“מערך יחסי הציבור של ההצגה שלה החליט לרכוב על הגב שלי ופגע בי", מספרת מריה דומרק (23) על התקרית המתוקשרת עם רינת גבאי, שעוררה לאחרונה הדים גדולים, “ביקשו ממני לדבר בפינה שלי בתוכנית הבוקר של ניב רסקין על ההצגה ‘מלכת שבא', ואמרתי את דעתי הצנועה בחיוך ובנועם בשיח של פאנל. אפילו לא דיברתי על רינת, אלא על הדמות ועל ההצגה, ופתאום גיליתי שהיא פרסמה את קטע הווידיאו מהתוכנית עם מגילת האשמות. הייתי בהלם. לא הבנתי על מה המהומה וההתנפלות, ובתוך שעה היו כותרות קיצוניות בכל אתר אפשרי כמו ‘מריה דומרק עושה שיימינג לרינת גבאי'. אנשים הרי קוראים רק כותרות, וכך החל לו מחול שדים. לא הסכמתי שזה יהיה על חשבוני והגבתי. אני מבינה שזה חלק מהשואו ביזנס, אבל זה מעשה לא ראוי. כנראה לדעתם זה מקובל והגיוני לנפח כל דבר ולעשות ממנו משהו גדול מאוד בשביל לקדם הצגה. ניסו לעשות לי שיימינג", היא נסערת.

הדמות של הילדה השברירית והשקטה שהכרנו על מרקע הטלוויזיה בתוכנית “האח הגדול" כבר לא שותקת. מריה דומרק גרסת 2019 היא אישה דעתנית, לא מתנצלת, שלא מפחדת לענות. אי אפשר לא לשים לב למהפך הגדול שעברה. בעוד כולן רצות לעשות מהפך חיצוני לאחר הפרסום הגדול, נדמה שהמהפך של דומרק הוא פנימי. מי שהייתה עוד לפני התוכנית במקום החמישי ברשימת האינסטגרמיות המובילות בישראל, אחרי גל גדות, בר רפאלי ונטע אלחמיסטר, היא כבר מזמן לא רק פנים יפות, שיער בלונדיני ומותן צר במיוחד. דומרק החדשה היא זמרת, מלאת נוכחות שלא חוששת ומשמיעה את דעותיה.

מריה דומרק. חולצה - Helena ג'ינס - Lee cooper  עגילים - C Clair צילום: לי אגמון
מריה דומרק. חולצה - Helena ג'ינס - Lee cooper עגילים - C Clair צילום: לי אגמון

ההתרסקות הראשונה
 
ביוני האחרון עשתה מריה גם מהפך באינסטגרם שלה, בעת שבוקר אחד החליטה למחוק את כל התמונות שלה והחלה מאז להעלות יותר תכנים מאחורי הקלעים של העשייה שלה כזמרת־יוצרת. “פתאום אנשים פחות מחפשים איזה רוע אפשר לכתוב על התמונות שלי. זה כבר לא רק תמונות דוגמנות מלאות בביטחון עצמי, בפוזות דגמון מאולצות. היום אני מראה את מאחורי הקלעים, שרה, חושפת את תהליך היצירה, וכן, גם מדגמנת. אנשים חשופים יותר למי שאני. האינסטגרם הוא בסופו של דבר אתה מול המצלמה. אין פייק ניוז, זה הכי נקי ואמיתי. לצערי, בתעשייה, כל הזמן מחפשים את ההקצנה של הדברים. רוצים תמיד לנפח, להקצין, להכניס חרדה, פאניקה, להפחיד. לא מעניין אותי הצד הצהוב. לא תראו אותי מסתובבת כל היום בהשקות ומצטלמת עם מפורסמים. מעניין אותי הצד האומנותי, אני רוצה שקהל שאוהב את המוזיקה שלי ומתחבר אליה יעקוב אחריי. אני לא מחפשת את הפופולריות, אלא את האנשים שיאהבו את המוזיקה שלי", היא מסבירה בגילוי לב את השינוי שעברה. “בניגוד לעבר, כמעט ואין טוקבקים רעים, וזה משמח אותי. כשיצאתי מהתוכנית היה באזז גדול, ואנשים לא הבינו איך מישהי חסרת ביטחון כמוני מתחזקת עמוד דוגמנות מוביל. יש עבודה ויש פרסונה עצמית. אני עובדת כדוגמנית, אבל זה לא אומר שאני שופעת ביטחון עצמי. אני עובדת בזה, אני טובה בזה, למדתי, התנסיתי וצברתי ניסיון, אבל זה לא מעיד על כך שאין לי חרדה חברתית או על מי שאני כאדם". 

את קריירת הדוגמנות שלה החלה דומרק בגיל 16. “היום אני יותר שלמה ובטוחה בעצמי כי אני עושה משהו שאני באמת שלמה איתו. אני לא תלויה יותר באחרים, בסיטואציות, או במה שיגידו לי לעשות, ולא יודעת מי אני. החיים שלי כל הזמן התנדנדו, עד שעברתי את התהליך עם עצמי. הבנתי מי אני ומה אני רוצה להיות. מאז, הטוקבקים כבר לא חודרים". 

Helena - חליפה עגילים - מיכל נגרין. צילום: לי אגמון
Helena - חליפה עגילים - מיכל נגרין. צילום: לי אגמון
 
בדיוק בזה עוסק הסינגל האחרון שלה, “כמו בובה", השני ששחררה השנה. “אהבתי מוזיקה מאז ומתמיד וגדלתי בבית על מוזיקה קלאסית. הערצתי את אבריל לאבין והייתי בתחרות סמויה איתה", היא צוחקת, “קראתי שהיא התחילה לכתוב שירים בגיל 13, וזה דירבן אותי והתחלתי לכתוב כבר בגיל 11. למדתי לנגן בפסנתר ובגיטרה, והייתי בטוחה שזו הקריירה שתהיה לי. כשהגעתי לתיכון וסירבו לקבל אותי למגמת מוזיקה, זה שבר אותי ואת הביטחון שלי ונטשתי את זה לתקופה ארוכה. ארוכה מדי".

כיום דומרק מופיעה וכובשת לאט־לאט במות ברחבי הארץ, עם שירים מקוריים שלה וקאברים ללהיטים מוכרים. "החלום שלי הוא שכבר יהיה לי מופע מלא בשירים מקוריים שלי. אני לא שואפת להפוך לזמרת של להיט אחד. החלום שלי הוא שאנשים יתחברו למוזיקה שלי ולמסרים שעוברים בשירים. הייתי שמחה להופיע עם חנן בן ארי או עם עידן רייכל, ואני בטוחה שיום אחד זה יקרה". גם בנושא המוזיקה היא חטפה לא מעט טוקבקים שליליים, "רוב התגובות הן חיוביות מאוד, אבל יש אנשים שזה לא עובר להם בגרון. הטעות שלי היא שלפני התוכנית לא חשפתי באינסטגרם שלי גם את הצד הזה. אולי גם אם אני הייתי רואה מהצד מישהי יוצאת מריאליטי ופתאום מחליטה שהיא רוצה לשיר, הייתי מגיבה ככה. אם הייתי מסתכלת מהצד, הייתי בטוחה שהיא הלכה לאולפן ועשו לה אוטו טיון על הקול. הייתי חושבת שהיא לא באמת מוזיקאית, שהיא עושה את זה בשביל הכסף. ויש מלא כאלה. בגלל זה חשוב לי להעלות את עצמי ואת התהליכים לאינסטגרם ולחשוף אותם. זה כבר ממש לא נטו תמונות דוגמנות. חשוב לי להראות שזה לא גימיק וזה לא בשביל לעשות קופה קטנה מהצד, זה באמת מה שאני אוהבת". 

ההסתרה, האנטישמיות והחזרה לשורשים

דומרק נולדה לעולם לא אוהב במיוחד. הוריה היו רקדני בלט מצליחים. אביה, שרצה מאוד ילדים, שכנע את אמה להיכנס להריון ונטש אותה כשילדה, כדי שלא תיפגע לו הקריירה. אמה, שמצאה את עצמה לבדה עם תינוקת, סבלה מאנטישמיות מצד משפחתו הנוצרית של בעלה ואבי בתה, ולאחר כמה שנים עלתה עם מריה לארץ והן השתקעו בבת ים. “היא כל הזמן הזהירה אותי לא להגיד לאף אחד שאנחנו עוברות לישראל. היא אמרה לי שאני יכולה להגיד שאני עוברת למדינה אחרת ושלא אעז להגיד שזו ישראל. היא פחדה שמישהו ייפגע. אני זוכרת שכשהגעתי לארץ בגיל 6 והתחלתי להסתובב ברחובות, הבנתי את הפער והשוני.

ברוסיה לא יכולתי להסתובב ברחובות לבד, הבניין שלנו היה מלא אלכוהוליסטים, שבור ועם ריחות של שתן בכל פינה. אבל מבחינתי זה היה הבית. לא ידעתי שזה יכול להיראות אחרת. גם מבחינה חברתית הייתי בסדר גמור בגן, היו לי חברות שממש רבו עליי, אבל המעבר למדינה חדשה, עם שפה ותרבות אחרת השפיע עליי לרעה. פתאום הפכתי לחריגה, פתאום הייתי הרוסייה, פתאום יש קליקה מסוימת שאני יכולה להשתייך אליה - של הרוסים. קראו לי בשמות גנאי כמו 'רוסייה מסריחה', ואמא שלי, כך התברר לי, עוסקת בזנות, ואני בכלל לא ידעתי מה זה זנות. הדבר הראשון שלמדתי היו קללות ומושגים קשים מאוד. פיתחתי חרדה חברתית שמלווה אותי עד היום. ממבט של היום, כשאת רואה עולם אחר, את מבינה בדיעבד איפה העולם הקודם כשל. הסתדרתי, והיו לי את החברות הרוסיות שלי, וכמובן שילדים הציקו, אבל הם הציקו לכל מי שהגיע מרוסיה".
 
אוברול - קורל גילת. צילום: לי אגמון
אוברול - קורל גילת. צילום: לי אגמון


כשעלתה לכיתה ו', הכירה אמה את יעקב, בן זוגה, והשתיים עברו להתגורר בביתו בקריית אונו. דומרק רצתה לפתוח דף חדש ועברתה את שמה הפרטי למירי כדי להסתיר את שורשיה הרוסיים. בכיתה ט' היא חזרה לשמה המקורי. “החינוך שם היה אחר. בית ספר קטן ומשפחתי יותר. קיבלו אותי בזרועות פתוחות והרגשתי חלק מכולם. בגלל זה גם שמרתי בקנאות על זה שלא יידעו שאני רוסייה, שלא יידעו שאני שונה". החיים החדשים של דומרק התחילו. "יעקב גידל אותי מגיל 12 ונתן לי חיים חדשים. מהדברים הכי קטנים ועד הכי גדולים. קודם כל, המנטליות הישראלית של דאגה וחום. הוא היה מכין אוכל, ופתאום היה אוכל בבית", היא צוחקת, "אמא שלי לא מבשלת וסבתא שלי לא טובה בזה.

הייתי שופכת את האוכל מהחלון כשהיא לא ראתה. היא הייתה מכינה מאכלים קיצוניים כמו רגל קרושה, לא אוכל שהתאים לילדה בת 7. הוא גם דאג לסדר לי את הלסת והשיניים, זה לא מובן מאליו אצל הרוסים. קנה לי בגדים יפים. פתאום הפכתי לקצת מפונקת יותר. אני מודה עליו מאוד. אנחנו מתראים פעם בשבועיים לארוחת שישי, ובשאר הפעמים אני עם המשפחה של רועי. בקטע הזה, טפו־טפו־טפו, אני אוהבת מאוד את הקן המשפחתי. אני גם חולמת לבנות משפחה משלי ורוצה להיות אמא צעירה, אבל זה יקרה רק אחרי שתהיה לי יציבות כלכלית ובית משלי. אני לא מוכנה להתמסד או להביא ילדים עד שאדע ואהיה בטוחה שאני יכולה לתת להם הכל. שהם לא יסבלו ממחסור. זה חשוב לי מאוד".

על פחדים, חלומות וסגירת מעגל

“הייתי אתמול אצל הקוסמטיקאית", היא משתפת, “היא רצתה לעשות לי טיפול של החדרת ויטמינים והתקרבה אליי עם מכשיר שעושה רוח חזקה ומשפריץ מים. כשהיא הגיעה לאזור האף, התחילו לי קשיי נשימה. הפוביה הכי גדולה שלי היא לטבוע", היא מסמיקה, “ברוסיה היו לי כל הזמן סיוטים. אולי זה קשור לעובדה שישנתי בחדר של השותף לדירה של אמא שלי, שנשלח לכלא בעוון רצח", היא מתפרצת בצחוק. “יום אחד חלמתי שאני רואה מישהו טובע, ומאז יש לי חרדה קיומית מזה. אני פחות אוהבת ים בגלל זה, בחיים לא אעשה קאייקים, ואני מעדיפה לדעת מה העומק של בריכה שאני נכנסת אליה ושיש לי את הכוחות להציל את עצמי. אני גם פוחדת מגובה. כשנה בערך לפני שנכנסתי ל'אח הגדול', הציעו לי להצטרף לצניחה חופשית. הבעיה היא שאני ביצועיסטית, וכשמציבים לי אתגר, אני נענית. אני נכנסת למוד רובוט, מוד סובייטי, ועושה את זה. במשך יותר משנה היו לי פלאשים מרגע הצניחה והתקפי ורטיגו מלאי סחרחורות. הרגשתי שאני לא יכולה לנשום. למזלי, בקמפיינים שאני משתתפת בהם לא מאתגרים אותי ככה".

במסע הפרסום הנוכחי של לי קופר היא מככבת לצדם של הזמר איתי לוי ובת זוגו וזכתה למהפך חיצוני, הכולל קארה בצבע ורוד ושרוול קעקועים. “זו סגירת מעגל עבורי לדגמן ללי קופר כבר עונה שנייה. כנערה הייתי קונה ג'ינסים רק מהם, כך שאני מלאת גאווה להיות הפרנזטורית שלהם. גם כיום אני מוצאת את עצמי לובשת בעיקר אותם, כי הקולקציה שלהם כאילו נתפרה במיוחד עבורי. האמת היא שאהבתי מאוד את הלוק שהם יצרו לי עם התספורת והצבע, ואני חולמת לצבוע כך את השיער. זה מושלם בעיניי. גם שרוול הקעקועים עשה לי חשק, אבל נראה לי שאתאפק ואסתפק בשלושת הקעקועים הקטנים שלי. מלחיץ אותי להתחייב לשרוול קעקוע. בכלל, גם עכשיו, כשכבר תקופה לא הצלחתי לבקר בחדר הכושר ומסת השרירים שלי ירדה, אני מרגישה שחיפית ממש. אני חולמת לחזור לקוביות שהיו לי בבטן, וזה בטח עוד יקרה בקרוב". 

קמפיין סתיו־חורף לי קופר. צילום: עופר חג'ג'
קמפיין סתיו־חורף לי קופר. צילום: עופר חג'ג'


דומרק, שסבלה משיימינג בשל משקל גופה הנמוך והמבנה הצנום שלה, מסרבת להתנצל על מה שנתן לה הטבע. “אני יודעת שאם טוקבקים ותגובות כמו שכתבו לי על המראה והמשקל שלי היו נכתבים על תמונות של נשים שמנות, אנשים היו מתלהמים ומגינים עליהן, אבל כשזה כוון כלפיי, הייתה תחושה שזה בסדר כי אני רזה. זו הייתה תקופה מזעזעת, אבל אני שמחה שיש לי את הקול והכוח להעלות את המודעות בשיח. גם ילדות רזות עוברות שיימיניג ויש לתת על כך את הדעת. לשמוע כל הזמן מגיל אפס שאת אנורקסית ולעבור ביוש בגלל הגוף והרזון שלך, זה לא מקובל ולא ראוי".
 
מה את חושבת על ניתוחים פלסטיים?
"שכל אחת תעשה מה שהיא רוצה. אם זה עושה לבן אדם טוב, אז כן. אני לא שוללת את האפשרות שיום אחד אעשה. אולי בגיל 50 אקום בבוקר וארגיש שאני זקוקה למתיחת פנים, אבל נכון להיום זה ממש לא מדבר אליי. גם הזרקות לא. אני מעדיפה טבעי ומאמינה שכשלא צריך - לא צריך. אם מישהי אוהבת מצח קפוא אז מעולה, אבל רוב ההזרקות לא נראות יפה וזה תמיד תלוי אצל מי עושים. אצל הקרדשיאנס זה נראה מעולה, אבל לא כל רופא מצליח להגיע לתוצאה כזו".
 
בין שלל החלומות והתוכניות לעתיד, אפשר למצוא לא רק הצלחה בקריירת המוזיקה והדוגמנות, אלא גם טיול ארוך עם בן הזוג, רועי קורנבלום, שאותו הכירה ב"אח הגדול". “הוא חולם להכיר לי את הודו ואני חולמת להכיר לו את מקסיקו, אבל זה יחכה. אי אפשר להיעלם מהחיים לכמה חודשים. מקווה שבהמשך נוכל". בינתיים מתגוררים השניים ביחידת דיור בהוד השרון, סמוך לבית הוריו ומגדלים ביחד את קיסה, החתולה שלהם. 

צילום: לי אגמון
סטיילינג: שני לסרי
עיצוב שיער: אביאיל שמעיה
איפור: טלי מואס
הפקה: גאלה רחמילביץ'