ב-18 לספטמבר 2020 הפכה שירה איסקוב, שעד לאותו היום חיה את חייה מוגנת באלמוניותה ובשגרת ימיה, למפורסמת שלא מבחירה או מרצון. באותו יום הפכה מאישה אחת מיני מיליוני רבות אחרות, לאישה שמדינה שלמה התפללה להחלמתה ולחזרתה לחיים, פשוטו כמשמעו.
באותו יום, ערב ראש השנה של שנת 2020, בעלה באותם ימים, אביעד משה, ניסה לשים קץ לחייה במטבח ביתם במצפה רמון. בהתקף של זעם חסר שליטה כמעט שהצליח לבצע את זממו ולהותיר את בנם התינוק יתום מאם. שירה איבדה כ-60% מהדם בגופה, פציעותיה היו קשות ביותר, וכשהגיעה לבית החולים, ללא לחץ דם, הרופאים היו פסימיים לגבי אפשרות השרידות שלה וביקשו ממשפחתה להיפרד ממנה.
נושא רגשות אשמה: מה ניתן ללמוד מניתוח כף ידו של רומן זדורוב?
רגע לפני תחילת עדותו: מילצ'ן התחבק עם שרה נתניהו
אבל הנס קרה. שירה, שהייתה כפסע מלאבד את חייה בגלל אלימות חסרת רסן מצד האדם שהיה אמור להיות המגן שלה והפך באחת למוציאה להורג, הצליחה להתאושש ולבנות את עצמה מחדש. צעד צעד הצליחה להתרומם ולצאת מן השאול שחוותה והתחילה לרפא את הצלקות הפיזיות והרגשיות שהותירה החוויה המזעזעת.
כמומחה בכירולוגיה אבחונית וסטודנט לתואר השני במדעי המוח ביקשתי להיפגש עם שירה כדי לראות האם הטראומה שחוותה והתהליך שעברה הותירו סימנים שניתן לזהות בכפות ידיה.
כפות הידיים מהוות חלק משמעותי מאוד מהקורטקס המוטו-סנסורי (תנועה-תחושה) במוח האדם. הן מרושתות בעצבים רבים שמגיעים אל המוח, יותר מכל איבר אחר ביחס לגודלו. אבל ההנחה שלי היא גם שהכיוון ההפוך הוא נכון. כל מה שמגיע אל המוח במסלולים רגשיים, תחושתיים ומוטוריים, בסופו של דבר יבוא גם לידי ביטוי בכפות הידיים, אם זה בקווים, במרקם, בצורה, ועוד, ועל אחת כמה וכמה חוויה טראומתית של ניסיון לרצח.
לאחר שהצגתי את עצמי בהודעת וואטסאפ, קבענו לדבר בטלפון. במהלך השיחה הצגתי את המטרה שלשמה אני מעוניין לבצע את האבחון הכירולוגי, כחלק ממחקר אישי ואיסוף נתונים שיוכלו להוות בסיס למחקר עתידי. שירה שיתפה בחוויותיה בשנתיים האחרונות מאז האירוע של ניסיון הרצח ועל התהליך שהיא עוברת מאז.
הרגשתי מייד שמדובר בבחורה חכמה, חברותית, תקשורתית, שלא חוששת לשתף ולחלוק את מה שעבר עליה, ואת הדרך שהיא עושה על מנת להשתקם ולבנות את חייה מחדש.
הגעתי לדירתה של שירה. דירה יפה, עם אנרגיות טובות ואוויר נעים שמשווים אווירה נינוחה ורגועה. בזמן שפרקתי את הציוד הרב שהבאתי לצורך האבחון שירה הכינה לנו משהו חם לשתות. התיישבנו מסביב לשולחן הסלון והסברתי לה על שלבי האבחון.
בשלב הראשון צילמתי את כפות ידיה, לאחר מכן הרגשתי את הידיים ורשמתי לפניי מאפיינים כירולוגיים שונים, ולאחר מכן, כמו בכל אבחון, לקחתי הדפס של דיו של טביעות האצבע וכפות הידיים.
לאט לאט הנתונים התחילו להתחבר יחדיו לסיפור שמתפתח כחוט השני, מרגע הלידה ועד היום. והסיפור, כמו כל סיפור, מתחיל בנושא המרכזי של העלילה, או במקרה של חיים של אדם, בייעוד המרכזי שלו, אותו הגיע לממש, ושאותו, אי אפשר לשנות. ואת זה רואים בטביעות האצבע.
הייעוד הרוחני של שירה שמוטבע בטביעות האצבע
טביעות האצבע מתחילות להיווצר אצל העובר בגיל שלושה חודשים ומתפתחות עד הלידה. מרגע הלידה טביעות האצבע לא משתנות לעולם. טביעות האצבע מכילות את הקוד הגנטי הנשמתי של האדם, או במילים אחרות את "תעודת המשלוח" שמגדירה את ייעודה, את הנושא המרכזי אותו הגיעה לממש, את הכלים האישיותיים שבעזרתם היא תוכל ליישם את מטרותיה בחיים, ואת השיעורים המרכזיים שעליה ללמוד ולתקן.
בבחינת טביעות האצבע של שירה הופתעתי לגלות שיש לה תשע טביעות אצבע מסוג "מערבולת" או Whorl באנגלית (ראו דוגמה של צורת הטביעה בתמונה למטה). כמות כזאת היא נדירה וממקמת את שירה בבית הספר של מנהיגות שנקרא גם "בית הספר של שירות" לפי החלוקה שהתווה ריצ'רד אונגר בספרו "Life Prints". על מנת להשתייך לבית הספר של שירות מספיקות ארבע טביעות אצבע מסוג מערבולת, ולשירה יש תשע.
מאפייני בית הספר של שירות – המנהיגות
בית הספר של שירות הוא בית הספר המנהיגותי ביותר מכל ארבעת בתי הספר האפשריים. אנשים שנולדו עם טביעות אצבע שמשייכות אותם לבית הספר הזה באו לעולם על מנת להשאיר חותם משמעותי בחברה, על מנת לחדש, ליצור שינוי משמעותי בעולם, ולהנהיג את השינוי.
אנשים בעלי מספר רב של טביעות אצבע מסוג מערבולת הם אנשים שיודעים להשיג את המטרות שלהם, בעלי מוטיבציה חזקה להצליח, יצירתיים, תקשורתיים, שיודעים להעצים את עצמם ואת אחרים, בעלי כריזמה שנשפכת מהם בלי גבול.
אבל כמו לכל דבר, גם לאנשים כאלה יש את הצד השני של המטבע. הצד הפחות נוצץ. אנשים כאלה הם אנשים יותר אינדיווידואליסטים, שצריכים חופש פעולה כמעט מוחלט, שמסגרות כובלות הן לא בשבילם, ושצריכים לקבל את החופש לבטא את עצמם ולהיות הבוסים של עצמם בלי שיגידו להם מה לעשות, איך ומתי. הם המנהיגים ולא המונהגים, ולכן לא תמיד קל להיות בחברתם, כי הם מאוד דעתניים, ואין להן זמן לבזבז על שטויות. יש להם משימה בחיים האלה, והם יממשו אותה.
כשסיפרתי לשירה על הייעוד הרוחני המנהיגותי היא הייתה קצת מופתעת ואמרה לי שהיא לא רואה את עצמה כמנהיגה.
אז איך מגשרים על הפער בין הייעוד של מנהיגה לבין הרגשה סובייקטיבית כמעט הפוכה?
התשובה על כך בטביעת האצבע העשירית ובכפות הידיים.
השיעור הרוחני של שירה
טביעת האצבע שהיא שונה ממערבולת נמצאת אצל שירה באצבע האמה ביד שמאל. הטביעה השונה מלמדת שבאצבע זאת יש את השיעור הרוחני המשמעותי שלה, והשיעור המשמעותי של אצבע זו נקרא "התמודדות עם רגשות אשם".
מאוסף של נתונים למחקר שלי התברר לי שהרבה אנשים שחוו אי צדק בחיים אלה, אי צדק שהגיע אל הכותרות ושבזכותו נעשה שינוי בתפיסת התודעה במדינה ובעולם הם אנשים שמשתייכים לבית הספר של שירות (מנהיגות) ושהשיעור שלהם הוא שיעור בהתמודדות עם רגשות אשם.
המקור של אותו רגש אשם יכול להיות למשל במעשה שהאדם ביצע בחיים קודמים, מעשה שאותו הוא תופס כשלילי, ואשר ממלא אותו רגשות אשם גם בחיים הנוכחיים ואשר בגינו האדם מושך אל המציאות שלו חוויות של פגיעה בו ומעשים של אי צדק על מנת לכפר לכאורה על חוב שהוא מרגיש חייב.
הזיקית – יכולת להתמודד עם כל קושי
השאלה שהרבה אנשים שאלו ושואלים את עצמם, היא איך הצליחה שירה להתמודד עם האירוע שחוותה בצורה כל כך מעצימה, חיובית, מבלי להסתכל אחורה. גם התשובה לכך נמצאת בכפות הידיים.
לשירה יש גמישות רבה בכפות הידיים, משהו שנקרא בשפת הכירולוגיה הפסיכו-דיאגנוסטית, זיקית. תכונה זו מלמדת שלאדם גמישות מחשבתית יוצאת מן הכלל, יכולת להתאים עצמה למצבים חדשים ולסביבה חדשה וללבוש צורה בהתאם לנסיבות הספציפיות. תכונה זאת מלמדת על סקרנות, רצון ללמוד דברים חדשים, ויכולת מצוינת לשנות אסטרטגיה בהתאם לצורך.
תכונה זאת, יחד עם רמה נמוכה של תסביכים אישיותיים ורמה נמוכה של נוירוטיות מאפשרים לשירה לעשות מן הלימון לימונדה ולא משנה באיזה פרדס ינחיתו אותה.
סימנים של פגיעה מילדות
אחת השאלות הראשונות ששואלים סטודנטים בקורסים של ניהול, היא מה ההבדל בין מנהל טוב למנהיג טוב. התשובה שבספר טוענת שמנהל טוב הוא זה שגורם לדברים לקרות, ושמנהיג טוב גורם לאנשים לרצות לגרום לדברים לקרות בשבילו.
אבל אני אוסיף עוד נדבך לא פחות חשוב: מנהיג טוב הוא זה שמדבר מתוך ניסיון עצמי, מתוך החוויות חיים שלו ומתוך ידע שנמצא בתוכו ולא רק ידע שמגיע מספרי לימוד.
שירה היא מנהיגה טובה. השייכות שלה לבית הספר של שירות היא החלק הראשון של "ההסמכה" שלה. את תעודת "המומחה" שלה כמנהיגה בתחום החברתי היא קיבלה בזכות פגיעות שחוותה שבאו עוד לפני ניסיון הרצח. הרבה לפני.
באצבע הזרת ביד שמאל יש תסמונת שנקראת "התעללות רגשית" כפי שהגדיר אותה ד"ר ארנולד הולצמן, מייסד הכירולוגיה הפסיכו-דיאגנוסטית. את התסמונת תוכלו לזהות בקצה העליון של הזרת שנוטה כלפי הקמיצה.
תסמונת זאת מלמדת על חוויות של ביקורתיות יתר שגרמו לילד הקטן לחוויה טראומטית. אנשים שסובלים מתסמונת כזאת קשה להם להכיר בכך שמגיע להם לקבל דברים טובים, הם לא מרגישים ראויים מספיק, וזאת ברמה התת מודעת. וכאן מגיע הצד המנהיגותי: אנשים עם תסמונת של התעללות רגשית מסוגלים להזדהות עם סבל של אחרים ולעזור לאחרים בגלל שהם חוו בעצמם פגיעה. הזדהות זאת, כאשר היא נחווית על ידי אדם עם ייעוד מנהיגותי, יגרום לו להזיז הרים וגבעות כדי למנוע עוד פגיעה באחרים.
הסימנים של ניסיון הרצח בכף היד
בהדפס של יד ימין ניתן לראות בבירור את הסימנים שהותיר ניסיון הרצח: אי גדול על קו הלב בגיל שבו התרחש ניסיון הרצח ואי בקו החיים באותו גיל.
שני הסימנים הללו יחדיו מלמדים על אירוע טראומטי שפגע קשות בחייו, בגופו או בנפשו של האדם. יחד עם זאת רואים שיש תהליך של איחוי של קו הלב. קו החיים ממשיך את מסלולו כרגיל לאחר הפגיעה, מה שמלמד על העוצמות הפנימיות של שירה להמשיך את חייה והאנרגיות הפנימיות שבה, מבלי לשנות את מסלול חייה ולהמשיך מהנקודה שבה עצרה ביום האירוע.
בחירות זוגיות לא טובות
עניין אותי לבדוק האם ניתן לזהות את סוג הקשר בין שירה לאביעד משה, וגיליתי ממצא מרתק: בקו הזוגיות, (ראו תמונת הדפס יד שמאל) יש קו שיוצא ממנו ויורד למטה לכיוון קו הלב. הדבר מלמד על בחירה של בני זוג טיפוליים או שדורשים מבת הזוג דרישות שמהוות מעמסה רגשית קשה מאוד. הכוונה היא לאנשים עם בעיות רגשיות או אחרות שדרשו משירה להיות שם בשבילם ולוותר על חלקים מעצמה, דבר שמהווה מעמסה רגשית. הקו העליון הוא הקו שמייצג את הקשר עם אביעד, בו יש ירידה חדה כלפי קו הלב והמלמד שהוא הביא לעקה רגשית משמעותית.
אבל אומרים ש"דומה מושך דומה". גם לשירה יש פחד מנטישה, ואת זאת רואים בזרת של יד ימין (ראו תמונה), וקושי להרגיש שייכת למקום או לאדם.
בניגוד לאופי האינדיווידואלי שלה שמתבטא בטביעות האצבע, במערכות יחסים שירה נוהגת לוותר קצת על עצמה ולתת לבן הזוג את המקום שלו להחליט את ההחלטות החשובות, דבר שניתן לראות באגודל ביד שמאל, בתסמונת הנקראת "האגודל המתנתקת", וזה עוד שיעור חשוב לתיקון.
הייעוד הנשמתי שבכפות הידיים
לפעמים אנשים מגיעים לעולם עם מטרה שהם מודעים מראש לקושי שלהם לממש אותה בגלל ניסיונות כושלים מגלגולי חיים קודמים, אבל הפעם הם נשבעו לעצמם לנסות בכל כוחם, למרות הקושי עבורם.
אצל שירה רואים את המטרות האישיות האלה במספר נקודות בכף היד, בסימן שנקרא "סולם יעקב". סולם יעקב מלמד על נושא שהנשמה קבעה לעצמה שהפעם היא חייבת לממש ולא משנה מה. אצל שירה מדובר בסימן מתחת לקמיצה, באזור גבעת ירח (בצד של הזרת למטה) ובסולם יעקב הנמצא בחיבור בין קו החיים לקו הגורל ביד ימין.
סימנים אלה במקומות המצוינים מלמדים על שלושה נושאים עיקריים ששירה מחויבת להתמסר אליהם בחיים אלה: מחויבות להקמת משפחה טובה ובריאה, עבודה מנהיגותית עם אנשים וחזרה למסלול החיים למרות טראומה קשה.
תיקון האנרגיה באמצעות הכירולוגיה הטיפולית
על מנת לזרז את תהליך הריפוי של שירה ולחזק את הרמה האנרגטית, הצעתי לה לחזק קווים מסוימים בצבעים שמותאמים במיוחד בשבילה, ולבצע פעולות נוספות כדי לחזק את המבנה האנרגטי בכפות הידיים, דבר שישפיע על מערכת העצבים המרכזית.
המבדק הכירולוגי של שירה הוכיח מחדש שכל חוויה שנחווה תבוא לידי ביטוי בכפות הידיים, וכל תכונה אישיותית שטבועה בכף היד תתבטא בחייו של האדם בצורה כזאת או אחרת.
אני מודה לשירה איסקוב על ההזדמנות שנתנה לי לבחון מקרוב את כפות ידיה, על הכנסת האורחים שלה, על היותה אדם מדהים, חיובית, אופטימית ועם נשמה גבוהה.
מאחל לשירה שמעכשיו ואלך תדע רק רגעים של נחת, בריאות, הגשמה ואהבת אמת.
לאונרדו דניאל הוא מומחה בינלאומי לכירולוגיה אבחונית וטיפולית, סו-ג'וק, ביופידבק, NLP
סטודנט לתואר שני MS.c במדעי המוח באוניברסיטת תל אביב
מפתח שיטת הכירולוגיה הטיפולית וניקוי רגשות כלואים מגלגולי חיים קודמים ECPL
מאבחן רשמי של חברות בישראל לאבחון התאמת מועמדים לתפקידי ניהול
מאבחן ייעוד מסלול לימודים ומקצועי, מטפל פיזי ורגשי
מחבר הספר הבינלאומי "Mastering Change"
