התזונה היא החלק המשמעותי ביותר בתהליך הזה, של הקניית הרגלים לאורח חיים בריא ונכון יותר. אחלה סיסמא, אבל בפועל זה די קשה. זו בעצם אולי המלחמה הקשה ביותר, עבורי בכל אופן, בכל התהליך הזה. מה לאכול, מתי לאכול וכמה לאכול.
בוא נחזור רגע צעד אחד אחורה. בורקס, שוקולד, לחמים טריים, גלידת יוגורט, אלכוהול. אלו הפיתויים שלי. לכל אחד יש פיתויים משל עצמו, וכל פיתוי, איכשהו נמצאת על הצד הלא נכון. קשה לי להאמין שלמישהו יש חולשה לחסה ופריכיות אורז. אפשר לאהוב את זה, אבל נכון לשעת כתיבת שורות אלו, אני בעניין לדברים אחרים, עתירי קלוריות ושומן רווי.
שומרי משקל? אברמסון? עם גלוטן, בלי גלוטן, רק מוצרי חלב, בלי ירקות, עם עגבניות, דיאטת שוקולד. יש אינספור אפשרויות. מאוד קשה להחליט במה לבחור. ניסיתי הכל. הפעם אני רוצה לבחור בדרך הנכונה, אבל מה? די קשה לי עם כל הסיסמאות של כולם, עם מה מותר ומה אסור. חיפוש קל בגוגל מעלה עשרות שיטות, חלקן מאוד נכונות ומבוססות על מחקרים. אני קורא טורים של תזונאים ומדריכי כושר שיודעים לספר על התפריט שלהם.
אבל הם לא אני. הם לא גדלו כל חייהם עם מאבקי תזונה. חילוף החומרים שלהם אחר. התשוקות שלהם אחרות. המלחמות שלהם אחרות. כמה פעמים אמרו לכם, חבריי למאבק הבלתי פוסק במשקל: ״פשוט תסתמו את הפה״. ניסתי, זה יותר קשה ממה שנדמה לכולם. אני רק מתחיל לחשוב על הדיאטה ואני נהיה יותר רעב. אני רוצה מישהו שיבין אותי, מישהו שיבין מה זה לקום בבוקר, באמצע הדיאטה, ולהלחם ברעב שלך. גם שאתה לא רעב.
אז איך בכל זאת? אני החלטתי ללכת על תזונאית אישית. נטעלי קרישטיין, התזונאית שרשת מועדוני הכושר הומלס פלייס הציעה לי. כאן המקום לגילוי נאות, במסגרת התהליך שאני עובר פנו אלי עשרות של חברות שהציעו את שירותיהן, ואני בחרתי להתנסות בחלקם. את התוצאות נוכל אני ואתם לשפוט בעצמנו, בתקווה, שהתהליך המפחיד והקשה הזה יעבור לכולנו בהצלחה.
רוצים לדעת מה נטעלי אמרה לי? איך עוברים עלי הימים הראשונים של הדיאטה והכושר? הצטרפו אלי גם מחר בבלוג היומי ואשתף אתכם. בינתיים אני רץ להכין לי פריכית עם גבינה. סתם. הגילוי הכי משמח, היה לשבור את המיתוס שפחדתי ממנו כל חיי: לעשות דיאטה זה לא אומר שצריך להפסיק לאכול.