לפני מספר שנים העדפה של מנה צמחונית או הימנעות מבשר במסעדה היו גוררות מיד תגובות צחוק מצד "אוכלי כל" בשולחן, אבל לאחרונה נראה כי בחירות אלו זוכות למקום של כבוד. בכל מפגש חברתי יהיה לפחות אחד שיבחר בתפריט צמחוני. הימנעות או הפחתה בצריכת בשר אינן עוד טרנד המיוחס לקומץ של אנשים אלא מגמה הצוברת תאוצה, שאליה מצטרפת גם הטבעונות.
פה המקום להסביר כי דיאטה צמחונית היא תפריט ללא מזון מהחי, אבל השונות בין הצמחונים היא גדולה. יש שיאכלו תבשיל שהכיל בשר אבל יימנעו מלאכול את הבשר עצמו. יש שיאכלו רק מנות המכילות רכיבים מהצומח. ויש שיימנעו מבשר בקר ומעוף ויאכלו דגים. דיאטה טבעונית מוגדרת יותר. ללא מזון מהחי ותוצרת מהחי: ביצים, חלב ומוצריו ודבש.
תוצאות של מחקרים מעידות על קשר בין צריכת יתר של בשר, בעיקר בשר מעובד, לבין רמות גבוהות של כולסטרול בדם, סיכון למחלות לב וכלי דם, השמנה, סוכרת ומחלות נוספות. תפריט ים תיכוני מומלץ על ידי ארגוני בריאות בארץ ובעולם. הוא שם דגש על מזונות מהצומח, מזונות עונתיים וגידולים מקומיים: צריכה יומיומית של מבחר דגנים, עדיף מלאים, ירקות במגוון צבעים, בכל ארוחה וגם בין הארוחות, פירות טריים, שילוב של קטניות (חומוס, אפונה, סויה, שעועית, פול ועדשים), שומנים איכותיים שמקורם בשמן זית, אגוזים וזרעים, חלב ומוצריו דלי שומן, דגים ומעט בשר בקר דל שומן.
סיבה נוספת לאימוץ של תפריט צמחוני או טבעוני היא איכות הסביבה. אין ספק כי מזון שמקורו מהחי גורם לנזקים אקולוגיים. ארגון המזון והחקלאות של האו"ם פרסם בסוף שנת 2006 נתונים שלפיהם תעשיות של מזון מעולם החי משפיעות על פליטת גזי החממה יותר מאשר תחום התחבורה.
תהליך גידול בעלי חיים ועיבוד בשרם למאכל דורשים משאבים רבים: כשליש מהקרקע החקלאית בעולם משמשת לגידולי מזון מן הצומח. כל שאר הקרקעות, כלומר הרוב, מנוצלות לגידולים המשמשים למזון לבעלי חיים המיועדים לתעשיית הבשר, לעתים על חשבון בירוא יערות.
נוסף לכך, תעשיות מזון מהחי צורכות הרבה יותר משאבים בהשוואה למקורות מזון מהצומח. הן גוררות זיהום של הקרקע, האוויר ומקורות המים. הנה קצת מספרים: על מנת לייצר ק"ג אחד של בשר בקר למאכל נדרשים 20־15 אלף ליטרים של מים. לשם השוואה, לגידול ק"ג אחד של קטניות יש צורך ב־2,000 ליטרים. לחיטה - מאות בודדות.
בקשה צנועה
אחת היוזמות המעניינות לצמצום הנזקים של אכילת בשר לסביבה היא הפחתה בצריכת בשר ולא הימנעות מוחלטת. היוזמה היא ללא כוונות רווח, בשיתוף אוניברסיטת ג'ונס הופקינס בלומברג שבארצות הברית. בשנת 2003 הושקה תוכנית "שני ללא בשר", עם מסר אחד פשוט - יום בשבוע ללא בשר. היום שנבחר הוא שני, מיד אחרי סוף השבוע. המטרה היא להפחית את צריכת הבשר ב־15%, לשפר את המצב הבריאותי של האוכלוסייה ולסייע בשימור כדור הארץ.
בשנת 2006 הצטרפו לתנועה מדינות נוספות. כיום מספרן עומד על 36, וגם ישראל בפנים.
את בשורת התנועה הגלובלית הביאה לארץ ב־2012 העיתונאית מיקי חיימוביץ'. בינואר 2016 הוקמה העמותה, שאותה מובילה חיימוביץ' עד היום.
העמותה פועלת להגברת המודעות הציבורית להשלכות הסביבתיות והבריאותיות שיש לצריכת יתר של בשר. היא מקדמת מדיניות התומכת בצמצום צריכה של בשר, תוך כדי חשיפה למידע מעשי על מזון צמחוני, מזין וזול למטבח הביתי והמוסדי במקומות עבודה ובמסגרות חינוכיות. במגוון פעילויות מנגישה תנועת "שני ללא בשר" מידע, חדשות, מתכונים והרצאות במטרה להביא לחשיפת קהלים שונים לתפריט צמחוני טעים ובריא, תוך קידום שותפויות עם ארגוני בריאות וגופים להגנת הסביבה, סיוע לגופים שונים כמו חברות הסעדה, ארגונים ומקומות עבודה, רשויות מקומיות, קיבוצים, בתי ספר ואוניברסיטאות. הקמפיין אינו אגרסיבי ולכן תמיד לצד מנות אטרקטיביות מהצומח נשאר מבחר מנות (מצומצם יותר) מבקר, מעוף או מדגים לטובת מי שאינו מוכן להצטרף לקמפיין.
הפרויקטים של "שני ללא בשר" אפקטיביים לקידום תזונה בריאה ומבוססת צומח, שכן למעשה זו בקשה קטנה ופשוטה לביצוע, וכך גדל הסיכוי לבצע את השינוי ולהתמיד בו. התמקדות ביום אחד וקבוע בשבוע, בשינוי קל וברור לכל: להחליף במנה העיקרית את המזון מהחי למזון שמקורו מהצומח.
מחקר שנערך בארצות הברית על ידי אוניברסיטת ג'ונס הופקינס, ופורסם בשנת 2012, הציג נתונים שלפיהם ב־245 מסעדות, חדרי אוכל וקפיטריות שאימצו את "שני ללא בשר" הייתה עלייה בכמות הירקות שנצרכה וירידה בכמות הבשר.
יותר מ־65% מהאוכלוסייה היהודית בישראל שמעו על "שני ללא בשר" ויותר מחצי מיליון ישראלים בוחרים לאמץ אותו (לפי נתוני סקר "פאנלס" בנובמבר 2016).
העובדה כי תוכנית "שני ללא בשר" מעודדת צריכה של קטניות - מזונות איכותיים מבחינה תזונתית - ולא רק את הפחתת צריכת הבשר, אף היא תורמת להצלחתה. המסר של התוכנית אינו רק הבריאות האישית אלא הוא רחב יותר: בריאות כדור הארץ והדורות הבאים.