אחד מחמשת הגורמים השכיחים לתמותה בישראל והגורם המוביל למוגבלות תפקודית הוא השבץ המוחי. לפי דוח הרישום הלאומי, בשנה האחרונה לקו 18,417 ישראלים בשבץ מוחי, מרביתם (65%) מסוג איסכמי, 7.2% בשבץ מוחי המורגי ו־28% באירוע מוחי חולף.
אלא שלצד נתונים אלה, שיוצגו היום בכנס בנושא של משרד הבריאות בשיתוף עם עמותת נאמן לנפגעי אירוע מוחי, תוצג תחזית שחורה המנבאת גידול משמעותי במספר מקרי השבץ בישראל בעשורים הקרובים. מהנתונים, שמבוססים על מחקר של ד"ר אסף בן שוהם ממכון מאיירס־ג'וינט־ברוקדייל, עולה שעד שנת 2065 צפוי מספר אירועי השבץ המוחי לעלות פי 3.5, מכ־18 אלף מקרים בשנה לכ־65 אלף. הדבר קשור לשינויים כמו עלייה בתוחלת החיים וגידול בהיקף הילודה באוכלוסיות מסוימות, האמורים להביא לגידול של פי 2.4 באוכלוסייה (מגיל 18 ומעלה) בתקופה זו.
הגידול הצפוי במקרי השבץ מובהק יותר ככל שקבוצת הגיל עולה, בהתאם לעלייה בתוחלת החיים. כך, למשל, מספר המקרים בגילים 18־44 יעלה מ־595 בשנה כיום ל־1,300 בשנת 2065; בגילי 65־94 - מ־12,899 מקרים בשנה ל־49,028; בקרב גילאי 95 ומעלה נאמדת עלייה מ־319 מקרים בשנה היום ל־3,579 בשנה ב־2065.
למרות המסקנות הברורות, שלפיהן "יש לבחון את המוכנות לטיפול באירוע מוחי חד, את התשתיות והפריסה הגיאוגרפית של השירותים הרפואיים במערך הטיפולי, החריף וארוך הטווח, על מנת לאפשר טיפול טוב ושוויוני בנפגעי שבץ", משרד הבריאות עדיין אינו ממפה את התנונים על פי הפריסה הגיאוגרפית של מקרי השבץ היום ואופן הטיפול בהם. עם זאת באופן אירוני הכנס בנושא השבץ נערך היום תחת הכותרת "בין מרכז לפריפריה".
משרד הבריאות מסרב להתייחס לפער בין המרכז לפריפריה ומציג שינויים חיוביים שנרשמו מאז הושקה התוכנית הלאומית למניעת שבץ לפני כשלוש שנים ובהם: עליות בשיעורי הפינוי באמבולנס, בביצוע צנתורי מוח, בביצוע הדמיית כלי דם ראש או צוואר בחולים עם אירוע מוחי איסכמי ובמתן תרופה תוך ורידית להמסת קרישי דם במוח.
"הצפי הוא מבהיל. למרות שהטיפול טוב יותר, הוא לא עומד בקצב של תוחלת החיים", אומרת פנינה רוזנצוויג, מנכ"לית עמותת נאמן. "דווקא בגלל התקדמות הטכנולוגיה יש צורך בכוח אדם מיומן בתחום וזמין בכל מקום ושעה. אם לא עושים משהו בתוך כארבע שעות זה עניין של חיים ומוות. כל שעה מתים שני מיליון תאים, וכל מוות של רקמת מוח זה כישורי חיים שנעלמים".