מדור האוכל: אפשר להתנזר מבשר בארוחות שישי ולהשאר בחיים

זה התחיל בהצהרה של בני בכורי, שנזרקה לאוויר כבדרך אגב. "אמא", הוא אמר. "אני לא נוגע יותר  בבשר. הפכתי טבעוני".  

הקשבתי לדבריו וחייכתי לעצמי. "זהו", חשבתי. "גם בני, כמו יתר בני גילו הצעירים, נשבה בקסם האופנה הטבעונית. גארי יורופסקי וטל גלבוע מהאח הגדול הצליחו בדרך עקיפה להיכנס גם למטבח הפרטי שלי".

סילקתי מיד את המחשבה הזו ובליבי ביטלתי את דבריו של בני. סברתי שזה יעבור לו, או יותר נכון, שהוא לא יחזיק מעמד. הרי אנו מדברים על ילד שכל כך אהב נתחי בשר עסיסיים וגדולים. לא פעם, כשהייתי מניחה במרכז השולחן נתחים שזופים ומצופים ברוטב עשיר, הוא לא היה מתאפק ועוד בטרם נגס בבשר כבר ביקש שאפרוס לו עוד. הוא לא יוותר על העושר הזה, חשבתי והאמנתי שזו רק שאלה של זמן. 

כך, בכל פעם שבני הגיע לארוחת ליל שבת, מצאתי את עצמי מצרפת לתפריט מנה טבעונית אחת או שתיים, לצד מנות בשר, עוף או דגים שאני מכינה מדי ליל שישי. האמת היא שלא נדרשתי למשהו מורכב וגם לא עשיתי מזה עניין, הרי בכל שנותיי במטבח (עוד לפני אופנת "יום שני ללא בשר") הקפדתי שיומיים בשבוע הארוחות שאני מגישה יהיו ללא בשר, מתוך הבנה לחשיבות הדברים שאנו מכניסים לגופנו. 

בחלוף הזמן הבחנתי ש"הלקוח" שלי מתחזק ומקפיד יותר ויותר. בנוסף, הרגשתי שאולי המנות שהגשתי אינן מספיקות. למרות שהוא לא אמר דבר, לתחושתי בני עדיין נשאר רעב. לאט-לאט התחלתי להגדיל את מספר המנות הטבעוניות בארוחה ובמקביל לגוון, לאלתר ולהעשיר את המנות שמוגשות בה. לשמחתי בני, שעדיין היה בשלבי הסתגלות למהפך התזונתי שעבר, וויתר לעצמו פה ושם. הוא מסכים לאכול מאכלים עם ביצים, למשל, אבל בבשר ובעוף הוא אינו נוגע. 

עם הזמן הירקות, הקטניות והדגנים הפכו למנות דגל במטבחי, כשהטחינה הגולמית תופסת מקום של כבוד והיא לובשת ופושטת צורה, גוון וטעם בכל פעם מחדש. כמעט כל מנה רגילה ומתכון מוכר קיבלו תרגום צמחוני או טבעוני כדי להתאימו לחך ולדרך החיים החדשה  של בני.

כך, מבלי להבחין, הבחנתי שבשבועות האחרונים שכמעט כל ארוחה שאני מגישה בסוף השבוע היא טבעונית. אין בשר על השולחן וכולם נהנים ומרגישים קלילים. בשבוע האחרון, למשל, הכנתי תבשיל קציצות עם קינואה, עשבי תיבול ואגוזים שמבושלים ברוטב ירקות עשיר. לשבת הכנתי חמין עם שעועית, חומוס וחבושים. ולקינוח הגשתי עוגה טבעונית, עם טחינה וסילאן במקום ביצים.

קציצות קינואה ואגוזים 

לקציצות:

11/2 כוסות קינואה, מבושלת ( או 1/2 כוס עדשים מבושלות וכוס קינואה מבושלת)

1 כוס שקדים, גרוסים 

2 בצלים בינוניים, קצוצים דק

1/2 כוס כוסברה, קצוצה 

3/4 כוס פטרוזיליה, קצוצה 

1/2 כוס נענע, קצוצה

מלח ופלפל שחור, לפי הטעם 

1 כפית כמון 

1/2 כפית פלפלת אדומה חריפה (לא הכרחי) 

1 כף זרעי צ'יה או פשתן, גרוס 

2-3 כפות טחינה

לרוטב: 

2 כפות שמן זית

1 בצל, חתוך לרצועות

3 שיני שום, כתושות

1/2 כוס קוביות גזר

1 כוס אפונה, קפואה

1 פלפל ירוק טרי חריף

1 קופסה (400 גרם) עגבניות מרוסקות

2 כפות רסק עגבניות 

5 עלי בזיליקום, קצוצים

מלח ופלפל לפי הטעם

1/2 1 כוסות מים

אופן ההכנה: 

מניחים את כל החומרים בקערה, מוסיפים את הטחינה, כף אחר כף תוך כדי לישה עד לקבלת עיסה אחידה. טועמים ומתקנים תיבול בהתאם.

יוצרים קציצות עגולות בקוטר 3-4 ס"מ ומניחים אותן ברווחים על תבנית מרופדת בנייר אפייה. מכניסים לתנור שחומם מראש בחום בינוני, 180 מעלות, ואופים במשך כ-20-25 דקות.  

להכנת הרוטב:


מאדים בצל ושום בשמן עד לשקיפות. מוסיפים את הגזר והאפונה, מערבבים ומוסיפים את יתר החומרים. מערבבים ומביאים לרתיחה. מוסיפים את קציצות הקינואה והאגוזים  ומבשלים יחד כ-30 דקות. מגישים חם על מצע פירה או אורז מלא.

טיפסקל- אפשר לגוון ולהחליף את הקינואה באורז מלא, או בחיטה מבושלת  

חמין קטניות, חבושים ובמיה 

התחזית למזג אוויר סוער בשבת הובילה אותי להתכונן להכנת חמין. רגע לפני שהתחלתי לבשל החלטתי להכינו ללא בשר. בנוסף וויתרתי על תפוחי האדמה ובמקומם שילבתי חבושים.

החומרים: (ל-6-8 מנות) 

2-3 כפות שמן זית

3 בצלים, חתוכים לשמיניות או פרוסים דק

3 גזרים גדולים, חתוכים לפרוסות אלכסוניות גדולות 

2 גמבה, חתוכה לרבעים

2 -3 חבושים, מגולענים, נקיים וחתוכים לרבעים 

2 עגבניות, מרוסקות 

1 כף רסק עגבניות 

1 כף כמון

1/2 כפית פלפל חריף 

מלח לפי הטעם

1 כפית אריסה או פלפל צ'ומה

1 מקל קינמון קטן 

5 כוסות מים 

1 כוס שעועית לבנה 

1 כוס שעועית אדומה 

1 כוס גרגרי חומוס

2 כוסות במיה קפואה

ביצים כמספר הסועדים (לא הכרחי) 

מחממים את השמן בסיר רחב וגדול. מטגנים את הבצל במשך מספר דקות, עד לשקיפות. מוסיפים את הגזרים, הגמבות והחבושים ומערבבים. 

מוסיפים את העגבניות, רסק העגבניות והתבלינים ויוצקים את המים עד כדי כיסוי תכולת הסיר. (במהלך הבישול יש לבדוק את כמות הנוזלים ולהוסיף במידת הצורך). מערבבים ומביאים לרתיחה. טועמים ומתקנים תיבול בהתאם.

מוסיפים את הקטניות, הבמיה והביצים. מבשלים במשך כ-30 דקות ומניחים על הפלטה למשך הלילה. אפשר גם להמשיך לבשל עד לריכוך והשחמה נאה, כשעתיים –שלוש, על להבה נמוכה. 

טיפסקל- אפשר להחליף את החבושים בלפת או בקולורבי, להוסיף ראש סלרי ולגוון בתבלינים אחרים האהובים עליכם 

 

עוגה עשירה, מלאה בכל טוב וטעימה. בעיני היא מוצלחת בעיקר כי לא טורחים בהכנתה. צ'יק צ'ק העוגה בתנור והריח, אוי הריח.

החומרים: (לתבנית קפיצית בקוטר 28 או 26 ס"מ)

1/2 1 כוסות קמח מלא, מנופה

1/2 כוס גרגירי שומשום מלא

15 תמרים, מגולענים וקצוצים דק 

10 תאנים מיובשות (או טריות בעונה, או שזיפים מיובשים ומגולענים), קצוצות דק. 

20 אגוזי מלך או פקאן, קלויים קלות וקצוצים

1/2 כוס סילאן 

1/2 כוס שמן קנולה או חמניות

1/2 כוס מיץ תפוזים 

1 כוס מים, רותחים

1 כפית אבקת סודה לשתייה

1/2 כוס גרגירי שומשום מלא

תערובת של 2 כפות טחינה גולמית משומשום מלא ו-2-3 כפות סילאן, או 2 כפות פירורי חלבה

אופן ההכנה: 

מערבבים בקערה גדולה את הקמח וגרגירי השומשום. מוסיפים את שאר החומרים, מלבד המים החמים והסודה לשתייה.

מערבבים בקערית את המים הרותחים עם אבקת הסודה לשתייה, מוסיפים את התמיסה בהדרגה אל קערת הפירות ומערבבים לבלילה אחידה.

מעבירים לתבנית ומשטחים. בוזקים על העוגה את גרגירי השומשום. אופים בתנור שחומם מראש לחום בינוני (180 מעלות) כ-30 דקות ומצננים.

מעטרים בזילוף קל של הטחינה וסילאן, או מפזרים פירורי חלבה.

טיפסקל- מה עדיף, דבש או סילאן? שני המתוקים הללו נפלאים וטובים לבישול ולאפייה באותה מידה. זה רק עניין של טעם וגוון. לעוגה עדינה ובהירה השתמשו בדבש. הסילאן יעניק לעוגה גוון כהה וטעם דומיננטי. ולפעמים ההחלטה היא בהתאם למה שיש במזווה.  

צילומים: פסקל פרץ-רובין, אנטולי מיכאלו -מתוך הספר העוגות של פסקל 

www.pascalpr.co.il