שמעתי שאחד הטיפולים האפשריים במיגרנה קשור בהזרקת בוטוקס. מה הקשר בין טיפולי יופי לטיפול בכאבי ראש?
"החומר המצוי בזריקות הדיספורט והבוטוקס, ששמו טוקסין הבוטולינום, הוא חומר שמשתק את המעבר בין העצב לשריר. במקביל, זו תרופה שהאסתטיקנים משתמשים בה כדי לשתק את העצבים שמכווצים את הקמטים בפנים. למעשה, הנוירולוגיה השתמשה בהזרקת בוטוקס הרבה לפני שהתחילו לעשות שימוש בזריקות לצורכי אסתטיקה. גם אני, כנוירולוג, התחלתי להזריק בוטוקס למטופלים שלי לפני קרוב ל־30 שנה. מאחר שלחלק מכאבי הראש יש גם מרכיב שרירי, יש המזריקים בוטוקס למקומות בגולגולת כדי לסייע בהקלה ובמניעת הכאב. גם אני עושה את זה כששום דבר אחר לא עוזר. הבעיה היא שזו תרופה שעולה הרבה כסף ולא נמצאת בסל, ושההשפעה שלה מוגבלת - בין שלושה לארבעה חודשים בערך, תלוי במטופל".
אני בן 76. לפני חמש שנים ביצעתי בדיקת קולונוסקופיה שיצאה תקינה, וזו הייתה השלישית שעשיתי. פניתי לרופאת המשפחה לבחון אם עלי לעבור כעת בדיקה חוזרת, לאור העובדה שבשנת 1999 נמצא אצלי פוליפ שהוסר. רופאת המשפחה טוענת שאין טעם לעשות קולונוסקופיה החל מגיל 74, ולכן חבל לי להסתכן. גוגל אומר אחרת וטוען שעושים עד גיל 80. מה עמדתך בנושא?
"אכן, כל רופא יאמר לך משהו אחר בנושא. זאת מאחר שממוצע תוחלת החיים של גברים בארץ הוא 80, אך יש אנשים רבים שחיים גם עד גיל 95. אנחנו יודעים שסרטן גדל כשהוא מתחיל כפוליפ קטן ושפיר, שבמשך 7־10 שנים הולך ומתפתח עד שהופך לממאיר (סרטני). אילו היה לך דם בצואה, לא היו שואלים שאלות והיו שולחים אותך לקולונוסקופיה. ואולם, אם עשית בדיקה לפני חמש שנים ולא נמצא בה דבר, עדיין קיימת האפשרות שאם חלילה צמח לך פוליפ לפני שנתיים, הוא עלול להשתנות לגידול סרטני בשנים הקרובות. רפואה היא לא מדע מדויק. כדי להיות שקט, תוכל לעשות כל מיני דברים, דוגמת בדיקה להימצאות דם סמוי בצואה. היא אומנם לא מחליפה קולונוסקופיה אבל נותנת רקע. אם אתה בכל זאת לא רגוע, חכה שנה ועשה קולונוסקופיה וירטואלית. אם יש לך ביטוח פרטי, תוכל לעשות זאת אומנם עם אותה הכנה - אך ללא הכנסה של שום צינור. אם ימצא בה פוליפ, תיאלץ לבצע קולונוסקופיה רגילה כדי לכרות אותו. זהו אולי פתרון שיכול לענות לך על הדילמה. ואם בכל זאת אתה רוצה להיות סופר־בטוח ואתה אדם בריא ללא מחלות נוספות - עשה את הבדיקה וזהו. השקט הנפשי תמיד טוב לבריאות".
אני בן 42, בריא עם עודף משקל. אבי בן 77 ואובחן בטרשת עורקים. האם זה תורשתי?
"טרשת עורקים היא סיבוך של כמה גורמי סיכון כמו סוכרת, יתר לחץ דם, שומנים גבוהים בדם או עישון. לכן, באופן עקרוני, היא לא תורשתית. עם זאת, הנטייה לכל גורמי הסיכון שציינתי כאן היא כן תורשתית. גם אם לאבא שלך ולך יש את אותם גורמים, אין זה אומר שגם אתה תאובחן בקרוב כבעל טרשת עורקים. עם זאת, אני לא מאמין שאפשר למנוע אותה לחלוטין. מה שחשוב, יותר מכל, בהיבט הזה הוא שתשמור על אורח חיים בריא, הכולל תזונה נכונה וטיפול ואיזון של כל מחלה עם הופעתה ובשלביה הראשונים. כך תוכל לעכב את הטרשת. כך, לדוגמה, ברגע שיש נטייה לסוכרת צריך להישאר במעקב, לשנות תזונה ולעשות פעילות גופנית. טיפול מונע עשוי לסייע. כשבדקו את גופות החיילים מהצבא האמריקאי שלחמו במלחמת קוריאה ובמלחמת וייטנאם, מצאו אצלם סממנים לטרשת עורקים בכלי הדם למרות שהיו רק בני 18 ו־20. המסקנה היא שהטרשת היא תהליך שמתחיל מאוד מוקדם ורק הולך ומחמיר עם השנים. אני משווה את זה לאבנית ששוקעת בצינורות מכונת הכביסה ודוד החימום עד שהיא סותמת אותם. לכן, אם אתה בן 42, עליך לשמור על עצמך. לצרוך פחות סוכר, מלח ואלכוהול, לעשות פעילות גופנית, לנסות שלא להישאר עם עודף משקל - ואולי אפילו לנסות את הדיאטה הים־תיכונית. בהצלחה".