל שנלר, מתנחל דתי לאומי. על פי החוק, זמן המוות המוחי נשימתי יהיה מצב שבו מותו של האיש נקבע על ידי שני רופאים מוסמכים, על פי פרמטרים קבועים. כמו כן, מגדיר החוק כי הצוות המוסמך לקבוע מוות בכל בית חולים יכלול לפחות שני רופאים בכירים שאינם שותפים בשום צורה להשתלת איברים. רופאים אלו לא יטפלו בחולה, ולא ייצגו אינטרס של חולה אחר הזקוק להשתלה.
הראשון לציון, הרב שלמה עמאר, ליווה את תהליך החקיקה וקיבל הסכמתו ותמיכתו של הראשון לציון הרב עובדיה יוסף, שבחן את פרטי החוק וקבע כי התהליך הרפואי בחוק תואם את דרישות ההלכה, וכזו הייתה גם פסיקת מועצת הרבנות הראשית. מאז שנחקק החוק, כל קביעת מוות מוחי נבחנת בקפידה על ידי ועדת בקרה ומעקב לקביעת מוות מוחי נשימתי, המורכבת מרופאים ומרבנים.
על כך העיד הרב הפרופסור אברהם שטיינברג: "אני יכול להעיד כי מתחילת פעילות הוועדה הבוחנת את מקרי קביעת המוות המוחי נשימתי, יותר מ־300 מקרים, מצאנו כי כל קביעות המוות נעשו על פי החוק התואם את דרישות הרבנות הראשית לישראל. לפיכך, אני קובע כי ניתן לסמוך באופן מלא ומוחלט על קביעת המוות המוחי נשימתי הנעשים על ידי הצוותים הרפואיים והטכנולוגיות שברשותם".
מאז נכנס לתוקפו החוק, בעידודו של שנלר, חל שינוי דרמטי בעמדת רבנים רבים ביחס לתרומת איברים, שמכונה כיום על ידיהם "מצווה גדולה". ועדיין, מדובר בנושא נפיץ בחברה הדתית, ובחברה החרדית. כך למשל, רבים מהרבנים, התומכים בתרומת איברים, שעמם ניסינו לדבר לטובת הכתבה, חששו להתייחס פומבית לנושא.
לקריאה הנוכחית לציבור להצטרף לכרטיס אדי המחודש, שניסוחה הוסכם על דעת הרבנים, התחברו רבני הציונות הדתית, המתונים והקיצוניים יותר. "הירתמות הרבנים המובילים וקביעתם שתרומת איברים היא מצווה מהווה פריצת דרך משמעותית והיסטורית בעולם ההלכה היהודי", אומרים רבנים ורופאים דתיים העוסקים בתחום ההשתלות.
ובכל זאת, הקמפיין הצליח לעורר תגובות קשות. למשל, כתבה גדולה שהתפרסמה בעיתון "יתד נאמן" החרדי־ליטאי תחת הכותרת "מצווה הבאה ברציחה", ובה נטען כי "פרסומת מסוכנת ומטעה שחולקה גם באזורים החרדיים עלולה לגרור לפעולות חמורות, בניגוד לדעת רבותינו, גדולי הפוסקים זצוק"ל ויבדלחט"א. חובת הלבבות או רציחה!".
לדברים מצטרף הרב מרדכי בלוי, יו"ר "משמרת הקודש והחינוך" מטעם בית דין צדק בני ברק ואיש דגל התורה. "אני לא מבין בתחום הרפואה, אבל אני יודע שעמדת ההלכה היהודית היא חד־משמעית", הוא אומר. "ההלכה לא מכירה במוות מוחי כמות האדם. אין פוסק הלכה גדול שיסכים שמוות מוחי הוא מוות מוחלט. לכן, להוציא איברים מאדם שהרופאים קבעו לו מוות מוחי, זה רצח. חד־משמעית".
יש לציין כי חרדים רבים היוצאים נגד תרומת איברים מוכנים לקבל איברים להשתלה על מנת להציל חולה חרדי מתרומות איברים בחו"ל וגם מיהודים בישראל, ומנמקים גם את קבלת התרומה כמותרת על פי ההלכה. הכיצד? רבי יצחק זילברשטיין שליט"א, רבה של רמת אלחנן וחבר מועצת גדולי התורה, מסביר ב"יתד נאמן" שהרב אלישיב זצ"ל קבע שלפני מיתת הלב, אף שגזע המוח אינו פועל, אסור להוציא איברים - וזהו "איסור גמור על פי התורה". יחד עם זאת, הוא קובע שהרב אלישיב פסק שאומנם אסור לכרות איבר "כי יש בזה איסור של הריגה, אך אם נכרת הכבד, ודאי שמותר לחולה לקבל תרומה זו, כי ודאי נוח לו למנוח שתיעשה מצווה גדולה בכבד שניטל ממנו".
מול הדברים האלה מציגים אנשי הציונות הדתית את פסיקת הרב הראשי מרדכי אליהו. "ניתוחי (השתלת) לב – הצלחתם למעלה ממחצית, וברור הוא שהם (הרופאים) לא ישתילו לב אלא לאדם שאין סיכוי שלבו יבריא, ושיש סבירות שלבו יפסיק לפעום תוך תקופה קצרה וההשתלה תאריך את חייו, וכן לא יילקח לב אלא מתורם בהסכמתו או בהסכמת המשפחה, שהתקיימו התנאים דלעיל, היינו שהוא מת לפי הדין, וגם נעשו בו כל הבדיקות שהנשימה לא תחזור". הרב שאול ישראלי כתב: "וכל שהדבר מתברר שהפסקת הנשימה נובעת מהרס גזע המוח, אין פעימת הלב, אלא בחינת זנב הלטאה המפרכסת, ודינו מת לכל דבר".
למנוע את ביזוי המת
"אני סומך על החלטת הרבנות הראשית לישראל, שבה יושבים תלמידי חכמים שקבעו כי מוות המוח הוא סימן לכך שאדם נפטר", מחזק הרב תא"ל (מיל') אביחי רונצקי, הרב הצבאי לשעבר וראש ישיבת ההסדר באיתמר. "לצערנו, מאגר התורמים בארץ הוא קטן יחסית, וכל המצטרפים לכרטיס אדי המחודש יוכלו להציל נפשות רבות בישראל. כל מי שמזכה במותו אחרים בחיים, זוהי זכות עצומה". הרב רונצקי עצמו ביקש בעבר לתרום כליה, וכשנשאל בוועדת ההשתלות מדוע הוא מבקש לתרום ענה: "אתם יכולים להסביר לי למה לא לתרום? הרי זו הצלת חיים או הצלה מייסורים".
לדברי שנלר, חלק מהרבנים החרדים מנסים להסתיר את דעת גדולי הפוסקים. "הם מעדיפים לצטט את הרב משה פיינשטיין באופן חלקי, שמטעה את תלמידיהם, תוך שימוש בפסיקותיו טרם היו הכלים המודרניים לבחינת המוות המוחי, שכן הרב פיינשטיין פסק בצורה ברורה כי המוות המוחי הוא המוות", הוא אומר. "גישת הרבנים החרדים כי הפסקת פעילות הלב היא המוות, מעוררת תהייה, שכן רבים מאוד מהמקרים שבהם נעשתה החייאה לאדם שלבו פסק מלפעול. חלילה מלהכריז עליו כמת, שכן הכרזתו כמת היא עבירה חמורה ביותר על 'לא תעמוד על דם רעיך'".
לדעתו, "ראוי שהרבנים החרדים המתנגדים לתרומת האיברים יקבלו את המוות המוחי כמוות לכל דבר ועניין, לצד התנגדותם הנמרצת לתרומת איברי הנפטרים. בכך ימנעו הרבנים ביזיון המת, כאשר לאחר קביעת מותו של אדם ועל פי בקשת משפחתו, ממשיכים להזרים חמצן לגוויית המת, וכן להימנע מלהכשיל את הכוהנים הנכנסים לבית החולים כאשר במסדרון המחלקה שוכב מת. המצווה האחרונה שיכול הנפטר לקיים בגופו היא מצוות הצלת נפשות. ישנן מצוות שניתן לקיימן רק כשישנה שלמות דעת. שלמות כנותו של אדם, שלמותה של הערבות ההדדית בחברה ושלמות ההסכמה בעם - מאפשרים את שלמות המעשה".
בינתיים, בצד התנגדות החרדים, הקמפיין מניב פירות, ובמרכז הלאומי להשתלות מדווחים על אלפי חותמים חדשים מקרב המגזר הדתי מאז יצא הקמפיין.